להלן סיפורן של מספר אמונות תפלות.

• בעל חנות ברחוב מרכזי עומד בחנותו זועף ומודאג. הבוקר היה "סיפתח" גרוע ביותר. הלקוח הראשון שנכנס עם פתיחת החנות, רצה לקנות בהקפה. כמובן שהוא, בעל החנות, סרב. והלה, פנה והלך בלא לקנות...

• אישה קבעה פגישה עם חברתה בבית קפה, בשעה 12 בצהרים. היא הגיעה לפגישה. כאשר עמדה לעזוב את ביתה, חלף-עבר על פניה חתול שחור...

• חברתה, אף היא לא הגיעה בשעה היעודה לפגישה. בלא שום סיבה הנראית לעין, עדכנה את עצמה לגבי הביקור הצפוי אצל רופא השינים והנה, שוד ושבר, היא נוכחה לדעת שהתור נקבע בטעות ל...13 לחודש. אינסטינקטיבית, היא העיפה מבט על הפרסה התלויה מעל משקיף הדלת. זה הרגיע אותה במעט...

• גבר פלוני הודיע לאשתו כי הלילה יחזור הביתה בשעה מאוחרת. הוא ועוד מספר ידידים הולכים להתנסות בספיריטואליזם, אל "סיאנס" בבית המדיום הנודע באחד הפרברים. זו תהיה היכרות מועילה עם כמה מתים. אולי הנשמות שתופענה יפתרו להם אי אילו ספיקות...

• החיילת הצעירה חוזרת לביתה ומספרת בדאגת מה, שמגדת העתידות יעצה לה לא לנסוע עם השחרור מן הצבא, לטיול לארצות הברית. זה יהיה מסוכן עבורה...

• ובערב, לאחר שכיבה את הטלוויזיה, בדק מנהל חברה נודע את ההורוסקופ האישי, כדי לתכנן כראוי את מהלכיו העסקיים בימים הבאים...

• אם הפת, למשל, נפלה מן הפה בשעת הארוחה, שונו מיד כל תכניות היום – כדבר מובן מאליו. שכן, זהו סימן מבשר רעות לאותו יום. כך אם נפל מקל ההליכה מן היד, או הבן קרא לנו מאחורי הגב. ועוד אין ספור של דוגמאות...

זהו כאמור, לקט קטן ונבחר מן הידוע לנו. בימי קדם (ואולי גם היום) היתה רשת ניחושים וכישופים רחבה יותר פרושה על החיים, תוך השפעה בולטת על מהלכם התקין.

התורה קוראת לכל התופעה הזאת בשם אחד כולל: "תועבה". גם – ל"קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים" (דברים, יח י-י"א).

מדוע?

כי המאמין בכל אלו או בחלק מהם, חי בעולם אפל. לצורך דיון קצר זה, לא חשוב כלל אם קיימים כוחות נסתרים רבי עצמה או לא. החשוב הוא שהאדם חש עצמו מופקר לרצון כוחות עיוורים סתמיים, הקובעים את גורלו, בלא שתהיה לו כל השפעה אישית עליהם. זוהי כניעה לכוחות פיזיים, מכאניים הפועלים בטבע. "תמונת העולם" של אדם זה, היא של עולם קר, אכזרי וחסר רחמים. בו הוא מיטלטל ונתון לרצונם המוחלט של המזלות למיניהם ושל פגישות מקריות בין פלוטוס לאוראנוס וכדומה (אם כותב השורות הללו אינו טועה בשמות האסטרולוגיים). זהו עולם, בו אין מקום לחירות אישית ומוסרית. החתול השחור, המדיום או הכוכבים, הם המכתיבים את אשר יקרה איתו ועליו לדעת כיצד לתמרן את עצמו במצבים אלו.

זו השקפת עולם מסוכנת וחמורה, היא שוללת כל ערך מן המעשה הטוב. ההתנהגות המוסרית מיותרת בהחלט. במקום לשפר התנהגות חשוב להיזהר מחתולים שחורים. ובמקום לתקן עיוותים אישיים וחברתיים ולהתחרט מחטאים, מוטב לקרוא בעיון את ההורוסקופ וכו'. זהו אפוא, עולם חסר שחר, חסר חיים וחסר תקווה.

ועל כן, הוא מוקע על ידי התורה והיהדות, הניצבת בקוטב המנוגד לה. תמונת העולם הנגדית שהיא מציבה שונה לחלוטין. נדגים אותה באמצעות סיפור תלמודי, בתרגום חפשי:

שמואל, אחד מחכמי התלמוד, ישב יחד עם אבלט (חכםׁ נכרי וחוזה בכוכבים) שעה שחלפו על פניהם מספר אנשים שהלכו אל האגם. אמר אבלט לשמואל:

"אתה רואה?! אדם זה לא ישוב. נחש יכיש אותו והוא ימות".

ענה לו שמואל:

"אם בן ישראל הוא, ילך ואף ישוב".

ואכן, חזר האיש בריא ושלם מן האגם. קם אבלט ופתח את אגודת קני האגם שבידי האיש וגילה שם נחש מת, מבותר לשנים. הנחש נפגע בשעת קצירת הקנים.

שאל שמואל את האיש:

"מה עשית כי זכית להינצל?"

"הנוהג בחבורתנו", באה התשובה, "הוא שכל יום אחד מבני החבורה אוסף מכולם את המזון שברשותם לקופה משותפת. בשעת הסעודה בצוותא, מתחלקים בשווה.

היום הבחנתי באחד מבני החבורה שלא הביא את מנת היום מביתו. ראיתי שהוא מתבייש, על כן, כאשר עבר לידנו הגובה, עשיתי עצמי כאילו נטלתי את מנתי מן החבר שאין לו, והגשתי לו את חלקי כאילו היה חלקו של הידיד".

הכריז שמואל:

"צדקה תציל ממוות" (מסכת שבת דף קנ"ו).

אם נבדוק סיפור זה – שהוא אחד ממחרוזת הסיפורים המובאים שם בתלמוד בנושא זה- נבחין, שלמרות שהיתה אמת בתחזית הצופה בכוכבים, אין האדם כפוף לה, ובידו לשנותה.

האיש הלך אל האגם. בשובו, נמצא הנחש באמתחתו. משמע, הסכנה היתה מוחשית. והנה, מעשה החסד שעשה, הוא שהפר את "נבואת" האסטרולוג. שכן, דבריו היו אולי אמת אך בוודאי לא היו כל האמת. זו האמת, שאת העתיד קובע האדם במו ידיו, חרף הכוחות הפעילים ביקום, ובוודאי חרף אמונות ההבל הממלאות את חלל העולם.

זו התגלית החשובה. המעשה המוסרי הנכון, המעשה המעדן את הנשמה ומעלה אותה לספירה גבוהה יותר, הפעולה המעניקה לאישיות קו רוחני נוסף, הינה תעודת השחרור שבידי האדם. השחרור מעול האסטרולוג, מפטפוטי מגדת העתידות ומן השעבוד לקוראות בכף היד. ובוודאי השחרור מחתולות שחורות, מספר 13, ומי יודע ממה עוד.

כי מול עולם הכוחות האפלים שצייר לו האדם במוחו, הכוחות הסתמיים השולטים ומשחקים, כאמור, בחייו בלא משמעות כלשהי – ניצב עולם היהדות. בו, יש לכל הקורה בחיי הפרט והכלל משמעות חינוכית ממדרגה ראשונה. האלוקים הבורא, הפועל בתוך המאורעות מתוך חירות גמורה, מציב אתגרים בפני האדם. באמצעותם, היכולת והרשות בידו להתקדם במסלול החינוך הרוחני, בטיפוח האישיות, ולקבוע בכך כיצד יראה העתיד המזומן לו מאת ההשגחה העליונה.

והאדם זוכר תמיד, כי בידו הדבר...