למלא הוראות על מנת לרכוש מיומנות חשובה זה לא דבר מגביל – אלא משחרר. בשבועות, אנחנו חוגגים את היום שבו נתן לנו ה' את התורה בהר סיני. התורה היא ספר הוראות החיים מהקב"ה, מדריך כולל שנועד לעזור לנו לפתח את מיומנויות החיים וליהנות מהחיים באופן מלא. לכן, כשאנחנו חוגגים את חג השבועות, אנחנו לא רק מנציחים אירוע היסטורי, אלא חוגגים את קבלתה של מתנה עתיקה וגם נצחית, של חוכמה שיכולה לשפר את חיינו מדי יום.


בסיפורנו השבוע מגלה נער, שלפעמים מה שנראה כמו ויתור על חירות מסוימת, יכול להוביל בסופו של דבר לחירות רבה יותר.

לפרוט על מיתר עדין

"אני לא יודע אם אנחנו טובים, אבל בטוח ששומעים אותנו!" צעק גידי, צוחק, מעבר לרעש שעלה מזוג הגיטרות החשמליות המחוברות למגברים.

הוא וחברו דן החליטו להקים להקה של שניים, כדי לנגן יחד את המוסיקה האהובה עליהם. אף אחד מהם לא ידע ממש איך לנגן על הכלי, אבל זה לא הפריע להם להזדרז להפוך את המחסן של גידי ל'סטודיו' שלהם, ולאלץ את השכונה להאזין בכל אחר צהריים לשעתיים של נגינה מזויפת במלוא הווליום.

יום אחד, כשהיו הבנים באמצע אלתורי ג'ז צורמניים במיוחד, הם שמעו מין תיפוף קצבי שמגיע מדלת המחסן. לא לקח להם הרבה זמן להבין שאלה לא תופים – זה מישהו שדופק עליה בכל הכוח.

"אוי", אמר גידי. "אנחנו בצרות. זה בטח אדון יצחקי השכן. אני מתערב שהערנו אותו ממנוחת הצהריים והוא בא לצעוק עלינו."

גידי פתח את הדלת בחשש. זה באמת היה אדון יצחקי. הוא נראה קצת עייף, אבל לא כועס במיוחד.

"בנים, אני רואה שאתם אוהבים מוסיקה", הוא אמר באנחה. "אני יכול להבין את זה, משום שגם אני אוהב מוסיקה. בעצם, לפני הרבה שנים הייתי נגן ג'ז מקצועי."

הנערים החליפו מבטים מופתעים, והאיש המבוגר המשיך.

"לא באתי לבקש מכם להפסיק לנגן, אלא לעשות אתכם עסקה. מה דעתכם לבוא אליי הביתה פעם-פעמיים בשבוע ואני אתן לכם שיעורי נגינה, בחינם? אני חושב שכמה הנחיות יעזרו לכם ליהנות יותר מהנגינה, ו..." הוא המשיך בקריצה, "אולי גם יעזרו לשכנים שלכם ליהנות ממנה יותר..."

זה נשמע להם טוב, אפילו טוב מאוד, ולמחרת הם הגיעו כמתוכנן, כשהגיטרות בידיהם. מר יצחקי ישב איתם בסבלנות, נתן להם כמה תרגילים, והבטיח שאם יעקבו אחר ההוראות שהוא נותן להם, תוך זמן קצר יוכלו ליצור יחד מוסיקה מקסימה.

יומיים אחר כך הגיע גידי אל ביתו של דן כדי לקרוא לו ללכת יחד לשיעור המוסיקה הבא, שנקבע לאותו ערב. אבל דן סירב. "אני לא בא", הוא אמר.

"למה לא?"

"השיעורים יותר מדי מגבילים, ממש קושרים אותך. אני פשוט רוצה לאלתר כמו שבא לי, ולא לצמצם את עצמי בכל מיני סדרות של שיעורים והוראות."

גידי הבין את התחושה של חברו, אבל בכל זאת הרגיש שאם יש להם אפשרות ללמוד מנגן מקצועי זה שווה. הוא המשיך, אפוא, ללכת לשיעורים לבד.

יום אחד, כשהבנים חרקו יחד את אחד מקונצרטי האלתור שלהם, הופתע דן: גידי, במקום הרעשים הרגילים שלו, התחיל לנגן קטע סולו נחמד ונעים לאוזן. "וואו, מדליק! איך הצלחת לעשות את זה?" שאל דן.

"אה, זה משהו שאדון יצחקי לימד אותי אתמול", ענה גידי בדרך אגב. הוא המשיך לנגן ודן התפעל – אבל לא מספיק כדי לכבול את עצמו לשיעורי נגינה.

ככל שחלף הזמן, לא יכול היה דן שלא לקלוט שגידי מתחיל להישמע כמו מוסיקאי אמיתי, ושהוא עצמו עדיין מנגן כמו חובבן. אבל יותר מזה: דן הבחין שגידי ממש נהנה להשתמש במיומנויות החדשות שאותן הוא לומד. הוא לא נראה מוגבל בכלל.
 

***

"בסדר, אז עכשיו תשים את האצבעות על המיתרים ככה וזהו!" אמר מר יצחקי בהתלהבות, כשישבו הוא וגידי יחד לשיעור מוסיקה נוסף. ואז צלצל הפעמון.

"אני אפתח", אמר גידי, שרצה לחסוך את הטרחה לאדם המבוגר שעוזר לו כל כך.

הוא פתח את הדלת והופתע לגלות שם את דן, תיק הגיטרה תלוי על כתפו. "אפשר להצטרף לשיעור נוסף?" הוא שאל בביישנות.

"בטח. אבל חשבתי שאתה לא רוצה להיצמד לשיעורים?"

"אני יודע... אבל אחרי שראיתי כמה קיבלת מהשיעורים, הבנתי שקבלת הוראות זה לא בית סוהר שיגביל את המוסיקה שלי – זה דווקא מה שאני צריך כדי לשמור על הרמוניה ולנגן חופשי באמת..."


גילאים 3-5
ש:
מה חשב דן בהתחלה על קבלת שיעורי מוסיקה?
ת: הוא לא רצה לקבל אותם. הוא חשב שהוא ייהנה יותר אם הוא פשוט ינגן מעצמו, בלי שאף אחד יגיד לו מה לעשות.

ש: ומה הוא חשב בסוף?
ת: הוא ראה איך גידי מצליח לנגן טוב יותר בגלל השיעורים, והבין שגם הוא יוכל ליהנות עוד יותר אם ילמד את הכללים שמורים איך לנגן נכון.

גילאים 6-9
ש:
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור?
ת: אדם יכול לחשוב שאושר בא מהחופש לעשות מה שרוצים איך שמתחשק, בלי שום קווים מנחים או כללים מגבילים. אבל באמת, הכללים הם כלים שיכולים לעזור לנו לרכוש מיומנויות חשובות, ואז, מי שנוהג לפיהם מרוויח הרבה יותר ממה שהוא מפסיד.

ש: איך קשור הסיפור שלנו לחג השבועות?
ת: התורה, שאת קבלתה אנחנו חוגגים בשבועות, היא מערכת של הוראות המקנה לנו את המיומנות האופטימאלית לחיות חיים מאושרים ומוצלחים. אם ננצל את האפשרות ללמוד ולקיים את הוראות התורה, ניתן לעצמנו כלים רבי עוצמה שיעזרו לנו לאורך כל חיינו.

גילאים 10 ומעלה
ש:
האם לדעתכם יכולים בני אדם לפתח פילוסופיה אנושית או כללי חיים מקיפים ומוצלחים כמו התורה? מדוע?
ת: אדם רגיש וחכם עשוי לפתח כללי חיים סבירים, אבל זה לעולם לא יתקרב לעומק ולהיקף הכולל-הכל של התורה. התורה לא הומצאה על ידי בני אדם; היא ניתנה לנו מהאלוקים. מכיוון שה' ברא אותנו, הוא יודע את הסודות העמוקים ביותר של נפש האדם ונשמתו, ויודע איזו מערכת של חיים תביא בסופו של דבר את ההצלחה והאושר הרבים ביותר לפרט, לחברה ולעולם.

ש: האם אדם מקריב את בחירתו החופשית כשהוא נצמד בחייו לקווים המנחים של התורה?
ת: בחירה חופשית, במלוא עומקה ובמלוא משמעותה, איננה הבחירה אם ללבוש עניבה שחורה או סגולה (או בכלל לא). זוהי בחירה מוסרית, שבה מחליט האדם אם לחיות ולהתנהג על פי ערכיו הפנימיים מול תאוות רגעיות, או לעשות את ההפך. על כן, מי שמנסה לחיות על פי ערכי התורה, שמספקים מסגרת ערכית-מוסרית לכל מצב בחיים, ישתמש ויפתח כל הזמן את הבחירה שלו, ותוך שמירה על נאמנות לערכיו יהפוך לאדם מוסרי, רגיש ורוחני באמת.