תשע מכות קשות הוכתה ארץ מצרים,

פעם אחר פעם מגיעים משה ואהרן אל ארמונו  של פרעה,

ומבקשים במפגיע שישלח את העם,

אבל פרעה מסרב.

למרות הקושי והאי הנוחות, הפגיעות בנפש,

למרות שהאימפריה העוצמתית  הולכת ומתרסקת.

מה עובר על פרעה, מה עובר על עבדיו, מה עובר על המִצרים,

איך פרעה מנתח את התמונה,

האם לא ראה את מה שראו הכל,

האם לא ראה דם, צפרדע וכינים?

למצרים אין אלוקים כי לא צריך, כי יש יאור.

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה'  אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שם, ה':2)

לׇמה הוא אמר? כי הוא גדל על היאור.

הפרעה החדש שלא ידע את יוסף, לא רק את יוסף הוא לא ידע,

הוא גם לא ידע אף פעם יאור בשפל.

 הוא לא ידע פרות רזות ושיבולים שדופות,

הוא כבר גדל בדור שבו היאור כל הזמן נותן את מימיו.

במצרים מי שצריך מים, משפיל את עיניו לאדמה,

כדי לראות את המים שבאים מהיאור.

אין חקלאים שמסתכלים אל העננים ומחפשים מים,

ויכולים  אולי לפגוש גם את הנשמה שלהם שמחפשת אלוקים,

השריר הזה לא פועל במצרים, כי הם לא זקוקים לו.

ופתאום יש מטר,

וברד ואש מתלקחת.

וקולות אלוקים.

משהו חדש ומאיים.

פרעה הנפחד קורא שוב למשה ואהרן ומבקש שיעתירו בעדו,

כדי שהמציאות המאיימת הזו תיפסק.

לא לעם וליבוליה של מצרים הוא דואג,

הוא דואג למשהו אחר, הוא דואג למישהו אחר.

משה מבקש ונענה:  "וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה"

הקולות פסקו ראשונים, לאחריהם הברד, ואז פסק גם המטר.

אבל פרעה רואה אחרת.

אחרת ממה שכלל בני האדם רואים,

לא רק חיצונית,

הראייה שלו את העולם, מעוותת

הוא רואה הפוך על הפוך:

וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ" (שם, ט':34)

פרעה מודאג מהמטר,

פרעה הכריז על עצמו שהוא אלוה,

אלוה השולט על הכל, והוא מקור הכל,

שהוא והיאור מקור החיים, חד הם.

מטר שמגיע מלמעלה,

מערער את תפיסת העולם שהתקבעה במצרים,

ומערער את כסאו.

כבר במכה הראשונה אלוקים  ניסה אותו בזה,

היאור נפגע בתחילה. המים בו הפכו לדם.

הנס הראשון שמתרחש במצרים הוא לא הנס שיצאנו ממצרים,

הנס הראשון הוא שבבית העבדים הזה יש הפיכה,

שיכולת הראייה חוזרת לבני-האדם,

שלא כל העולם חייב ליישר את הראייה שלו ואת הקו שלו,

לעיוור שעומד בראש הפירמידה ורואה את הדברים לפי הפרעוניות שלו.

כי הוא לא יכול לראות אחרת,

כי הוא שבוי במה שהוא מאמין.

כי מי שגדל במצרים כזאת,

קשה לו להתעורר.

כי גם הוא שבוי,

הוא חי את פרעה,

הוא לא יכול תוך רגע לוותר על פרעה.

הוא צריך לעבור תהליך.

רק במכה השמינית, מתחילים להראות הבקיעים

בהירארכיה האדירה הזאת של בית העבדים  של פרעה,

מתחילים להישמע קולות של התנגדות לדרכו,

קולם של עבדי העבדים.

בפעם ראשונה במשך כל היסטוריית מצרים והיסטוריית המכות,

מישהו מתחיל לדבר: