לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שמיני(ויקרא ט-יא)

פרשה משפחתית 2 שמיני

לשני בני אהרון, הכהן הגדול, הייתה כוונה טובה באמת, כאשר נכנסו למקדש ובחרו להקריב קרבן שלדעתם היה ראוי להקריב, למרות שה' ציווה לא לעשות את זה. אבל עם כל הכוונות הטובות שלהם, תוצאות המעשה היו שליליות מאוד. ניתן ללמוד מכך שאפילו כוונות טובות אינן מצדיקות עשיית דבר שאינו ראוי.


בסיפורנו השבוע, מגלים שני ילדים שלפעמים מה שנראה כמו רעיון טוב אינו כזה בכלל.

כוונות טובות

לאחר חורף ארוך וקר, סוף כל סוף הגיע האביב והעולם החל להתעורר. בבית משפחת קפלן, 'אביב' משמעותו 'גינון'; ויואל וירמי, התאומים לבית קפלן, הוציאו בשמחה את המכושים, האתים, המעדרים והמגרפות מפינת המחסן, שם בילו את שנת החורף. הם הביאו אותם לאביהם, שעמד ליד הגדר ובידיו פקעת חבלים ומקל מדידה.

"תודה בנים", הוא אמר. "אני נוסע עכשיו למשתלה כדי לקנות משטחי שתילים של ירקות. בינתיים, עד שאני חוזר, תתחילו לעדור."

יואל וירמי תפסו מייד מעדרים והתחילו להניף אותם בהתלהבות. "הי, לא כל כך מהר חבר'ה", צחק אביהם. "עדיין לא אמרתי לכם איפה לעדור. עכשיו שימו לב. סימנתי בעזרת החבל על האדמה איפה בדיוק תהיה הגינה. אתם יכולים לעדור בכל מקום שהוא בתוך התחום המסומן, אבל לא לעדור בשום מקום אחר. הבנתם? תחפרו רק בתוך השטח המסומן, בסדר?"

הבנים הנהנו בחוסר סבלנות, ולפני שאביהם הספיק אפילו להתניע את הרכב, הם כבר שקעו בעבודה קשה.

העידור התקדם במהירות, מכיוון שגם יואל וגם ירמי היו נערים חסונים, והם ממש 'נכנסו לקטע' של העבודה המהנה - להחדיר את מעדרי המתכת אל האדמה הרכה ולעקוב אחר העפר המתעופף לכל עבר. לא עבר זמן רב עד שהם סיימו לעדור את התחום המסומן, הניחו את מעדריהם ושתו יחד מים צוננים מבקבוקיהם.

"זה היה קל, נכון?" אמר ירמי.

"כן, בקושי הזעתי", הסכים איתו יואל.

"גם אני. הי. יודע על מה אני חושב?"

כתאומים, בדרך כלל ידע כל אחד מהם לנחש על מה חושב השני. "כן. בוא נעשה לאבא הפתעה ונכין לו השנה גינה גדולה במיוחד."

"אבא אמר לעדור רק עד לכאן, אבל אני בטוח שהוא אמר את זה רק בגלל שהוא לא רצה שנעבוד יותר מדי קשה. הוא בטח מאוד ישמח כשיראה שאנחנו יכולים לעשות אפילו יותר. מה אתה אומר?"

"אני אומר – יאללה, לחפור!"

הנערים התחילו לנופף במעדריהם אפילו מהר יותר מקודם, ועם כל הרעש של המעדרים החובטים והעפר, הם לא שמו לב שהתחילו להישמע קולות פצפוץ מוזרים כשהמעדרים הכו באדמה. אבל לאחר שירמי הכה באחת התנופות החזקות שלו, הופתעו התאומים מזרם גדול של מים שפרץ מהקרקע כמו מזרקה.

"אוי - מצאנו נפט!" אמר יואל בהתרגשות.

ואז הם בדקו טוב יותר. "זה לא שמן – זה מים! אבל מאין הם באים?"

התשובה לא איחרה לבוא. "אוי לא! מה קורה כאן?!" צעק מר קפלן כשיצא בריצה ממכוניתו. הבנים אפילו לא שמעו אותו מתקרב.

"אבא – אה... אנחנו לא יודעים. רק עדרנו כמו שביקשת ופתאום..."

"כמו שאני ביקשתי? אמרתי לכם להישאר בתוך התחום המסומן ואתם כבר 5 מטר מחוצה לו! אתם מבינים מה עשיתם? המים האלה באים ממערכת ההשקיה התת-קרקעית היקרה שהתקנו בשנה שעברה, שעכשיו רוסקה לחתיכות! לא יהיה זול לתקן אותה, וזה יגיע מדמי הכיס שלכם."

"אבל אבא", נדהם יואל. "זה – זה לא פייר... אני מצטער שהיא נשברה, אבל לא עשינו את זה בכוונה!"

"נכון," הוסיף ירמי. "רצינו לעשות לך הפתעה ולהרחיב את הגינה."

מר קפלן סגר את הברז הראשי, וכשהגייזר הפסיק להתפרץ, כולם התחילו להירגע.

"תקשיבו בנים. אני יודע שלא שברתם את המערכת בכוונה, ואני מבין גם שניסיתם לעשות לי טובה..."

"אז לא נשלם?" שאל ירמי.

"אתם עדיין צריכים לשלם על הנזק."

"אבל למה? הרגע אמרת..."

"אני יודע מה אמרתי," אמר מר קפלן בקול רגוע, "אבל אני גם אמרתי לכם בצורה ברורה ביותר איפה בדיוק לחפור ואיפה לא, במיוחד כדי למנוע את מה שבסוף קרה. הכוונות שלכם היו טובות, אבל בכל זאת בחרתם לא לכבד את מה שביקשתי מכם בצורה ברורה לא לעשות, ואתם צריכים לשלם את מחיר הבחירה שלכם. אתם יכולים לשלם את זה מעט בכל פעם, אבל אתם חייבים לשלם. מבינים, בנים?"

התאומים הסתכלו זה על זה. מה הם יכלו לומר? אבא צדק בכל מילה. "בסדר, אבא, אנחנו מבינים", אמר ירמי. "אני מבין שלעשות טובה זה רק כשאנחנו עושים בדיוק מה שמבקשים מאיתנו, ולא כשאנחנו עושים מה שביקשו מאיתנו לא לעשות."

"כן," הוסיף יואל בחיוך, "אחרת 'נקבל על הראש', גם את הנזיפה, גם זרם של מים..."


גילאים 3-5
ש: מה חשבו בהתחלה הבנים על עידור במקום שבו אמר אבא שלהם לא לעדור?
ת: הם חשבו שזה בסדר, ומכיוון שהם מתכוונים לעשות משהו טוב בשביל אביהם, הם לא חייבים לשמוע בקולו.

ש: מה הם הבינו בסוף?
ת: הם הבינו שלעזור למישהו, זאת אומרת לעשות מה שהוא מבקש מאיתנו לעשות ולא מה שמתחשק לנו לעשות.

גילאים 6-9
ש: מהו הלקח שלמדו הבנים ממה שקרה?
ת: הם גילו שלמרות שנהדר שיש כוונות טובות, זה לא משחרר את האדם מהאחריות אם הוא בחר לעשות אחרת ממה שביקשו ממנו.

ש: נניח שהבנים לא היו שוברים את הצינור. האם זה היה הופך את המעשה שלהם לנכון?
ת: לא משנה אם הם גרמו לנזק או לא. בכל מקרה, הם היו צריכים לכבד את בקשתו הברורה של אביהם ולעשות בדיוק מה שהתבקשו, למרות שהם חשבו שיש להם רעיון יותר מוצלח.

גילאים 10 ומעלה
ש: האם יש מצב שבו טוב לעשות למען אחרים יותר ממה שהם ביקשו?
ת: בהחלט, וזאת תכונה נפלאה. אבל במקרים כמו שהובאו בסיפור הזה ובפרשת השבוע, כאשר מבקשים מאיתנו באופן ספציפי לא לעשות משהו, אסור לנו לחשוב ש'אנחנו מבינים יותר טוב' ולפעול בניגוד לרצון המבקש.

ש: מי לדעתך עשה את המעשה הטוב יותר, מי שעושה למען חברו משהו מרצונו ומיוזמתו, או מי שעושה את זה משום שביקשו ממנו? מדוע?
ת: במחשבה ראשונה נראה שהראשון חשוב יותר, אבל חז"ל אומרים לנו שדווקא השני. הטבע האנושי גורם לנו להתנגד לעשות מה שדורשים מאיתנו, ומי שמתגבר על ההתנגדות הפנימית הזאת מגלה גבורה רוחנית.

18/4/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) רעות שיר, 20/3/2014 18:55

הי

איזה אתר מ-ה-מ-ם-!!!!!!!!!!!!!! ביוש!!!!!!!!!!!!!!!

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub