כשאנחנו אומרים "לשון הרע" - למה בכלל אנחנו מתכוונים? כיוון שמדובר באחד הנושאים המרכזיים בפרשה, כדאי קודם כל להסביר. יש דברים שמותר לפרסם על פי "חוק איסור לשון הרע", אבל הם עדיין נחשבים "לשון הרע". למה? כי לדיבור יש כוח. כי לכל מילה שאנחנו מוציאים מהפה יש משמעות. הספר הנפלא "שערי תשובה" מסביר שיש שישה סוגים של לשון הרע: הסוג הראשון – "כאשר ייתן מום באדם, והמום לא יהיה בו". כלומר, אנחנו ממציאים מום באדם. יוסי הוא בחור חכם, אבל אנחנו אומרים עליו בקול רם לכולם: יוסי טיפש. הסוג השני – "המספר לשון הרע שאינו שקר". כלומר, יוסי הוא באמת טיפש, ואנחנו מציינים בקול שהוא טיפש. החלק השלישי – "הולך רכיל, שמרבה שנאה בעולם ומסכסך אחים ואוהבים". כלומר, רכלן שהולך מאחד לשני ומסכסך. החלק הרביעי – "אבק לשון הרע". זו הגדרה דקה ומורכבת יותר, של אווירה שיוצרת לשון הרע. דיבורים של הגזמה או רמיזה ("אני לא רוצה לספר לכם מה קרה עם יוסי"...). החלק החמישי – ניבול פה, דיבור שמזהם את הסביבה. טוב, כל טוקבק כמעט יספק לכם דוגמה. והחלק השישי – נרגנות. דיבור של קוטר, של אדם שתמיד מתלונן ורואה את הרע במציאות.

עכשיו כשנראה את הסטיקר "לשון הרע – לא מדבר אליי", נדע קודם כל על מה מדובר.

רגע, אז האם הפרשה הזו שולחת את כולנו להצטרף ל"מנזר השתקנים"? האם העיסוק האינטנסיבי ב"הלכות לשון הרע" לא משדר לנו שעדיף בעצם לשתוק, ולא להגיד כלום? הרי אם כל כך קל לקלקל באמצעות הדיבור, למה בכלל לפתוח את הפה? בדיוק בגלל השאלות האלה, הרב קוק היה מספר את הסיפור הבא: ה"חפץ החיים" (הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, שמזוהה יותר מכל עם העיסוק בנושא "לשון הרע") הגיע פעם לישיבת וולוז'ין שבה למד הרב. הוא לקח את הרב קוק אל עגלתו, לאחד ממסעותיו. זה לא המקום להרחיב על הקשר הנפלא בין שתי הדמויות האלה, אבל בדרך, שכנע החפץ חיים לקבל על עצמו את עול הרבנות והנהגת הציבור. הרב קוק היה מספר בהתפעלות עצומה כיצד בכל אותם ימים החפץ החיים לא הפסיק לדבר. האיש שהנחיל לעם ישראל את הזהירות בדיבור – לא רצה להנחיל לנו שתיקה. הוא דיבר רבות על התורה, וגם על צורכי ציבור וגם מה שנקרא "שיחת חולין". בכל דבריו הרבים לא היה שמץ של לשון הרע, היה אומר הרב קוק, ומספר את הסיפור הזה במטרה להסביר שהפרשה לא קוראת לנו להתנזר מדיבור, אלא לדבר נכון.

(ובכל פעם שאני נזכרת בסיפור הזה אני חושבת: בימינו היינו מקבלים חמישה סרטוני ווטסאפ, מכל זווית, עם הכותרות "צפו: שני גדולי הדור!". כמה היינו משלמים היום על תמונה אחת כזאת, של הרב קוק והחפץ חיים נוסעים בעגלה, ומדברים יחדיו?).

בתמונה: החפץ חיים.