רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

שיעור לחיים

בואו חשבון!

חקת (במדבר יט:א-כב:א )

מאת Tzvi

פרשת חוקת מסתיימת בתיאור של מלחמה בין עם ישראל לבין העם האמורי על עיר בשם: "חשבון". המלחמה הוכרעה בנצחון של ישראל, אך התורה מוצאת לנכון לספר לנו קצת על ההיסטוריה של העיר: חשבון הייתה שייכת בעבר לממלכת מואב, עד שסיחון מלך האמורי הביס את המואבים וכבש אותה מידיהם. על מלחמה זאת כותבת התורה (במדבר כ"א כ"ז): "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, תבנה ותכונן עיר סיחון". זהו פסוק שטעון ביאור. מיהם אותם מושלים עליהם מדובר בפסוק? רש"י מגלה לנו שה"מושלים" הם בלעם ובעור, שנקראים כך על שם מנהגם למשול משלים, מטאפורות, והם אלה שנתנו לסיחון המלך את העצה לבוא ולכבוש את עיר "חשבון" מהמואבים.

הגמרא מביאה הסבר נוסף לדברים הרמוזים בפסוק זה (בבא בתרא ע"ח ב'). על פי הסבר זה, 'המושלים', אלו האנשים הגיבורים המושלים ביצרם. ו-'בואו חשבון', לא מתייחס לעיר "חשבון" אלא מתיחס לחשבון נפש, 'בואו ונחשב חשבונו של עולם - הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". מדברי הגמרא עולה שאנשים שמוגדרים "מושלים ביצרם", מגלים לנו את הסוד, שצריך לעשות חשבון נפש. ניתן להבין מהדברים, שאלה שלא זכו למשול ביצרם אינם מבינים שעליהם לבחון את עצמם ולעשות חשבון נפש (ראה מסילת ישרים פרק ג', ונתיבות שלום, פרשת חוקת). ה"מסילת ישרים" מסביר שהיצר הרע מנסה תמיד להפיל את האדם בתחבולות שונות, וכדי לנצח אותו ולמשול בו, צריך לעמוד על המשמר תמיד. 'המושלים ביצרם' הם אנשים שמצליחים למשול ביצרם כיון שהם באמת עומדים תמיד על המשמר, והם מגלים לנו שהדרך להגיע לכך היא על ידי עשיית 'חשבון-נפש' באופן קבוע, ולכן הם ממליצים גם לאחרים לנהוג כמותם. ב'חשבון נפש' האדם בוחן מהן המטרות העיקריות של חייו, ומעריך היכן הוא עומד ביחס למטרות העל שלו, והאם מעשיו היומיומיים תואמים למטרות אלה. בניגוד לאנשים אלה, אנשים שלא זכו להגדרה החביבה: "מושלים ביצרם", אינם מודעים לכך שהיצר מצליח להכשיל אותם ברוב תחבולותיו, וגורם להם לסגל לעצמם סגנון חיים לא רצוי ולא ראוי. היצר הרע מעוור את עיני האדם, עד שהוא הולך וכושל בחייו, כמו עיוור, אבל לא עיוור שהולך בחושך, אלא עיוור שלא מודע לעיוורונו, ולכן מהלך בשמחה ובשאננות, משום שהוא אינו מודע כלל למכשולים הרבים שמחכים בדרכו. אנשים כאלה אינם מכירים בחובתם לערוך לעצמם חשבון נפש פנימי, ולכן מתפקידם של ה"מושלים ביצרם" לעורר אותם ולהביאם לחשבון הנפש.

ה"מסילת ישרים" (בפרק ב') מביא מספר גורמים שמכשילים את האדם ומרחיקים אותו מהמטרה האמיתית של חייו. הוא כותב שהבעיה היסודית ביותר נובעת מטרדות החיים - כשהאדם כל כך עסוק ועמוס במעשיו, עד שאין לו שום הזדמנות לעצור לרגע ולבדוק באיזה כיוון הוא מוביל את חייו. זוהי אחת מתחבולותיו העיקריות של היצר הרע - הוא יודע שאם האדם היה נעמד לרגע ובוחן את מעשיו, אין ספק שהוא היה מגלה שעליו לעשות שינויים מרחיקי לכת. לכן, הוא גורם לאדם להיות כל כך עסוק עד שלא יהיה לו שום זמן לעצור ולחשוב לרגע על החיים שהוא חי. ה"מסילת ישרים" משווה את זה לדרך בה פעל פרעה כאשר הוא קלט שבני ישראל התחילו לחשוב על יציאה לחופשי. תגובתו לכך היתה מאד מדוייקת ואפשר ללמוד ממנה הרבה. פרעה דאג להכביד את עול העבודה, כדי שלא יהיה לעם ישראל שום זמן לחשוב על מרידה, "אלא היה משתדל להפריע ליבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת".

כך בדיוק פועל היצר הרע גם עלינו. נכון, אצלנו העבודה אינה בחומר ובלבנים, אבל גם לנו היצר דואג לספק כל מיני הפרעות וטרדות שמעסיקות ומטרידות אותנו כל הזמן עד כדי כך שאיננו מצליחים להפסיק לרגע כדי לעמוד ולבחון את חיינו, את דרכנו בחיים, את הכיוון והמטרה שלנו. אדם יכול להיות עסוק עד מאד, אך אילו הוא היה נעצר לרגע ומעיף מבט – להיכן מביאה אותו כל העשיה הזאת? מה הוא משיג ממנה באמת? - הוא היה מתאכזב ביותר. מישהו שהגיע למסקנה המתסכלת הזאת, ניסח זאת כך: "אני עסוק, בהחלט עסוק, אבל לפעמים אני שואל את עצמי – האם לכל מה שאני עושה יש משמעות כלשהי לטווח רחוק?".

עומס טרדות זה עלול להתבטא בדרכים שונות. הסיפורים הבאים מהווים דוגמאות שונות למצבים כאלה: אב אחד היה עסוק מאד בעבודתו. בכל פעם שהבן פגש את אביו, הוא ביקש ממנו להיות איתו ביחד וליהנות זה מחברתו של זה, אבל האב תמיד היה עונה שהוא עסוק בעבודתו ואינו יכול, ומייד חזר למחשב הנייד שלו. פעם אחת הבן שאל את אביו כמה הוא מרויח בשעה אחת של עבודה. האב ענה – 100$. אם כך, ענה הבן, חסכתי לעצמי 50$, ואני מעוניין לתת לך אותם, כדי שתוכל להיות איתי במשך חצי שעה! זה סיפור מזעזע שממחיש את האבסורד, האב השקיע כל כך הרבה זמן ומשאבים בעבודה מתוך כוונה נאצלת, שודאי כללה בין השאר הענקת אפשרויות כלכליות יציבות לבנו היקר. אולם הוא לא התבונן, וממילא לא שם לב לעובדה שהוא מקריב בכך את מערכת היחסים הכל-כך משמעותית שלו עם בנו, ושכל תועלת שתצא מעבודתו הרבה, לא תשווה ולא תכפר על הנזק שנגרם ממנה. רק אחרי שהבן הצליח לפקוח במאמצים רבים את עיני אביו, הוא היה יכול לעצור ולחשוב על מעשיו, על מטרתם ועל תפקידו כאב, ולשנות את דרכו.

דוגמא נוספת לכך היא רב ששאל אחד מטובי תלמידיו, כמה פעמים ביום הוא חושב על הקב"ה. "הרב", ענה התלמיד, "אני קם ב-3:00 לפנות בוקר ולומד בלי הפסקה, אחר כך אני מתפלל עם הנץ החמה, אוכל ארוחת בוקר מהירה, ולומד בכל שעות הבוקר. אני מפסיק את הלימוד שלי רק לארוחת צהריים ולתפילת מנחה, ואז חוזר מיד ללמוד בכל שעות אחר הצהריים והערב, עד שהעייפות מכריעה אותי. אם כך, מתי יש לי בכלל זמן לחשוב על הקב"ה?". אם בזמנו של ה"מסילת ישרים", לפני כארבע מאות שנה, הניסיונות האלה היו כל כך קשים, אז על אחת כמה וכמה שהם תקפים בכל עוצמתם וכוחם בעולם המודרני של ימינו אנו. החברה משופעת במכשירים וטכנולוגיות שמסוגלים להעסיק ולהטריד את האדם בכל שעות היממה. למרות התועלת הרבה שיש בהם, מבחינת הסחת הדעת מן מטרות-העל התכליתיות של חיינו, יש לטכנולוגיה תופעות לוואי נוראיות, של שעבוד למכשירי הטלפון, הסמרטפונים והמחשבים, עד שאדם מתקשה למצוא אפילו דקה אחת בה הוא חפשי לחלוטין, נקי מכל הסחת דעת וטרדה, וראשו צלול ומוכן להתבונן על חייו.

כדי לגבור על תחבולה זאת של היצר הרע שאינו מאפשר לנו לחשוב, מציע לנו ה"מסילת ישרים" דרך ברורה כיצד לנהוג, ומורה לכל אחד ואחת מאיתנו לערוך חשבון נפש בקביעות. מטרת חשבון הנפש היא להזכיר לאדם שוב ושוב מהן מטרותיו בחיים, ולבחון אם הוא באמת חי בהתאם למטרות האלה או שהוא איבד את הכיוון ונלכד כל כולו בפרטים ובטרדות שמסיחים כליל את דעתו ומרחיקים אותו ממטרת חייו. כדאי לקבוע ולייחד לכך זמן קבוע. יש כאלה שמצליחים לעשות זאת כל יום, ואכן משיגים בכך תועלת מרובה. יש כאלה שגילו שהזמן הנוח והמתאים ביותר עבורם להרהר במשמעות חייהם, הוא יום השבת, שאז ממילא יש חופשה מסויימת מהעבודה ומשפע חידושי הטכנולוגיה.

כפי שראינו, היצר הרע משתדל ומתאמץ בכל כוחו למנוע אותנו להישיר מבט אמיתי ונכון על עצמנו. כתוצאה מכך, לפעמים יותר קשה לאדם לפנות זמן לצורך חשבון נפש שכזה, אפילו אם זה רק ל- 5 דקות, מאשר ללמוד תורה במשך 10 שעות ביום! אמנם היצר הרע לא רוצה שנלמד תורה, אבל אם אין בכוחו למנוע את זה, אז הוא יעשה כל מאמץ כדי שלכל הפחות לא נוכל לקיים וליישם את מה שלמדנו, ולא נסגל לעצמנו חיי תורה אמיתיים שהתואמים לתכלית האמיתית של החיים. והדרך בה היצר הרע משיג זאת היא בעיקר על ידי מניעת בחינה ומחשבה על הדרך בה אנו חיים. לכן נדרשים מאיתנו כוחות ומאמצים מיוחדים כדי לערוך לעצמנו חשבון נפש. אולם, כידוע, כל מי שרוצה להיטהר ולהתקדם זוכה לעזרה משמים, וכך נוכל ודאי להצליח גם בתחום המאתגר הזה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן