פעמים רבות אנחנו חוששים מ'מה יגידו עלינו'. איך המעשים שלנו נראים בעיני אחרים? ובעיקר איך הם יפרשו אותם?

האם זה באמת משנה?

ובכן, לפי הפרשה שלנו , פרשת כי תשא, התשובה היא כן.

משה רבנו עולה להר סיני להביא את הלוחות. כשהוא יורד הוא מגלה שעם ישראל חטא בחטא נורא: חטא העגל. לאחר כל הניסים שהם ראו וחוו על בשרם, הרי האלוקים ליווה אותם בכבודו בעמוד הענן ועמוד האש יומם וליל. הם קיבלו את המן מן השמיים ולא הצטרכו לעבוד לפרנסתם, בגדיהם לא בלו ולא התקמטו, ואחר כל זאת הם קוראים לעגל: אלה אלוהיך ישראל??

 משה רבנו , המנהיג החנון והרחום, אוהב עמו, מבקש לשכך את כעסו של האל שאומר: "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם"

איזה טיעון הוא מביא בפניו? -

מה יגידו השכנים..

"למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה"

ביהדות יש ענין של "מראית העין", של החשיבות של מעשינו בעיני אחרים. אנחנו לא חיים בבועה בין ארבע קירות ולפעמים לפרשנות של מעשינו יש השלכות.

 זה נכון להורים, למורים, לרבנים הדורשים בפני קהל גדול. בעיקר בעידן המדיה ההולכת ומתרחבת. לכל מילה יש חשיבות וכל משפט עלול לצאת מהקשרו ולהתפרש בצורה לא טובה, ואפילו מזיקה, ואז לך תסביר!

כשחלה רבן יוחנן בן זכאי, באו אליו תלמידיו לבקרו וביציאתם ביקשו ממנו ברכה . ומה הוא ברך אותם??

"יהי רצון שיהא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם".  

התלמידים הופתעו: שנירא מפני האל כפי שאנו יראים מפני בשר ודם??

 כן, ענה להם. כי כשאדם עובר עבירה אומר : שלא יראני אדם.

 משה חס על כבודם של עם ישראל ועל כבודו של האלוקים. העם הזה אמור להביא לתיקון עולם ולשמש אור לגויים ולכן חשוב איך ייראה בפני הציבור הרחב ובעולם..

" המחשבה הראשונה שלנו היא שאיש אמת צריך ללכת עם האמת שלו, ואין זה משנה מה כולם יגידו.

 אולם מהסתכלות עמוקה יותר עולה כי ישנה חשיבות גדולה לאופן שבו אחרים פוגשים את האמת שלך, והאם הדבר מקרב אותם לדרך של האמת והטוב או מרחיק אותם.."

הרב זאב קרוב.