רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה משפחתית 2

פרשה משפחתית 2 ויחי

ויחי (בראשית מז:כח-נ:כו )

מאת נתנאל ספרן

כולנו מעריצים אנשים גדולים וחולמים להיות כמותם. האמת היא שאנחנו יכולים, וזה הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים. סוד ההפיכה למישהו מיוחד, הוא פשוט להיות אנחנו עצמנו! לכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל ייחודי לגדלות, שאליו נוכל להגיע אם נגלה את התכונות המיוחדות והכישרונות הייחודיים שה' נתן לנו - ונשתמש בהם.

בפרשת השבוע הזה, מלמד יעקב אבינו ל-12 בניו את סוד הגדולה. כאשר הוא עומד לעזוב את העולם, הוא מברך אותם להגיע לגדולות. אבל הוא לא נותן את אותה ברכה לכולם; הוא בורר בזהירות את מילותיו, ומברך כל אחד מהם על פי התכונות והיכולות הייחודיות שלו. הנקודה היא שאנחנו באמת יכולים להפוך להיות גדולים – לא על ידי חיקוי אדם אחר בגדלותו, אלא בכך שנהפוך להיות האדם הכי טוב שאנחנו יכולים להיות.


בסיפורנו השבוע, מגלה נער את הסוד המפתיע של 'להיות משהו מיוחד'.

להיות מספר אחד

השמועה התפשטה בבית הספר כמו אש בשדה קוצים. ציידי כישרונות גילו את אוֹרִי אוֹרֶן, הקפטן הקודם של נבחרת הכדור-סל של התיכון, ועכשיו מציעים לו חוזה שמן בליגת המקצוענים! כל הנערים התלהבו מהידיעה, אבל חֶזי פריד קיבל ממנה השראה של ממש.

מהיום שבו שמע את החדשות שמישהו מבית הספר הגיע לתהילה, החליט חזי שגם הוא יעשה את זה. הוא הפך למעריץ מס' 1 של אוֹרי אוֹרן, עקב אחר כל אחד ממשחקיו ולמד כל תנועה שלו. הוא קנה מלאי חולצות טריקו של "אוֹ-אוֹ (אוֹרי אוֹרן)" שיספיק לו לכל החיים, ולבש בכל יום אחת אחרת. הוא היה גאה בשם "אוֹרי 2" שבו התחילו לכנות אותו בבית הספר.

כשהגיע הזמן למבחני נבחרת הכדור-סל של התיכון, חזי היה כמובן בין הראשונים. אחרי הכל, איך יוכל לממש את חלומו להיות עוד אוֹרי בלי להפוך קודם לכוכב נבחרת הכדור-סל של בית הספר? העובדה שאוֹרי אוֹרן התמיר והשרירי התנשא לגובה של כמעט שני מטר, וחזי הנבון-אך-לא-ממש-אתלטי גירד בקושי את המטר שמונים – עם מבנה המתאים הרבה יותר לקליעת סלי נצרים מאשר לכדור סל – הייתה פרט שולי, שחזי היה משוכנע שלא יעמוד בדרכו לגדולה.

ובכן, המבחנים לא התנהלו בדיוק כפי שחזי פריד קיווה. העניינים התחילו להשתבש כשכִּדרר את הכדור חזק מדי, פגע לעצמו בפנים ושבר את משקפיו. ומשם ואילך המצב רק הלך והתדרדר. בכל זאת, הוא עדיין קיווה שיוכל להצטרף לקבוצה – אחרי הכל הוא הצליח לקלוע אחד מעשרת הכדורים שזרק אל תוך הסל – כמעט.

למחרת, היה חזי הראשון שהגיע לאולם כדי לבדוק את רשימת הנבחרים. הוא קרא את הרשימה פעם ופעמיים. שמו מוכרח להופיע שם, אבל איפה? לא הייתה לו ברירה אלא להישיר מבט אל המציאות. הוא לא הצליח להיכנס לנבחרת, וגרוע יותר – הוא חש שאיבד את הסיכויים להיות מישהו מיוחד.

חזי עמד שם, ראשו שמוט וכל כולו משדר אומללות, כשנפתחה דלת אולם הספורט ומר לנדסמן, מאמן קבוצת הכדור-סל, נכנס. חזי לא יכול היה לעצור את עצמו מלרוץ אל המאמן. "המאמן, בבקשה! אתה חייב להכניס אותי לנבחרת!" הוא התחנן, דמעות נקוות בפינות עיניו.

מר לנדסמן ניסה להסביר לו שלא כל אחד יכול להתקבל לנבחרת, ושהוא יכול לנסות שוב בשנה הבאה, אבל כלום לא הועיל.

"בבקשה המאמן, אתה לא מבין? אני מוכרח להיות כמו אוֹרי אורן. אני מוכרח להיות מישהו מיוחד!"

המאמן הביט בחזי עם חולצת ה"אוֹ-אוֹ" שלו, ונענע בראשו. "אתה יודע", הוא אמר, "אתה מעריץ גדול של אורי אורן, נכון?"

"אתה צוחק? הוא ענק!" וכאן התחיל הנער שולף מהזיכרון את הסטטיסטיקות של אוֹ-אוֹ מכל העונה. קליעות, ריבאונדים ואפילו דקות משחק, התגלגלו מלשונו בקלות כאילו הוא מוסר את מספר הטלפון בביתו.

"זה מרשים בהחלט", אמר המאמן באיטיות כשהוא מהנהן בראשו. "אמרת לי שאתה רוצה להיות מישהו מיוחד. תן לי לשאול אותך משהו: מה לדעתך הופך את אוֹ-אוֹ לגדול?"

חזי חשב, "טוב, בתור התחלה, יש לו קליעות מצוינות, והוא מהיר במיוחד והוא..."

"רגע!" עצר אותו המאמן, "כל זה נכון, אבל לא זה מה שהופך אותו לשחקן גדול."

"לא?"

"ממש לא. מה שהופך אותו לגדול זה שהוא הבין מהם הכישרונות שה' נתן לו, ועבד קשה כדי להוציא מהם את המקסימום, במקום לבזבז את הזמן שלו בניסיונות להיות כמו מישהו אחר."

חזי הנהן. המאמן המשיך. "אם אתה לא יודע, הייתי המאמן שלו ממש בתחילת הדרך. ובמקרה אני יודע שאוֹרי אוהב סוסים. ובכן, מה לדעתך היה יוצא ממנו אילו החליט להיות רוכב סוסי מרוץ, כמו אחד מאותם רוכבים ידועים שהוא העריץ, במקום לשחק כדור-סל?"

חזי לא יכול היה לעצור את חיוכו, כשחשב על אדם בגובה שני מטר יושב על סוס, ורגליו הארוכות כמעט מגרדות את הקרקע. "לא משהו, נראה לי."

"נכון. אבל אורי אורן היה מספיק חכם כדי להפוך להיות מה שהוא במקום לנסות להפוך למשהו שהוא לא. זה מה שעשה אותו לגדול, וגם אתה יכול לעשות את אותו הדבר בדיוק."

פניו של חזי התבהרו. "זאת אומרת שאתה מקבל אותי לקבוצה?"

"כן, אבל לא כמו שאתה חושב. שים לב: אני הייתי לא רק המאמן של אוֹרי, הייתי גם המורה שלו למתמטיקה, ואני יכול להגיד לך שהוא בחיים שלו לא היה מצליח לשפוך את כל העובדות והמספרים האלה כמו שאתה עשית. יש לך חוש אמיתי למספרים. מה דעתך להיות הסטטיסטיקאי של הקבוצה שלנו? יש בזה המון עבודה, אתה צריך לעקוב אחרי כל משחק ולחשב את הסטטיסטיקות של כולם, אבל נראה לי שאתה מסוגל לעשות את זה, ולא רק לעשות, אלא להצטיין בזה. מה אתה אומר?"

חזי חשב על זה. זה לא מה שהיה לו בראש. אבל הוא היה מוכרח להודות, שהוא אוהב מספרים וזה יכול להיות אתגר ולתת לו המון הנאה, ו... הוא שִפשף את הבלוטה שצמחה לו בראש מפגיעת כדור - זה כנראה גם פחות מסוכן. "אני אעשה את זה, כבוד המאמן!" הוא אמר, ופתח בקריירה הגדולה שלו – להיות הוא עצמו.


גילאי 3-5
ש.
איך הרגיש חזי כשגילה שלא יוכל לשחק בנבחרת הכדור-סל?
ת. הוא הרגיש גרוע, מכיוון שחשב שהדרך היחידה שלו להגיע למצוינות היא להיות שחקן כדור-סל כמו אוֹרי אוֹרן.

ש. איך הוא הרגיש לאחר השיחה עם המאמן?
ת. הוא הרגיש הרבה יותר טוב כי הוא הבין שהוא לא צריך להיות כמו אוֹ-אוֹ ולא כמו מישהו אחר, כדי להיות משהו מיוחד, הוא פשוט צריך להיות הוא עצמו.

גילאים 6-9
ש.
מה ניסה לנדסמן המאמן להסביר לחזי?
ת. הוא ראה שחזי רוצה להצטיין אבל הוא צועד בדרך הלא נכונה. הוא חשב שכדי להצליח הוא מוכרח להיות עוד אורי אורן. המאמן הסביר לו שאם הוא רוצה להצטיין באמת, יהיה עליו למצוא את המצוינות האישית שלו על ידי גילוי התכונות והכישרונות שבהם התברך, ולהתחיל להשתמש בהם בדרך הנכונה. בתור נקודת פתיחה הוא הצביע על החוש המיוחד של חזי למספרים, והציע לו את תפקיד סטטיסטיקאי הנבחרת.

ש. איך אנחנו יכולים לגלות באילו תחומים יש בנו פוטנציאל להצליח?
ת. אנחנו יכולים לשאול את ההורים שלנו, את המורים ואת החברים. הרבה פעמים אנשים רואים בנו דברים שאנחנו לא יכולים לראות בעצמנו. אפשר גם לנסות לשים לב אילו סוגים של דברים מעניינים אותנו שוב ושוב, ואיזה סוג של דברים אנחנו נהנים באמת לעשות ולא אכפת לנו להשקיע בהם עבודה רבה.

גילאים 10 ומעלה
ש.
האם יש אנשים שבאופן טבעי מוצלחים יותר מהאחרים?
ת. לחלק מהאנשים יש יותר כישרונות, תהילה או כסף מאשר לאחרים, אבל זאת לא הצלחה אמיתית. הצלחה אמיתית היא להפיק, בהתמדה ומאמצים כנים, את המקסימום מתוך אותן יכולות שבהן התברכנו, ולהשתמש בהן עבור מטרה חשובה באמת כמו עזרה לזולת. לדוגמא, פועל ניקיון במגרש הספורט שעושה את עבודתו בנאמנות וכמיטב יכולתו, ועושה זאת משום שהוא באמת רוצה שהצופים ייהנו מסביבה נעימה ונקייה, עשוי להיות במובן האמיתי הרבה יותר גדול מכוכב כדורסל - אותו שחקן שמרוויח במשחק אחד יותר ממה שהמנקה ירוויח כל חייו, ובכל זאת המניע היחיד שלו הוא להתעשר, והוא משחק טוב כדי להשיג את זה.

ש. חז"ל מלמדים אותנו שכל אחד מאיתנו צריך לראות את העולם כאילו נברא רק עבורו. מה משמעות הדבר, ואיך אנחנו יכולים ליישם אותו בחיים שלנו?
ת. כל אחד מאיתנו, באופן מסוים, הוא עולם בפני עצמו, ורק אנחנו יכולים להפיק את המרב מהעולם הזה ולא להיכשל בטעות של להשוות את עצמנו לאחרים. לכל אדם ה'רקע' שלו, כלומר נסיבות חייו, נקודות תורפה, נקודות כוח וכו'. ה' תכנן עבורנו את המצוות כדי לעזור לנו להביא את עצמנו, ואת החלק האישי שלנו בעולם, לידי שלמות. המטרה היא לחיות כאילו העולם שלך – לא כדי לשלוט בו או לנצל אותו, אלא כדי ללמוד ממנו ולעזוב אותו כמקום טוב יותר מזה שהיה כשהגענו אליו.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן