רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה משפחתית 2

פרשה משפחתית 2 בראשית

בראשית (בראשית א:א-ו:ח )

מאת נתנאל ספרן

קשה לנו מאוד להתחבר למחשבה על ראשיתו של העולם, על הזמן שבו הכל נברא, משום שזה כל כך רחוק מאיתנו. אבל באמת, אם רק נפקח מעט את עינינו ונשים לב לחוכמה ולתכנון שבטבע הסובב אותנו, נוכל להרגיש כאילו אנחנו שם. פרשת השבוע הזה מלמדת אותנו שאלוקים ברא את העולם ואת כל מה שבו – כולל אותנו – על פי תוכנית-אב מקיפה. אם רק נתבונן בתבניות המדהימות המוטבעות בכל מה שסובב אותנו, נוכל להתחבר לתוכנית בכלל ולה' בפרט.


בסיפור שלנו, הופך טיול כיתתי לגן החיות, למסע לימי בראשית.

היש מתכנן?

"טוב חבר'ה, תיהנו מכל רגע. ניפגש כאן שוב ב-3:00. רק תזכרו להתנהג בצורה כזאת שאף אחד לא יחשוב בטעות שאתם גרים כאן!" התבדח הנהג, כשהחלו 35 ילדים נרגשים לזרום מהאוטובוס אל שער גן החיות.

לאחר שנכנסו מבעד לשער, קיבל את הילדים המדריך שלהם מטעם גן החיות. כולם עלו על 'רכבת גן החיות' ויצאו לדרכם.

התחנה הראשונה הייתה באגף החיות הקטנות. מוטי קצת השתעמם וחיכה ל'חלק המעניין' כמו האריות ודובי הקוטב, אבל לעומתו נראה היה ששוקי ידידו מתלהב מכל זוחל, אוגר או חיית כיס זעירה.

"הי מוטי, אתה חייב לראות את זה – זה פשוט לא ייאמן!"

מוטי התקרב מלא תקווה לראות משהו מעניין באמת, אך התאכזב לראות את שוקי בוהה בהתפעלות במשהו שנראה בעיניו כמו תצוגה ריקה. "זה לא מדהים?" שאל שוקי.

"מה מדהים? שהם שכחו להכניס לכאן משהו?" שאל מוטי.

"לא, תסתכל מקרוב," אמר שוקי. "שם בפינה, הדבר הזה שנראה כמו אבן הוא באמת נחש מלופף סביב עצמו!"

מוטי התבונן לרגע וראה שהחבר שלו צדק; אבל הוא עדיין לא הבין על מה כל ההתלהבות. "כן, נחמד, אולי," הוא אמר, הציץ שוב בשעונו, ותהה מתי כבר יגיעו לפילים.

שוקי המשיך: "על השלט שם כתוב שצבעו של הנחש עוזר לו להתקרב לבעלי החיים שמהם הוא ניזון מבלי שהם יבחינו בו, ומאפשר לו להסתתר מעינם החדה של העופות הדורסים שהיו שמחים לאכול אותו. זה כאילו שה' תכנן אותו עם מדי הסוואה מיוחדים משלו!"

מוטי משך בכתפיו. מבחינתו נחשים היו משעממים: ראית אחד, ראית את כולם.

בעוד הכיתה עושה דרכה ממוצג אחד למשנהו, התלהב שוקי יותר ויותר, ואילו מוטי השתעמם יותר ויותר. בכל תחנה היה שוקי מדבר עוד ועוד על 'התוכנית המופלאה' ואילו מוטי החל לשלוח מבטים עורגים לקיוסק.

לבסוף, הם הגיעו ל'חצר שוכני הסוואנה', ועמדו פנים-אל-פנים, או יותר נכון... פנים-אל-ברך, מול זוג ג'ירפות ענקיות שגרסו בשלווה כמה עלים מראש העץ.

"היית מאמין?" שאל שוקי.

"אתה מתכוון, כמה שהן גבוהות?" שאל מוטי, שהתחיל סוף סוף להתעורר לחיים ליד החיות ה'אמיתיות'.

"כן, אבל חוץ מזה, אני מדבר על הדרך שבה ה' תכנן אותן. בשלט כתוב שהמזון האידיאלי שלהן הוא עלים מהעצים הגבוהים האלה. אז תראה איך ה' נתן לג'ירפות סולם מובנה בין הכתפיים לראש, כדי שיוכלו להגיע אל המזון שלהן!"

למוטי כבר התחיל להימאס מכל העסק הזה של ה'תכנונים'. "שוקי, אתה לא נסחף קצת? כלומר, זה די נחמד שזה יצא ככה, אבל אם אתה שואל אותי, יש כאן הרבה יותר עניין מקרי של הטבע ואיך שהוא פועל, וככה זה עם כל שאר הדברים שמהם אתה כל כך מתלהב."

נראה כאילו שוקי מתכוון לענות, ואז מתחרט. במקום זה הוא פשוט חייך חיוך מצחיק, ושלף מצלמה משוכללת מתוך התרמיל שלו כדי לצלם.

"ואו, זה משהו ששווה להתלהב ממנו!" קרא מוטי. "לא ידעתי שיש לך מצלמה דיגיטאלית. מאיזו חברה היא?"

"אה?" שאל שוקי, "למה אתה מתכוון?"

"מה זאת אומרת 'למה אני מתכוון'? אני שואל מאיזו חברה המצלמה שלך – אתה מבין, מי עשה אותה?"

שוקי נענע בראשו, ובפנים חתומות באופן מוגזם אמר "אפ'חד לא עשה אותה. אתמול היא התעצבה איכשהו מעצמה מערימת אבנים בחצר שלנו, אז לקחתי אותה והתחלתי להשתמש בה. האמת היא שהיא פועלת די טוב."

"מה אתה מקשקש?" תקע בו מוטי מבט נדהם. "ידידי היקר, אם אתה לא רוצה לדבר על המצלמה שלך, אז תגיד. אל תנסה לספר לי שהמצלמה החדשה הזאת איכשהו הופיעה משום מקום!"

"למה לא? האם אתה לא אמרת לי לפני רגע שכל בעלי החיים המדהימים האלה, כל אחד עם העיצוב המיוחד שלו, כולל זוג 'מצלמות' בראשיהם – שנקראות עיניים – שהן הרבה יותר מורכבות מכל מצלמה שבני אדם מייצרים, איכשהו פשוט נוצרו במקרה? אז למה זה לא?"

"כן, אבל..." מוטי עצר פתאום. מוצא חן בעיניו או לא, היה משהו בדבריו של חברו.

"מובן שהמצלמה הזאת לא נהייתה מעצמה," אמר שוקי, "וגם לא הג'ירפות האלה. לכל דבר מתוכנן חייב להיות מתכנן. זה בדיוק מה שמלהיב אותי כל כך בגן החיות. בשבילי זאת גלריית אמנות גדולה של יצירות הא-ל, וכל עיצוב חדש שאני רואה באחד מבעלי החיים, הוא כמו לראות את חתימת האלוקים בתחתית הציור. זה כאילו שה' יוצר את העולם שלו ממש מול העיניים שלנו!"

בדיוק אז, קרא המדריך לכיתה לעלות על הרכבת לכיוון התצוגה הבאה. מוטי הירהר בדבריו של שוקי, ואיכשהו, המשך הטיול בגן החיות עניין אותו הרבה יותר.


גילאים 3-5
ש. מה חשב מוטי בהתחלה על כל מה ששוקי אמר בקשר לתכנון של החיות על ידי ה'?
ת. הוא לא הסכים. הוא הרגיש שהכל קרה במקרה.

ש. מה הוא חשב אחרי שדיבר עם שוקי על המצלמה שלו?
ת. הוא הבין שבדיוק כמו שטיפשי להאמין שהמצלמה נהייתה סתם כך מעצמה, בלי שאף אחד יְיַצֵר אותה, טיפשי גם לחשוב שהחיות יכלו להיווצר מבלי שה' יברא אותן.

גילאים 6-9
ש. מדוע גרמה טענתו של שוקי למוטי להסתכל אחרת על הדברים?
ת. עד אז, מוטי הניח תמיד שרק במקרה הדברים הם כמו שהם. לא הייתה לו סיבה הגיונית לחשוב ככה, הוא פשוט אף פעם לא חשב על זה ברצינות. כששוקי העמיד פנים כאילו הוא טוען שהמצלמה, שהיא פחות מורכבת או מתוחכמת מבעלי החיים וכל מאפייניהם - נוצרה גם היא רק במקרה, קלט מוטי כמה מגוחך לחשוב שדברים כמו בעלי חיים היו יכולים להתקיים איכשהו בלי שה' יתכנן וייצור אותם.

ש. האם יש בעולם משהו שלא תוכנן בכוונה, כמו שהוא, על ידי האלוקים?
ת. כמה שזה נשמע מדהים, מתוך כל מיליארדי בני האדם, בעלי החיים, ציפורים, דגים, חרקים, צמחים ואפילו אבנים – שלא לדבר על כל הכוכבים והגלקסיות – כל אחד ואחד מהם תוכנן ונברא על ידי האלוקים. ולא רק זה, אלא שלכל סוג של ישות יש סיבה מיוחדת להתקיים. למרות שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מה הסיבה לכל דבר, אנחנו יכולים להיות בטוחים שכל דבר שקיים – כולל אותנו – הוא חלק מתוכנית-האב המדהימה של ה'.

גילאים 10 ומעלה
ש. האם נראה לך שככל שהאדם יודע יותר על מדעי הטבע וכיצד יצורים חיים מתפקדים, כך אמונתו בה' מתחזקת?
ת. ככל שהאדם בוחן עמוק יותר את פעולת היקום, הוא נדהם יותר ממורכבותו הבלתי נתפסת, מהמבניות והתיאום של כל מה שבתוכו - ממרכיבי האטום הזעירים ביותר עד לגלקסיות הנרחבות ביותר, וכל מה שביניהם. תגובה כנה לכל זה תהיה תחושה של ענווה, יראת-כבוד מן החוכמה העצומה (חוכמת אלוקים) שבראה את כל זה, והתחזקות מתמדת של האמונה בה' והקשר איתו.

ש. האם אנחנו נבראנו למטרה מסוימת? אם כן, מהי המטרה?
ת. אין דבר שנוצר במקרה. הכל נברא לשם מטרה ותכלית, והתכלית שלנו היא הנעלה והרוחנית ביותר משל כולם. עלינו לחיות חיים רוחניים וקרובים לה', לנהוג בחסד (טוב לב, נתינה) ובצדק, כל עוד אנחנו חיים ונוטלים חלק בעולם הגשמי. כשאנחנו חיים למען המטרה שלשמה נבראנו, אנחנו נהנים מהרגשת הנאה וסיפוק שאין מה שישווה לה.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן