רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

בינה על הפרשה

החיבור לנצח

כי תבוא (דברים כו:א-כט:ח )

מאת יהודית דיקמן

מה הקשר של שמחה לעבודה רוחנית, ובינה לבין חיבור עם ישראל לארצו ולקיומו כעם?

 פרשת השבוע –פרשת כי תבוא עוסקת כל כולה בכניסה לארץ,

והמכנה המשותף בין האירועים המרכזיים בה, והמצוות הנלמדות ממנה,

הוא שמחה.

וזה דבר מאוד מעניין שצריך להבין אותו.

 

 

הפרשה פותחת במצוות הביכורים,

זמן הבאת הביכורים לירושלים הוא משבועות ועד סוכות

זהו המעמד המרגש בו אדם מעלה לירושלים את הפירות הראשונים שצמחו בשדהו,

ובמעמד הזה הוא קורא פסוקים המתארים את שחר ימיו של העם היהודי:

"ארמי אובד אבי וירד מצרימה" (דברים כ"ו: 5(

ואת המסלול הארוך בו עבר עד הגיעו הלום,

"ויביאנו אל המקום הזה ארץ זבת חלב ודבש" (שם,9(

והוא מסיים בתודה לאלוקים על הצלחותיו החקלאיות.

אך אם אדם מאחר להביא את ביכוריו, והוא מביא אותם לאחר חג הסוכות,

הוא איננו קורא את טקסט ההודיה הזה,

כי מימד הראשוניות של השמחה חסר.

 

אם ביכורים הוא צומת של תפילת הודיה ושמחה ,

גם בסופה של העונה החקלאית,

האדם ומשפחתו מצווים  לעלות לירושלים עם עשירית מהיבול,

ולערוך סעודת הודיה על כל השפע שחנן אותם אלוקים.

ולהצהיר שם כי "שמחתי-בעצמי ושימחתי בו-אחרים"

 

ואחר כך מופיעה שוב מצוות השמחה בפרשה

עם ישראל מצטווה להגיע אל השומרון לעמק שבין הר גריזים והר עיבל,

ביום הראשון לבואם אל ארץ ישראל,

לבנות שם מזבח להעלות עליו קרבנות:

"וזבחת ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוקיך" (דברים כז:7(

למרות שאחר כך משמיעים שם הכוהנים והלויים באזני העם דברים לא קלים כל כך לעיכול,

עם ישראל שמח על הברית שנכרתה שם

איש ישראל שמח להיות קשור לברית הזו של עם ישראל עם אלוהיו.

 

יש כאן תהליך חינוכי עדין ומדויק שאני עוברת,

שעוזר לי לחדד ולהעצים את מודעותי לשפע הטוב שברשותי ,

ולהרחיב את מעטפת ההתבוננות היומיומית הרדודה שלי,

למקום גבוה ורוחני הרבה יותר

אנחנו לא מדברים על שמחה על אירוע שהתרחש, או לאחר שתיית כוס יין טובה,

או כל דבר שיכול לחלוף,

אנחנו עוסקים בשמחה של להיות מחובר למשהו אינסופי,

נצחי

אני חלק משליחות גדולה, מעם גדול מהיסטוריה גדולה,

לא הייתי במצרים, אבל כאשר אני יורדת אל הנחלה שלי בארץ ישראל כדי ללקט את ביכורי אדמתי

אני מתחברת אל ההיסטוריה שלי, אל סבי ואל סב סבי שהיו שם, ועלו לכאן,

אני נפגשת בשורש שאף אחד לא יכול לגרום לו להפסיק ולצמוח,

אני נפגשת בהוויה שמזרימה את ההמשכיות הזו אלינו.

אני פוגשת באלוקים.

 

"אין שמחה כהתרת הספיקות"- כשאני פוגשת בוודאות שלא יכולה להשתנות, בוודאות של נצח,

כשאני מחוברת למשהו שאי אפשר לכלות אותו,

אני שמחה.

 

פרקי התפילה שנאמרים עם כניסתה של השבת

מתארים שמחה גדולה,

הטבע כולו שר ומתרונן ,

הנחלים מוחאים כף,

השמים שמחים והארץ גילה,

"לפני ה', כי בא כי בא לשפוט הארץ"  (תהילים צ"ו:14(

מה ענין שמחה אצל משפט?

כשאני באה עם כל העם כולו, כשאני מרגישה חלק מנצח ישראל,

כשאני מכירה את המערכת המשפטית מבפנים

כשיש לי חיבור ומידע על מי שאחראי ומפעיל אותה

כשיש לי הכרה וחיבור אל הנצח

יש כאן מקום לשמחה

 

הזמן להתחבר , להתמקד ולאהוב, היא השבת

השקט שהיא מעניקה,

מאפשר לי לראות ולהבחין מה אני מחמיצה במרוצת השבוע

שבת היא ההזדמנות להתאהב מחדש,

בבן הזוג שלי, בילדי ובמשפחתי

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן