כשמתעורר חיכוך בין אנשים, נראה לפעמים שהדרך ליישב אותו היא במאבק. אבל התורה מלמדת אותנו שיש דרך טובה יותר. דרכו של יעקב אבינו, בניגוד לדרכו הלוחמנית של עשו אחיו, הייתה להשתמש בפיו לשם הידברות כדי לנסות לפתור בעיות, וליישב מחלוקות בדרכי שלום בכל מקרה אפשרי. אנחנו, צאצאיו, יכולים ללמוד ממנו שהרבה פעמים הכוח האמיתי שלנו אינו מונח בזרועותינו, אלא בפינו.


בסיפורנו לומדים שני ילדים שקיימת דרך נוספת לפתור מחלוקות.

ידיים למטה

"אל תשכח! שלוש-אפס-אפס בחצר, ותהיה מוכן להילחם!" אמר מוטי, רותח מזעם.

"אל תדאג", ירון כעס כל כך שכמעט יצא לו עשן מהאף, "אני אגיע! ניפגש כבר שם, אם לא תחליט להשתפן!"

למרות ששני הבנים למדו באותה כיתה, הביטוי "חברים לספסל הלימודים" ממש לא התאים להם. כל מה שאחד מהם עשה, הרגיז נורא את השני. בלשון המעטה אפשר לומר שהם לא ממש הסתדרו... כבר המון זמן שהבעיות ביניהם מבעבעות, עד שהגיעו לנקודת רתיחה: הם החליטו שהגיע הזמן להילחם על זה, אחת ולתמיד.

ה'כללים' שהם קבעו היו להיאבק בידיים חשופות, כשלכל אחד מהם מותר להביא איתו חבר אחד, לעזרה. מוטי ידע בדיוק ממי הוא עומד לבקש, ואם הוא יסכים לבוא, לא היה שום ספק שהוא ינצח בקרב עוד לפני שיתחיל...

קובי לוי 'הגדול' לא היה סתם גדול – הוא היה ענק. נראה כאילו הילד הזה עשוי מפלדה, וכאילו יש על כפות הידיים שלו כפפות אגרוף, אפילו כשלא היה עליהן כלום. במקרה, הוא היה גם אחד מחבריו הטובים ביותר של מוטי. מוטי היה משוכנע שמבט אחד בקובי הגדול, יספיק כדי לשתול את ירון 2 מטר בתוך האדמה.

הוא ניגש אל קובי הגדול, שבדיוק נכנס לכיתה.

"אהלן מוטי, מ'ניינים? המורה הסביר לי עכשיו משהו מעניין על יעקב ועשו."

בשביל מוטי, זה לא היה בדיוק הזמן המתאים לשיעור תנ"ך, והוא נכנס לדבריו של קובי והתחיל למנות בפניו את כל הסיבות הטובות שבגללן מגיע לירון שירסקו ויכתשו אותו. "אז אתה בא, ידידי היקר, נכון? מוכן לעזור לי?"

קובי הגדול גירד מעט את מצחו, פוקק את האצבעות הענקיות שלו, ואמר, קצת מהורהר: "כ...ן, אם אתה צריך את העזרה שלי, אז למה לא?"

מוטי לא יכול להסתיר את חיוכו. עם קובי הגדול לצידו, הכל נגזר ונחתם מראש.

שניהם יצאו לחצר. מוטי גיחך כשראה מרחוק את ירון, שהביא איתו את 'כריש', ילד מהשכונה. הוא היה אמנם חזק למדי, אבל בהשוואה לקובי, ה'כריש' היה לא יותר מדג זהב.

הלוחמים נעצו מבט זה בזה, כל אחד מחכה שזולתו יפתח בצעד הראשון. לבסוף הרים ירון את ידו להכות את מוטי, אבל הוא בקושי התחיל לזוז כשקובי הטיס אחת מידיו הענקיות, תפס אותו בצווארון חולצתו ונדנד אותו באוויר כמו גור כלבים.

מוטי ראה בזה אות אישור לפתוח בצעד הבא, אבל ברגע שהרים את ידו, מצא גם את עצמו מתנדנד גבוה באוויר. "מה לכל ה...???"

הוא הסתכל למעלה, וגילה שקובי מרים אותו בידו השנייה. ה'כריש', בינתיים, התחיל לשחות בזהירות לכיוון השני, לא מחכה עד שיהפוך לשכבה השלישית בסנדוויץ' האנושי של קובי.

שני הנערים המתנדנדים התפתלו במשך כמה דקות, אבל נכנעו כשהבינו שאין להם שום סיכוי לרדת, עד שקובי יוריד אותם.

"קובי," אמר מוטי, "מה עובר עליך? לא באת כדי לעזור לי לסדר את העניינים עם הילד הזה?"

קובי חייך, "בטח שכן. שניכם הולכים לסדר את העניינים כאן, עכשיו ומייד."

"אז תוריד אותנו ותן לנו לריב!" תבע ירון מהענף שלו.

קובי נענע את ראשו הגדול. "תשמעו חבר'ה, אני אוריד אתכם, אבל אתם לא הולכים לריב. אם יש לכם בעיות, תפתרו אותן בדיבורים."

במילים אלו הוא שמט את שני הנערים על ספסל, והסתכל עליהם במבט כזה שלא היה ספק שהם ישמעו בקולו.

"כמו שאמרתי לך קודם, מוטי, למדתי היום במה היה שונה יעקב אבינו מעשו. עשו היה פותר הכל בידיים, אבל יעקב האמין בשימוש בפה, ובעשיית שלום בעזרת כוח הדיבור. אם לא אכפת לכם, אנחנו הצאצאים של יעקב – אני אפילו נקראתי בשמו. הייתי יכול לתת לידיים הגדולות האלה שלי לדבר במקומי, אבל אני לא, כי זאת לא הדרך הנכונה. וגם אתם לא צריכים לעשות את זה. אז עכשיו בואו נשב, ונדבר על זה עד שנפתור הכל. עשינו עסק?"

מוטי הסתכל על ירון, וירון על מוטי. שניהם הביטו בקובי וידעו שהוא צודק. בתחילה היו מעט נבוכים. הם התחילו לשוחח על העניינים ביניהם, והופתעו לגלות שברגע שהם מנסים לתקשר באמת, הם יכולים לפתור את רוב הבעיות האלה בלי לריב. מאותו יום ואילך, הסתדרו ירון ומוטי הרבה יותר טוב. הודות לבחור הגדול עם הידיים הענקיות שלימד אותם שהם יכולים להשתמש בפה שלהם, ולהיות חזקים עוד יותר.


גילאים 3-5
ש.
מה חשב מוטי בהתחלה, כשקובי הסכים לבוא איתו?
ת. הוא קיווה שקובי ישתמש בכוח שלו כדי לעזור לו לנצח.

ש. איך הוא הרגיש בסוף?
ת. הוא שמח שבמקום זה קובי עזר לו להשלים עם ירון.

גילאים 6-9
ש.
האם נראה לכם שהפיתרון של קובי היה טוב? למה או למה לא?
ת. למרות שהיה נראה לבנים שאין להם ברירה אלא לריב, קובי הראה להם שהם יכולים ליישב את ההדורים ביניהם בשלום, אם רק ישוחחו עליהם, וכך הוא מנע מהם לפגוע זה בזה בלי סיבה.

ש. האם תמיד אפשר לפתור בעיות בדיבור במקום במאבק?
ת. יש מקרים נדירים במיוחד, כמו למשל כשאנחנו נמצאים בסכנה ממשית, שבהם אין לנו ברירה אלא להילחם. אבל כמעט תמיד אנחנו יכולים לחיות בשלום עם הזולת, אם שני הצדדים מוכנים לשוחח כדי לפתור את הבעיות.

גילאים 10 ומעלה
ש.
האם דרוש יותר כוח כדי לפתור בעיות במריבה או כדי לפתור אותן בשיחה? מדוע?
ת. יש סוגים שונים של כוח. כוח פיסי, כוח הידיים, הוא דרגה אחת של כוח. אבל יש דרגת כוח הרבה יותר נעלה והיא נקראת 'ערכים', או 'עוצמה רוחנית'. הכוח הנעלה הזה, קורא לנו להתגבר. לבלום את הדחף להרים ידיים, ובמקום זה להוריד אותן, ולפתור את כל המאבקים שאולי יש לנו בדרך מחושבת ובלתי אלימה.

ש. האם לדעתכם התנצחויות ושימוש בכינויי גנאי שייכים לדרך פתרון הבעיות של יעקב אבינו, או לזאת של עשו?
ת. לכאורה, אפשר לחשוב שזו דרכו של יעקב, מכיוון שלשם כך משתמשים בפה ולא בידיים. אבל למעשה, גם אלימות מילולית היא אלימות. זה כמו להשתמש בפה בתור ידיים, וזאת דרך מאוד לא רוחנית לפתור חיכוכים. לא מספיק להשתמש בפה שלנו, צריך גם להשתמש בו נכון, כדי להקל ולא להכאיב. לתקן ולא לקלקל.