"בראשית ברא אלוקים" (בראשית א, א)

אתה האדם, מה אתה מחפש ללא הרף שם למעלה במרחבי החלל? מה דוחף אותך, לשוב ולכבוש בעקשנות את מרחבי השמים, עד כדי נכונות לבזבז מיליארדי דולרים בניסיון להסיר את צעיפי התעלומה מעל רז ה"בראשית"? מה מקור התשוקה האדירה הזאת לרצות לדעת ולהבין הכל בכל מכל, עד לפרט האחרון, עד לשאלת השאלות המענה כל כך, שאלת ה"איך כל זה התחיל"?

האמנם זו סתם סקרנות?!

הנה, אתה משגר אל החלל החיצון לווייני תקשורת, מזג אויר ומודיעין. זה מובן. אך מדוע הזנקת אל רום השמים גם טלסקופ ענק, כדי לנסות באמצעותו לצפות אל הרגע הראשון של "המפץ הגדול", הוא הרגע בו החל, לדעתך, היקום בהתפשטותו במרחב?

החידה המסתורית מהפנטת אותך משום מה. הקסם העלום מחזיק בך בכל כוח ואינו מרפה, והנך חש שאתה זקוק באופן דחוף לתשובה כלשהי, כדי להשתחרר ממצוקה עמומה ולא מובנת. האם כאן טמון פשר הסקרנות שאינה יודעת שבעה?

היו זמנים שדימית בנפשך, שהנה מצאת את הפתרון הגואל. חוקר בשם לפלסף שטח מול עינך תיאור מרהיב של יקום נצחי, בלא השערת הבורא כמניע ראשון. אחר כך אמרת לעצמך: אבולוציה. התפתחות בברירה טבעית, בסיוע מוטציות. כך, נדמה היה לך, התפוגג הקסם ועתה – הכל גלוי וידוע. שמחת, שהנה נפתרה החידה המשכרת וסודות "בראשית" גלויים לפניך. מצאת נחת בחיקה של האבולוציה, שגאלה אותך מכבלי הפלא הגדול. ובפארפראזה של דברי הנביא ירמיה הכרזת בקול תרועה: "אומרים לקוף אבי אתה ולאבולוציה את ילידיתני" (עיין ירמיה ב, ז).

אבל מסתבר שמשהו במסתרים המשיך ללחוץ. המשכת לחשוב. למרות הפתרון הפשוט והגאוני, עמדת הלאה משתאה מול המסתורין.

ואז, שאלת והרהרת, חקרת ודרשת והעמקת חשוב, ניתחת וסיכמת את הממצאים החדשים המצטברים והגעת למסקנות שסתרו רבות מן ההנחות שהיו מקובלות עליך כאמת מדעית. הנחות, אשר נכפו על הדורות האחרונים בכוחה של תעמולה עזה ותקיפה.

***

הקשב אדם, הקשב למסקנות החדשות אליהן הגעת בדור האחרון. הטה אוזן למילים רבות-משמעות שהשמעת בהזדמנויות שונות, למרות החשש שתיראה שוטה בעיני ההמון:

"בזהירות ניתן לומר כי... בידינו להסיק מסקנות לגבי העבר ולגבי העתיד, רק עד הגבולות של שינויים מבניים יסודיים. אנו מניחים כי מה שהיה לפני זה ומה שיהיה אחרי זה – יישאר לעולם נעלם מדעת אנוש" (מ. שירר – "גיל העולם").

ועוד:

"צריך שיהא ברור לנו. אין תשובה על השאלות מאין ההקרנה, מאין האנרגיה של ההקרנה, מאין הטמפרטורה הגבוהה, מאין התנועה הטורבולנטית, מאין התנועה של ניוטרונים אותן שיער יורדן ומאין התפרקותו של האטום המקורי של למיטרי – כשם שאין תשובה על השאלה שאפשר לשאול את תורת היחסות, מאין המטריה. כל אלה סוף סוף שאלות על המניע הראשון, או על הבורא" (וונצל בנספח לפלאנק – "בריאת העולם" לד"ר א. ברט).

למעשה, אף הרחקת לכת. לאחר שנמצאו הוכחות אמפיריות לתיאוריית "המפץ הגדול", המדברת על התפשטות היקום במרחב מנקודת התחלה עלומה שלפניה, מבחינת חוקי הטבע, לא היה ולא כלום – הרכנת ראשך בפני מושגים יהודיים כגון "בריאה יש מאין", "תוהו ובוהו" ועוד. גם הפסקת ללעוג להם. למעשה, התחלת להשתמש בהם אף כי במשך הדורות נראו לך כבלתי הגיוניים לחלוטין. אוזניך שמעו מנגינה חדשה בקביעותיהם של גדולי הקוסמולוגים בדורנו. דוגמת סטפן הוקינג המפורסם ("קיצור תולדות הזמן") הקובע: "רגע הבריאה עצמו מצוי מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה המוכרים לנו". שמת לב הוא משתמש במלה "האסורה" – הבריאה. והוא אינו יחיד בסגנון התבטאות חדש זה, הבא לתאר – מבחינת המדע – את תחילת היקום. פרופסור אלן גוט מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסט כותב יחד עם פרופסור מפורסם אחר, פרופסור פ. דירק: "הדבר נראה ברור שהיה רגע מוחלט של הבריאה" (ציטוטים אחרונים אלו נלקחו מספרו של פרופ'. נתן אביעזר, בראשית ברא).

ואל תחשוב שמסקנה זו באה להם בנקל. שעה שהתפרסמה לראשונה תיאוריית "המפץ הגדול", התנגדו לה בקהיליה המדעית דווקא מפני מסקנת "הבריאה" העולה ממנה. אבל, לאור ההוכחות שהצטברו עם השנים לא היתה ברירה אלא לקבל את המסקנה הכואבת והמהפכנית עבורך. סיכם את הכאב הזה רוברט יסטרוב, איש סוכנות החלל האמריקנית במלים הבאות:

"תיאוריית ה"מפץ הגדול", אומרת שהמדע הוכיח שהעולם הגיע לכלל קיום כתוצאה של כוחות אשר מעבר ליכולת ההסבר המדעי. זה מדאיג את המדע, שכן המסקנה הזאת מתנגשת בדת המדע, בדת הסיבה והתוצאה. באמונה שלכל תוצאה יש סיבה. עתה מצאנו, שהתוצאה הגדולה מכולן, לידת היקום מחללת מאמר אמונה זה".

כך, הודית בפה מלא בכישלונך לפצח את צופן "בראשית". זאת, למרות פתרונות האבולוציה ודומיה. בענווה רבה הבנת את גבולות יכולתך, דווקא בעידן בו כמעט ורימתה אותך הטכנולוגיה להאמין שהינך כל יכול. אולם האמן לי, "כישלונך" זה, ענווה זו, הוא הגדול שבנצחונותיך ודווקא הוא חייב להיות לך מקור לגאווה. כי הוא פתח לפניך את השער להערכה הנכונה אל כל מה שהתחולל אחרי הרגע העלום, המכוסה בערפילי "בראשית".

והוא גם הביא אותך להתייחס מחדש בפשוטו לפסוק הראשון של המקרא: "בראשית ברא אלוקים". מול פלאי ה"בראשית" מתוך עמידה משתאה, בקשת האמת וצניעות עמוקה למדת – כי "כל חוקי הטבע מראים לנו שיש מחוקק" (פרופ' אוסלווד הייר – גיאולוג).

ו"ההודאות" הללו זרמו מכל חלקי המדע:

"העובדה החשובה ביותר שחוקרי הטבע יכולים לקבוע היא, שהטבע אינו תוהו ובוהו. אלא כל מאורעות העולם מתהווים ומשתנים לפי חוקים באופן הגיוני, אפשר ללמוד מזה כי יש מחוקק, פרינציפ עליון. רוחני שאנו קוראים לו ה' " (פרופ' פלטר – זואולוג מפורסם).

ועוד:

"הטבע הוא הדרך לאלוקים. הוא נותן לנו אפשרות לראות את גדולתו ותפארתו. הוא המאפשר לנו להבחין בכבוד מלכותו. בלא ידיעת חוקי הטבע ותופעותיו, אין אדם יכול לתאר את גדולתו ואת חכמתו של הבורא" (יוסטוס וון ליביג, כימאי מפורסם, בעל הישגים מרשימים בפיזיולוגיה ובחקלאות).

ועוד:

"חוקרים רבים מודים ומתוודים שהם רואים באלף אלפי אלפים של פלאי הטבע את הכוח הנסתר של הבורא" (פרופ' קלסן בספרו על חוקרים מודרנים).

"אף על פי שגם עלי עברו זמנים שלא האמנתי, תמיד הבראתי מהם. אני מאמין גם מאמין, שהעולם הזה נברא בידי א-ל כל יכול" (פרופ' מילני, פרופ' למתמטיקה באוקספורד וקוסמולוג בריטי מפורסם).

והנה עוד "הודאה". היא באה מפיו של אחד מגדולי המדע שלנו, פרופ' אהרון קציר המנוח, שנספה בטבח לוד:

"אנו מכירים את התופעות, אבל לא תמיד את סיבתן. למשל, דוגמא של תופעה: קרן אור עוברת ביקום ומגיעה לנקודה מסוימת במינימום של זמן. אולם כיצד יודעת אותה קרן אור לבחור לעצמה מסלול מינימאלי מבחינת הזמן? האם יש מי שמכוון אותה לכך – או שמא נאמר שזו פעולה מכאנית בלבד?....

כיום, כשהמדע צעד כברת דרך ניכרת ורצינית קדימה, נוטים דווקא המדענים לחשוב שיש איזה כוח מארגן המשליט סדרים בקוסמוס כולו. לכאורה – פרדוקס, שהרי המדע בנוי על נוסחאות ולא על אמונה ושני אלה הם תרתי דסתרי. אולם נראה שזו פראבולה, שבהגיעה לשיאה היא חוזרת בצורה קשתית, כמעט במקביל לדרך שעשתה" (דברים בכנס מיקרוביולוגים, "מעריב", כ' בתשרי תשכ"ג).

גם איש סוכנות החלל האמריקנית שהוזכר לעיל, האיש שהפקדת אותו על תכניות הפלישה אל מרחבי היקום, משמיע מילים חשובות שהכאב והענווה המחודשת מבצבצת מתוכן. מילים, המצעידות בהערצה בפני התנ"ך וקובעות שככלות הכל הצדק עמו לגבי מוצאו של העולם:

"עבור איש המדע אשר חי באמונתו בדבר כוחו של ההיגיון, הסיפור מסתיים כחלום רע. הוא טיפס על הרי הבערות, הוא כבר בדרך לפסגה הרמה ביותר. ואז, כאשר דחף עצמו מעבר לסלע האחרון, מברכת אותו קבוצת תיאולוגים, היושבת שם זה מאות בשנים" (ר. יסטרוב, מבכירי N.A.S.A, בספר god and Astronomer).

ולסיום, עוד אחד שהתייחס ל"בראשית":

"אחד הדברים האופייניים בספרו של (הקוסמולוג הבלגי הגדול) הוא, שהוא מספר את הסיפור הקדום של "בראשית" בלשון מבריקה של הפיסיקה המודרנית. הוא חוזר וקובע, במושגים מדעיים, את האמונה שהעולם נברא במעשה מיוחד של האלוקים" (קראותר: מדעי האנרגיה).

הוא למטרי המפורסם, אשר נהג לסיים את הרצאותיו בהבעת תודה ל"אחד... אשר העניק לו לב לדעת אותו, להכיר משהו מכבודו בעולמו, ואשר התאים באופן נפלא את העולם לכוח שכלנו.

***

במילים אחרונות אלה של למיטרי, טמון המקור לסקרנותך העצומה ולשאיפתך העזה לחשוף את הסוד. זו השאיפה אל הנעלם שטבע בך הבורא. למען תחפש ותמצא אותו בתוככי בריאתו, במסע חיפוש אין סופי. ובעיקר, למען תלמד להשתאות ולהתפעל אף להתענג על ההשתאות שבכל גילוי הצופן בחובו סודות נוספים – בלתי מושגים. כי "המסתורין הינה החוויה היפה ביותר שאנו יכולים לחוות. אדם אשר חוויה זו זרה לו ואשר אינו מסוגל להתפעל ולעמוד מולה בהתלהבות – חשוב כמת! עיניו עצומות! לדעת כי מה שאינו ניתן להשגה באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית וביופי הקורן ביותר" (בשם אלברט איינשטיין).

רצה הבורא שתגיע אל שמץ ממהותו, זו מידת היותו יחידי בעולם. יחידות, הנחשפת ככל שאנו מגלים יותר ויותר את אחדותו של הקוסמוס.

ובאה הכרה זו בלבך, והציפה אותך בהרגשה עמוקה של הכרת תודה, תוך שמחה והתרגשות על גילוי עוד חלק זעיר מן האמת הגדולה. וידעת, שגם התרגשות ושמחה זו יצר האלוקים למענך.

כי הכל למענך, האדם...

(עפ"י "דעת תבונות – הרמח"ל)