אנשים נוטים להתנהג בצורה שונה כשרואים אותם מאשר כשהם לבדם, בייחוד אם מי שרואה אותם הוא אדם חשוב. אבל האמת היא שכל הזמן מסתכלים עלינו, אפילו כשאנחנו 'לגמרי לבד'. ומי שרואה אותנו הוא הישות החשובה ביותר בעולם – אלוקים.

בפרשת השבוע הזה, מתעורר יעקב לאחר שה' בא אליו בחלום נבואי, ואומר שאילו ידע שה' כל כך קרוב אליו במקום הזה, הוא לעולם לא היה שוכב לישון שם. אנחנו לא צריכים לפחד מזה שה' צופה בנו, משום שהוא אוהב אותנו ודואג לנו. אבל אנחנו כן צריכים לקבל מזה השראה שתגרום לנו לעשות את הטוב ביותר ולהיות במיטבנו, אפילו כאשר אנחנו 'לבד'.


בסיפורנו השבוע, מגלים כמה ילדים שאפילו כשאף אחד לא מסתכל עליהם – מישהו רואה אותם.

על המשמר

רוּבִּי והחברים קיצרו כרגיל את הדרך הביתה מבית הספר, דרך חניון האוטובוסים.

"היי, תראו מה מצאתי!" קרא קוֹבּי, והרים תרסיס צבע צהוב זוהר. "זה גם כמעט מלא!"

"נראה לי שמישהו היה באמצע ריסוס גרפיטי על אוטובוס, והחליט פתאום להפסיק", הוסיף תום והרים מיכל נוסף.

"יותר הגיוני שהוא ברח, הוא בטח פחד שהולכים לתפוס אותו," תיקן רוּבִּי את דבריו. "והנה הציור!" הוא הצביע על אוטובוס סמוך שציור גרפיטי גדול ובלתי מושלם מקושקש עליו.

"טוב, אז אנחנו יכולים לעשות לבנאדם הזה טובה ולסיים בשבילו את המלאכה", קוֹבּי צחק, וניער את מיכל הצבע שבידו.

רוּבִּי הסתכל על הנערים, כל אחד מהם אוחז בידו מיכל תרסיס צבע ומתקדם אל האוטובוס. "רגע, חכו, אתם לא יכולים לעשות את זה!" הוא קרא אליהם.

"תירגע. יש המון מקום ריק גם בשבילך", צחק קוֹבִּי." האוטובוס הזה גדול, כמו שאתה רואה."

"אני מתכוון שזה לא בסדר," ניסה רוּבִּי, "להשחית רכוש של אחרים. זה גם לא חוקי."

תום שלח את ידיו לכל עבר. "אנ'לא רואה אף נציג חוק באזור, ואתה? כל יום אנחנו עוברים דרך החניון הזה ואף פעם, אף אחד, לא היה כאן. אבל אם אתה מודאג, למה שלא תישאר מאחור בעמדת שמירה כדי לוודא שאף אחד לא רואה."

לפני שהספיק רוּבִּי לענות, הלכו הנערים אל האוטובוס. רוּבִּי לא ידע מה לעשות. לא היה שום סיכוי שהם ישמעו בקולו אם יגיד להם להפסיק. אבל הוא גם לא יכול לתת להם להרוס רכוש בצורה כזאת... פתאום עלה במוחו רעיון.

"חבר'ה! הוא רואה אתכם, מהר! הוא רואה אתכם."

השניים נחרדו, השליכו את המכלים לתוך פח אשפה קרוב ורצו בחזרה אל רוּבִּי. אבל כשהגיעו לשם, הם ראו שהוא עומד בשלווה ואף אדם לא נראה לכל מלוא האופק.

"הי, מה קורה כאן?" שאל קוֹבּי. "למה צעקת ככה? לא הספקנו להתיז אפילו התזה אחת, ואין כאן אף אחד!"

"זה לא נכון," אמר רוּבִּי בקול בטוח, "מישהו רואה!"

קוֹבּי סובב את ראשו במהירות לכל הצדדים. "מי? איפה?"

"ה' רואה אותך... אותי ואת כולם, כל הזמן. עכשיו תגידו לי את האמת. אתם רוצים שה' יראה שאתם עושים מעשים רעים כאלה בלי שום סיבה?"

"נו, באמת..."

תום וקוֹבּי, שחשו מרומים, כבר התכוננו ללמד אותו לקח, כששמעו לפתע קול של מכשיר קשר. הם פנו במהירות לכיוון הקול וגילו שוטר גדל-ממדים מגיח מאחורי האוטובוסים החונים.

"אין כאן ציירי גרפיטי, רק כמה ילדים בידיים ריקות", הם שמעו את השוטר מדווח לתוך מכשיר הקשר שלו. "אני הולך לסרוק את צידו השני של החניון. חייבים לתפוס כבר את החבר'ה שהזיקו לכל האוטובוסים האלה בשבועיים האחרונים."

הנערים המתינו עד שהוא נעלם מטווח ראייתם ופלטו אנחת רווחה לפני שדיברו.

"וו'או! הוא עוד היה תופס אותנו על חם!" אמר קוֹבּי, בפנים חיוורות כפני מת.

"כן, והיו מאשימים אותנו על כל ההשחתה שנעשתה כאן!" הוסיף תום בחולשה.

הבחורים פנו אל רוּבִּי שעמד שם, ידיו שלובות על חזהו. "נו?" הוא אמר.

"מה אני אגיד לך," אמר קוֹבּי. "צדקת. ולא רק שה' ראה אותנו, הוא גם שמר עלינו. אני חושב שאם רואים אותנו, אז כדאי שנשתדל להתנהג כמו שצריך."


גילאים 3-5
ש.
מה חשבו החברים של רוּבִּי בהתחלה, על מעשים לא טובים כשאף אחד לא רואה?
ת. הם חשבו שכל עוד אף אחד לא רואה אותם, זה בסדר.

ש. מה הם חשבו בסוף?
ת. הם הבינו שה' רואה כל דבר שהם עושים, כך שהם צריכים להשתדל תמיד להתנהג כמו שצריך.

גילאים 6-9
ש.
מדוע לדעתך צעק רוּבִּי מה שצעק?
ת. הוא רצה להעביר לחברים שלו מסר. העובדה שהם הפסיקו את מעשיהם ברגע שחשבו שמישהו רואה אותם, מוכיחה שהמעשה שרצו לעשות הוא רע – אפילו אם אף אדם לא רואה. מובן שמישהו – אלוקים – ראה אותם, בדיוק כפי שהוא רואה אותנו כל הזמן.

ש. כשאנחנו לא בטוחים אם מה שאנחנו רוצים לעשות נכון או לא, האם יש דרך שיכולה לעזור לנו להחליט?
ת. אחת הדרכים היא לדמיין שהאדם שאותו אנחנו הכי מעריכים בעולם, רואה אותנו. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו 'האם במקרה כזה הייתי בכל זאת עושה את זה?' אם התשובה היא 'לא', סימן שאנחנו לא אמורים לעשות זאת גם עכשיו.

תרגיל רוחני: פעם אחת ביום, החל מהיום, כשאתם לבד, הזכירו לעצמכם שה' צופה בכם ואכפת לו ממה שאתם עושים.

גילאים 10 ומעלה
ש.
האם לדעתך ה' מודע לפרטי הפרטים בחייהם של בני האדם, והאם אכפת לו מהם, או רק מ'העניינים הרציניים'?
ת. במחשבה ראשונה אפשר אולי לחשוב שבדיוק כפי שאנחנו נוטים להתעניין יותר 'בעניינים הרציניים', כך זה גם עם ה'. אבל ה' הוא אינסופי ובלתי מוגבל, הוא נמצא בכל מקום ואנחנו כל כך חשובים לו, עד שכל פעולה, מילה או מחשבה חיובית שלנו הם 'עניין רציני' בשבילו, שגורם לו, כביכול, אושר רב.

ש. אדם גדול וקדוש בירך פעם קבוצה של תלמידים שבאה להתברך מפיו, שיהיה להם אכפת ממה שה' חושב עליהם, בדיוק כמו שאכפת להם ממה שאחרים חושבים עליהם. כיצד אתם מבינים אמירה זאת?
ת. למרות שה' אמיתי מאוד והוא תמיד איתנו, מכיוון שהוא אינו גשמי ואנחנו לא יכולים לראות אותו, קל לשכוח שהוא נמצא. החכם בירך את התלמידים שמציאות ה' תהיה ברורה ומוחשית בחייהם ותשפיע על מעשיהם, באותה עוצמה שמשפיעה עליהם נוכחותם של אנשים שניתן לראות בעיני בשר ודם.

תרגיל רוחני: פעם אחת ביום, החל מהיום, כשאתם לבד, הזכירו לעצמכם שה' צופה בכם ואכפת לו ממה שאתם עושים.