לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: צו
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ויקרא(ויקרא א-ה)

הקרבה וקִרבה

הנושא המרכזי העיקרי בספר ויקרא הוא סוגי הקרבנות שהוקרבו במשכן, ומאוחר יותר בבית המקדש. חלק מהקרבנות האלה נקראים קרבנות נדבה: קרבנות שאין חיוב להקריבם, אולם מי שמתנדב מעצמו להקריב אותם, מקיים מצווה ומעשהו נחשב למשובח ונעלה ביותר. הסטייפלר (הרב יעקב ישראל קנייבסקי) זצ"ל מעלה שאלה נוקבת לגבי מהותם של קרבנות אלה. רוב המצוות הינן 'מצוות חיוביות' – כלומר, אנחנו חייבים לקיימן משום שבורא העולם בחכמתו חייב בהן כל יהודי ויהודי, וכל אחת מהן מהווה חלק חיוני ובלתי נפרד מכלל עבודת ה'. העובדה שקרבנות הנדבה אינם מצוות חיוביות, מעידה לכאורה על כך שהקרבתם אינה חיונית לעבודתו של היהודי... אולם, מצד שני, הקרבת קרבן כזה נחשבת למצווה גדולה, ומכך ניתן להבין שיש למצווה השפעה כלשהי על האדם, והיא בהחלט מיטיבה עם עבודתו הרוחנית. כיצד ניתן להבין אם כן את מהותן של מצוות מסוג זה?

כדי להשיב על שאלתו, מבהיר הסטייפלר תחילה שאלה חשובה נוספת בהשקפה היהודית. אחת המצוות היסודיות ביותר ביהדות היא מצות אהבת ה'. כל יהודי מחויב לנתב את רגשותיו כך שתתפתח בליבו אהבה עצומה וחסרת מצרים לבוראו. כיצד ניתן לצוות על אדם לחוש רגש מסוים – שהרי לכאורה אין זה בתחום שליטתו כלל? כתשובה לכך מביא הסטייפלר יסוד מתוך "מסילת ישרים" בביאור מידת הזריזות – "כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית". כלומר, בכוחן של פעולות חיצוניות להשפיע על רגשות פנימיים, ולכן ניתן לעורר ולרכוש רגשות רצויים, על ידי התנהגות בצורה מסוימת.

יסוד זה, כותב הסטייפלר, בא לידי ביטוי במיוחד בהקשר של מצוות אהבת ה'. מובן לכולם שאהבה פנימית מביאה את האדם להתנהגות שמשקפת את אהבתו אל ה', ואת שאיפתו להתעלם מנגיעות ורצונות אישיים ולנהוג אך ורק על פי רצון ה'. כך זה גם בכיוון השני: כשהאדם מתנדב מעצמו ועושה מעשים שהוא אינו מחויב בהם, וכל מהותם היא אחת: העמדת רצון ה' בראש סולם העדיפויות קודם לרצונותיו האישיים – ודאי שהדבר מרומם ומעלה אותו ומקנה בנפשו את מעלת אהבת ה'.

על פי היסוד הזה, הסטייפלר מסביר את מהותם של קרבנות הנדבה. בקרבנות אלה מצויה לאדם הזדמנות פז – להגיע לקרבת אלוקים על ידי ביטול רצונו מפני רצון ה': האדם מוותר על ענייניו האישיים ואנוכיים, הוא משקיע מאמץ וזמן לא מבוטל, מפריש סכום נכבד מכספו ומגיע לבית המקדש כשבהמה, עוף או מנחה בידו – והכל במטרה להקריב קרבן לה'. לביטול כזה של רצונות אישיים למען רצון ה', ישנם כוח ויכולת רבים להביא את האדם לרמה גבוהה מאד של אהבת ה'. כך מובן מדוע קרבנות נדבה נחשבים למצווה כה יקרה ומשובחת. אילו התורה הייתה מחייבת כל יהודי להביא קרבנות כאלה, אז כל מטרתם ותכליתם הייתה אובדת – כאשר אדם מחויב להקריב משלו לאחר, לא מתפתחים בליבו אותם רגשי אהבה שמתפתחים כאשר הוא בוחר לעשות זאת מעצמו, וכל רגשותיו מסתכמים בתחושת מילוי חובה בעלמא ולא הרבה מעבר לזה. לכן, העניקה התורה הזדמנות לכל יהודי, לעשות מעשה שבלי ספק יעלה וירומם את דרגת אהבת ה' שבלבו, וקבעה כי קרבנות נדבה אינם חובה אלא זכות. עם זאת, הקרבת קרבנות כאלה נחשבת למצווה גדולה בשל השפעתה החזקה על האדם ועל אהבתו לבוראו.

יסוד זה, כותב הסטייפלר, אינו קשור אך ורק לעניין הקרבנות. כל אחד יכול לבחור לעצמו תחום כלשהו, שבו הוא רוצה להשקיע מאמצים מרובים, מעבר למה שנדרש ממנו מצד הדין. אם האדם יקריב משלו, מתוך רצון והתנדבות אישית – הוא יגיע על ידי כך לעליה והתרוממות באהבת ה'. רעיון זה מתבטא יפה בסיפור הבא, שסופר על ידי ר' יששכר פריינד שליט"א: פעם נסע הרב פריינד בטרמפ, ברכבו של אדם שנראה יהודי פשוט. מתוך השיחה שהתגלגלה ביניהם התברר שאותו יהודי שם דגש מיוחד על מצוות התפילה. במשך השנים האחרונות הוא לא הפסיד אף תפילה אחת במניין. פעם הוא אפילו ביטל נופש, כאשר גילה שהוא לא יוכל למצוא באזור מניין לתפילה. מעבר לכך, הוא מעולם לא התפלל תפילת מנחה או מעריב בזמן שאינו "לכתחילה". אדם זה בחר לעצמו נושא אחד אשר בו הוא משקיע מאמצים מיוחדים, ולמענו הוא מקריב רבות מעצמו. בשל הנהגתו זו, הוא ודאי זוכה לעליה והתרוממות באהבת ה'. הוא לא עושה את מעשיו רק בגלל שהוא חייב, שהרי במקרים מסוימים ניתן למצוא בקלות היתרים להפסיד תפילה במניין, או להתפלל בזמן של "דיעבד". אולם הוא בחר אחרת: זו היא דרכו לבטא את שאיפתו הטהורה לקיים את רצון ה', ולכן הוא מקפיד ונזהר במצוות תפילה אף מעבר לדרישות הסף של ההלכה.

מדברי הסטייפלר אנו לומדים שהדרך היחידה בה יכול האדם לקנות בליבו רגשי קרבה לבוראו, היא על ידי עשיית פעולות שהן בגדר התנדבות, ואינן חיוב. דברים שהתורה אינה מצווה עליהם במפורש, אך הם בכל זאת נחשבים למעשה משובח ביותר. כל אדם יוכל להתעלות ולהשתפר אם רק ישתדל למצוא לעצמו לפחות תחום אחד בו ישקיע את מירב מאמציו, ויקיים בגופו פעולות שיקרבו את ליבו ונשמתו יותר ויותר לבוראו.

5/3/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub