מעניין אם ילדים עדיין משחקים במשחק "ים-יבשה". בילדותי שיחקנו בו הרבה, קופצים בין ה"ים" לבין "היבשה" על המרצפות בבית הספר. המעבר בין ים ליבשה הוא אחד הנושאים המרכזיים בפרשת השבוע. הנס שמלווה אותנו שנים הוא הים שהפך ליבשה, ואז חזר להיות ים. מה הסיפור כאן? מה המסר

 לפי הרב יואל כהן, מחשובי ההוגים בתנועת חב"ד בדורנו, העולם הגלוי והעולם הסמוי מבלבלים אותנו. רוב הזמן האמת הפנימית מכוסה ב"ים" של טרדות, דאגות, מיתוג ושקרים. מי שנראה עשיר או יפה או מפורסם או מדבר יפה – נחשב למצליח. אנחנו לא שמים לב אל מי שפחות זוהר ולא מעריכים אותו. אבל מי קבע שזו האמת? מי אמר שאנחנו מעריכים נכון את האמת ואת השקר בעולם? הנס הגדול ביציאת מצרים היה שלרגע אחד ראינו היטב את העולם כפי שהוא. גם מה שנסתר ונעלם – נחשף לעינינו. הכול התבהר. עם ישראל הגיע לדרגה גבוהה מאוד של קליטת המציאות, בלי הגבלות וקשיים ו"כיסויים". הם הבינו את האופן הרוחני שבו העולם מתנהל "מאחורי הקלעים". לכן נאמר במקורותינו שאפילו שפחה שהייתה שם, ליד הים, ראתה וקלטה יותר ממה שראה הנביא יחזקאל. עד כדי כך. זו גם המטרה של יציאת מצרים – להזכיר לנו שלפעמים העולם שאנחנו רואים הוא הפוך ומבלבל, וצריך להתאמץ ולחשוף את הפנימיות שבו.

ולצד "שירת הים" המופלאה ששרים כל בני ישראל ביחד, מופיעות בפרשה כמה וכמה תלונות ראשונות. חשוב לשים אליהן לב: "המבלי אין קברים במצרים, לקחתנו למות במדבר?", שואל הציבור את משה רבנו כבר עם תחילת המסע. כלומר: האם אין במצרים מספיק קברים עבורנו, שצריך לצאת ולמות פה במדבר סיני? זמן קצר אחר כך הם מתלוננים על צימאון: "וילונו העם על משה לאמור: מה נשתה?". עוד כמה פסוקים חולפים, ושוב אבותינו משמיעים טענות. הם מתגעגעים ל"סיר הבשר" במצרים וטוענים כי משה ואהרון הוציאו אותם למדבר כדי "להמית את כל הקהל הזה ברעב". 

 וזה לא הסוף. בהמשך הפרשה העם שוב צמא, ושואל: "למה זה העליתנו ממצרים, להמית אותי ואת בניי ואת מקני בצמא?". בשלב הזה גם המנהיג משה כבר מביע ייאוש: "ויצעק משה אל ה' לאמור: מה אעשה לעם הזה? עוד מעט וסקלוני". 

 במצב עניינים כזה, כמעט לא מפתיע לקרוא את הפסוק הבא: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל". כלומר, כשהעם עייף, עצבני, ספקן, חסר אמונה וזועם – עמלק מזהה הזדמנות ותוקף. מאז ועד היום, האויב יודע מתי לבוא. לכידות פנימית, זהות משותפת וחזון הם לא סתם מילים יפות, אלא חלק מתפיסת ביטחון.