כשבני אדם מרגישים ש"סידרו אותם", הם מגיבים בכעס, או שהם חושבים שאין להם ברירה אלא לוותר ולקבל את המצב כמו שהוא. פרשת השבוע הזה מראה לנו שקיימת דרך שלישית. כאשר בנו של יעקב, יהודה, חשב שהמשנה למלך מצרים נוהג בו ובאֶחיו בחוסר הגינות, הוא עמד בנחישות על דעתו, ויחד עם זה נשאר רגוע והתייחס אליו בכבוד. חשוב שנלמד כיצד לעמוד על זכויותינו בלי לעורר מריבה.

בסיפורנו השבוע, מראה נערה לחברותיה שאפשר לעמוד על דעתך גם בלי לאבד את קור הרוח.

היום היה קר וסוער, אבל הוא לא מנע מליאורה קליין וחברותיה, נאווה ויונה, להאט מול חנויות שעל פניהן חלפו, כדי להתבונן מקרוב בחלונות הראווה, בדרכן הביתה מבית הספר.

"היי בנות, תראו מה כתוב שם: 50% הנחה על צעיפים מעוצבים מצמר נקי!" אמרה נאווה, והצביעה על חנות הבגדים שמעבר לכביש.

"בדיוק מה שאנחנו צריכות ביום כזה!" אמרה יונה, ושלושתן פנו לאחור וצעדו יחד לתוך החנות.

הצעיפים היו כל כך יפים, שלקח לבנות די הרבה זמן לבחור את מה שהן רוצות. בדרך כלל, צעיפים כאלה יקרים מדי בשבילן, אבל בחצי מחיר הם התאימו להן. למה לא? לבסוף, כשבחירותיהן בידיהן, הן הגיעו אל הקופה.

"זה יעלה 100 שקל", אמר בעל החנות שעמד מאחורי הדלפק, בעודו אורז את הצעיף הסגול שיונה לקחה.

"סליחה, זה מה שכתוב על התווית", היא תיקנה אותו, "הם בחצי מחיר, נכון?"

הגבר בקושי הרים את עיניו. "הם היו בחצי מחיר, ילדה. המבצע הסתיים אתמול."

הבעת אכזבה התפרשה על פניה של יונה. "אוי," היא אמרה בצער, כשהיא חושבת על כל הזמן שהן בזבזו סתם בבחירת הצעיפים שלהן.

כשיונה פנתה כדי להחזיר את הצעיף שלה אל המדף, קראה לה נאווה לחזור. "חכי רגע!" היא צעקה. "יונה, אל תלכי לשום מקום! זה פרסום כוזב!" בפנים סמוקות מכעס היא אמרה למוכר: "על חלון הראווה שלך תלוי שלט ענק שאומר שיש הנחה של 50% על הצעיפים האלה!"

האיש נפנה אליה במהירות, כשהבזק של כעס בעיניו. "למה את צועקת ככה? אמרתי לך שהמבצע נגמר. פשוט שכחתי להוריד את השלט הבוקר."

"בואי נאווה", לחשה יונה, "לא נורא, תעזבי. בואי נלך ודי."

אבל נאווה לא הסכימה לוותר. "פשוט שכחת להוריד. איזו רמאות!" היא אמרה בקול רם אפילו יותר, וגרמה לחלק מהקונים להפנות אליה את ראשם. "אני לא אכנס יותר לחנות הזאת. אני מתכוונת להגיד לכל מי שאני מכירה שלא כדאי לקנות כאן, אם לא תיתן לנו את מחיר המבצע."

"חוצפנית", אמר המוכר בקול קר ונזעם, הפנה אליה את גבו והחל לשרת קונה אחר.

"בואו בנות. נצא מכאן", אמרה נאווה בכעס.

היא ויונה התקדמו לעבר היציאה, אבל ליאורה נשארה לעמוד בתור. "את לא באה?" שאלה אותה יונה.

"את לא מתכוונת לקנות את זה במחיר מלא, נכון?" הוסיפה נאווה, בקול רם.

"אכפת לכן לחכות לי כמה דקות? אני כבר מצטרפת אליכן", ביקשה ליאורה.

חברותיה משכו בכתפיהן ויצאו מהחנות. כעת הגיע תורה של ליאורה.

"שמעת שאמרתי לחברות שלך שזה במחיר מלא?" שאל המוכר בעצבנות. ליאורה הנהנה. "וזה מה שאת מוכנה לשלם, נכון?"

"לא", אמרה ליאורה, בשלווה. "אני מאמינה ששכחת להסיר את השלט, אבל זה עדיין לא הוגן."

בעל החנות נעץ בה מבט. "גם את רוצה לעשות בעיות?" הוא אמר.

ליאורה נדה בראשה. "באנו לכאן רק בגלל שלט המבצע", הסבירה בעדינות. "לא באנו לכאן כדי לעשות בעיות. אנחנו אוהבות את החנות הזאת וקונות כאן המון דברים, אבל אני חושבת שזה יהיה הוגן מצדך לתת לנו את מחיר המבצע עד שתסיר את השלט..."

בינתיים ניסו יונה ונאווה לשמור על חום גופן במגרש החנייה. "מה עם ליאורה?" שאלה יונה.

"לא יודעת", ענתה לה נאווה. "בואי נלך כבר לקרוא לה."

הן התחילו לחזור אל החנות, ופגשו את ליאורה יוצאת ממנה, עם שקית בידה.

"בסוף קנית את הצעיף?" שאלה נאווה.

"אה-הה."

"את באה להגיד לנו ששילמת מחיר מלא?!" שאלה יונה.

"לא. את מחיר המבצע," ליאורה חייכה, "והנה," היא אמרה, שלפה מהשקית את שני הצעיפים האחרים ונפנפה בהם - "גם אתן קיבלתן את מחיר המבצע!"

"אבל איך?" שאלה יונה.

"היא בטח צעקה שם כהוגן כדי לקבל את זה, נכון ליאורה?" אמרה נאווה, אבל ליאורה בקושי נתנה לה לסיים את המשפט.

"לא. לא צעקתי ולא רבתי. פשוט נשארתי רגועה ומנומסת, אבל אמרתי לו בצורה ברורה מה לדעתי הדבר שנכון לעשות. זה בדרך כלל מצליח בצורה הטובה ביותר."

גילאים 3-5
ש. איך הרגישו יונה ונאווה, כשהמוכר אמר להן שהן לא יכולות לקנות את הצעיפים במחיר המבצע?
ת. שתיהן חשו אכזבה. יונה הרגישה שאין טעם לנסות להתווכח, ונאווה הרגישה שהיא חייבת להילחם בכל כוחה כדי לגרום לו לשנות את דעתו.

ש. איך הן הרגישו כשראו שליאורה הצליחה לקנות את הצעיפים במחיר המבצע?
ת. הן הופתעו, ושתיהן למדו שזה בסדר לעמוד על דעתך, ושלא צריך לריב ולכעוס כדי לעשות זאת.

גילאים 6-9
ש. איזה לקח למדו הבנות ממה שקרה באותו היום?
ת. בזכות ליאורה, הן ראו שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם יחס בלתי הוגן איננה 'פשוט לקבל את הגזירה', כמו שיונה רצתה לעשות, וגם לא להפוך לאגרסיביים במיוחד, כמו שעשתה נאווה, אלא להישאר רגועים, להתנהג בכבוד ויחד עם זה לעמוד בנחישות על מה שלדעתך ראוי ונכון.

ש. מדוע, לדעתך, הסכים המוכר לתת לליאורה את מחיר המבצע, ולא לנאווה?
ת. באופן טבעי, כשמישהו מרגיש מותקף הוא רוצה לתקוף בחזרה. למרות שלנאווה היה בעצם טיעון צודק, האיש לא היה פתוח להקשיב למה שהיה לה להגיד, כי היא אמרה את זה תוך האשמות ואיומים. ליאורה לעומת זאת, נהגה אליו בכבוד אם כי גם בנחישות, הוא לא חש שמתקיפים אותו ולכן היה פתוח לשמוע את הצד שלה. זהו כלי חשוב וחזק להצלחה בחיים.

תרגיל רוחני: בפעם הבאה שאתם מרגישים שמישהו 'מסדר' אתכם, עמדו על זכויותיכם אך שמרו על התנהגות רגועה ומכובדת.

גילאים 10 ומעלה
ש. אילו מחשבות עשויות לעזור לאדם שחש שמנצלים או מרמים אותו, להגיב בצורה רוחנית יותר?
ת. יש סוד נפלא בן שני סעיפים שיכול לעזור לנו במצבים כאלה. הסוד הוא ש: א) ה' סידר את העולם בצורה כזאת שאף אחד לא יכול לנצל אותנו אלא אם ה' מרשה לו לעשות זאת, וב) אם ה' מניח לו לעשות את זה, זאת אומרת שבאופן בלתי מובן כלשהו, מה שקורה הוא לטובתנו המוחלטת. המחשבה הזאת מייד תרגיע אותנו ותיתן לנו זווית חדשה להתמודד עם מה שקורה לנו.

ש. האם זה אומר שאנחנו צריכים פשוט 'לבלוע' כל מה שמנסים לעשות לנו, ולא משנה כמה לדעתנו הדבר בלתי הוגן או לא נכון?
ת. בהחלט לא. ה' רוצה שנשתדל לדאוג לצרכינו ולמטרותינו בדרך הטובה ביותר שביכולתנו, כל עוד לא מדובר בדרך שאינה הוגנת כלפי האחרים. בכל אופן, אם אנשים מתייחסים אלינו בדרך לא הוגנת, אנחנו צריכים להשתמש בפרספקטיבה שהזכרנו קודם כדי שתסייע לנו להישאר רגועים וממוקדים, להגיב בדרך רוחנית ומכובדת ולדעת שאם, למרות שהשתדלנו ככל יכולתנו, אנחנו לא מצליחים להביא לכך שהדברים יסתדרו על הצד היותר נכון כפי הבנתנו - בסופו של דבר זה לטובתנו.

תרגיל רוחני: בפעם הבאה שאתם מרגישים שמישהו 'מסדר' אתכם, עמדו על זכויותיכם אך שמרו על התנהגות רגועה ומכובדת.