ימים מיוחדים אלה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם ימים של השכנת שלום בין אדם לחברו. אנשים מתאמצים ליישב כל רגשות שליליים שאולי התפתחו ביניהם. כשאנחנו חיים בשלום ומתאמצים לסלוח ולבקש סליחה, אנו מביאים נחת רוח לקב"ה.


בסיפור השבוע, טועמת ילדה מטעמה המתוק של הגלידה, ומטעמה המר של מריבה בין חברות.

כשמתוק הופך למר

"וואו תמי, אני לא מאמינה שכבר כל כך מאוחר! בואי נמהר, לפני שההורים שלנו יחשבו שנמסנו לתוך הגלידה."

תמי הציצה בשעונה והנהנה בחיוך. בכל פעם שהיא יוצאת עם בת הדודה שלה, רונית - בייחוד כשהן נכנסות למקום האהוב עליהן ביותר, "גלידות האחים גלילי" - נראה כאילו הזמן פשוט מתנדף לו. הן היו קרובות זו לזו כמו אחיות, ויכלו לשתף זו את זו בסודות מחייהן כפי שלא יכלו לעשות עם אף אדם אחר.

"בסדר, אז הפעם תורך, נכון?" חייכה רונית, וכפתרה את הג'קט שלה. הן היו "מזמינות" זו את זו לסירוגין. בסופו של דבר הן שילמו סכום שווה, אך היה להן נחמד כשבכל פעם אחת קונה עבור חברתה.

"אה... בעצם, נראה לי שזה דווקא התור שלך." אמרה תמי, בקול קצת מתוח. "זוכרת ששילמתי בפעם שעברה כששכחת את הארנק שלך?"

"בת דודה יקרה, אולי סירופ השוקולד עלה לך לראש או משהו כזה, כי זה היה לפני פעמיים. אני שילמתי בפעם שעברה", התעקשה רונית.

אף אחת מהן לא התכוונה שזה יקרה, אבל איכשהו, השיחה הפכה לוויכוח, שהפך למריבה, ולפני שהן בכלל הבינו מה קורה להן, כל אחת מהן הניחה על הדלפק את הסכום המדויק עבור הגלידה שלה, ויצאה מהחנות בסערה – בכיוון שונה.

במשך השבועיים הבאים חיכתה תמי שרונית תתקשר להתנצל. היא ידעה שהיא צודקת ולא היה לה ספק שגם בת הדודה שלה תגלה את זה. פעם או פעמיים, כשמשהו מרגש קרה לה, היא ניגשה לטלפון מתוך הרגל כדי להתקשר אל רונית ולספר לה על זה, עד שנזכרה שהן לא מדברות.

אחר צהריים אחד, לאחר שעת שיעורי בית מפרכת במיוחד, יצאה תמי לחנות הגלידות כדי להתנחם במנת גלידה מפנקת. היא התיישבה ליד אחד משולחנות העץ הקטנים.

"הי, איפה החברה שלך היום?" שאל אריק, בעל-הבית, כשהושיט לה את התפריט. אריק היה טיפוס של סבא עם ניצוץ תמידי בעיניו. הבדיחות והמילים הטובות שלו היו חלק בלתי נפרד מהמקום, כמעט כמו הגלידות.

תמי משכה בכתפיה. "יש בינינו קצת... אה... חוסר הסכמה", היא אמרה, והשפילה את מבטה אל התפריט המנוילן.

"אוי, חבל מאוד!" הוא אמר. "בכל פעם ששתיכן צוחקות כאן יחד, המקום הזה מתעורר לחיים. אז למה את לא מתנצלת בפניה וגמרנו?"

תמי לא ממש רצתה לדבר על זה, אבל היא לא יכלה שלא להתפרץ: "למה שאני אתנצל כשהכל באשמתה?" ואז היא סיפרה לאריק את מה שקרה בביקור האחרון שלהן בחנות.

אריק הנהן בראשו. "אני שומע מה שאת אומרת ילדונת, אבל תרשי לי לתת לך עצה קטנה? תתנצלי בפניה, אפילו אם את צודקת. זה פשוט לא שווה את המריבה. תגידי, שאלת את עצמך פעם למה קוראים למקום הזה 'האחים גלילי' אם אני נמצא כאן לבד?"

רונית הופתעה. היא אף פעם לא חשבה על זה.

"באמת, למה?"

אריק נאנח. "כשפתחתי את העסק, לפני שאת נולדת, אחי אלי ואני היינו שותפים. אבל יום אחד נכנסנו לוויכוח – לא על משהו כל כך חשוב – אבל אני החלטתי שאנחנו לא יכולים להיות יותר שותפים. אז קניתי את החלק שלו בעסק ומאז לא החלפנו בינינו אף מילה."

תמי הסתכלה על האיש, שפניו גילו כאב ברור. "זה איום ונורא. אז למה אתה לא משתמש בעצה שלך ומתנצל בעצמך?" היא שאלה.

"תאמיני לי, הייתי רוצה מאוד. אבל היום כבר מאוחר מדי, כי בשנה שעברה אלי נפטר." הוא העיף מבט אל פתח החנות, שבעדו נכנסה קבוצת קונים עליזה. "אני אביא לך את הגביע בעוד רגע, אבל תעשי לעצמך טובה ילדונת, אל תעשי את אותה טעות טיפשית שאני עשיתי. זה פשוט לא שווה את זה."

תמי יצאה לחנות הגלידות כדי להתעודד, אבל סיפורו העצוב של המוכר זיעזע אותה. האם היא באמת תוותר על אחד מהאנשים הקרובים אליה ביותר במחיר גלידה מטופשת? היא אכלה במהירות ויצאה אל הטלפון הציבורי שברחוב. זה לא יהיה קל, אבל היא ידעה מה היא צריכה לעשות. היא הרימה את השפופרת והתחילה לחייג את מספרה המוכר של בת דודתה...

בהמשך היום, נכנסה תמי למרכז הגלידות של האחים גלילי בפעם השנייה. "לא הספיק לך גביע אחד ליום?" התבדח אריק, אבל אז השתתק - וחייך חיוך גדול, כשראה את רונית נכנסת אחריה.

"הגלידה הזאת על חשבון הבית!" הוא אמר בחגיגיות דקה אחר כך, לפני שהן הספיקו בכלל להזמין, והביא לכל אחת מהן גביע גלידה ענק. "ואם הגלידה לא נמסה כשהיא רואה את שתיכן שוב ביחד, הלב שלי נמס, זה בטוח!"


גילאים 3-5
ש:
מה הרגישה תמי בהתחלה, בקשר לוויכוח שלה עם בת דודתה?
ת: היא הרגישה שהיא לא צריכה להתנצל משום שהיא הצודקת.

ש: מה היא הבינה לאחר שדיברה עם אריק?
ת: היא הבינה שיותר חשוב לה להישאר חברה של בת דודתה מאשר לנצח בוויכוח, והתקשרה כדי להשלים.

גילאים 6-9
ש:
איזה לקח לחיים למדה תמי מהמקרה?
ת: לפעמים סדר העדיפויות שלנו מתבלבל, ואנחנו נכנסים למריבות הרסניות על דברים שוליים-יחסית. תמי הייתה מוכנה להפסיק לדבר עם בת הדודה שלה בגלל אי-הבנה וסכום קטן של כסף. סיפורו העצוב והמזעזע של אריק עורר אותה לראות שוויכוחים אינם נפתרים מעצמם, וששווה לה לעשות את הצעד הראשון כדי לאחות את הקרעים ביניהן.

ש: אם מישהו מבקש מאיתנו סליחה, האם אנחנו חייבים לקבל את התנצלותו?
ת: אם אנחנו רואים שהאדם שמולנו באמת מצטער מה שקרה, עלינו לקבל את התנצלותו. שלום בין בני אדם הוא אחד מערכי החיים החשובים ביותר. אנחנו צריכים, אמנם, לנקוט צעדים שימנעו מהדבר לחזור על עצמו, אך יחד עם זאת, עלינו להשתדל ככל יכולתנו לסלוח לאלה שפגעו בנו.

תרגול רוחני: חשבו על מישהו שאתם לא ביחסים טובים איתו והתנצלו בפניו עוד היום.

גילאים 10 ומעלה
ש:
בהנחה שתמי שבסיפור צדקה באמת, מדוע היא צריכה להתנצל?
ת: כשאנחנו מתנצלים, אנחנו לא בהכרח אומרים 'אתה צדקת ואני טעיתי'. מה שאנחנו אומרים הוא: 'אתה חשוב לי, והקשר החם בינינו חשוב לי גם כן. אז בוא נתחיל מהתחלה ונעשה מה שאפשר כדי להשלים'. בנוסף לכל זה, תמיד יש שני צדדים לכל סיפור, ויתכן מאוד שאנחנו לא לגמרי צודקים בוויכוח מסוים כמו שנראה לנו.

ש: איך משפיעה המחילה שלנו לאחרים על הדרך שבה אלוקים מתייחס אלינו?
ת: ה' נותן לנו מרחב פעולה גדול בהגדרת היחסים שלנו אתו. אחד העקרונות הרוחניים החשובים הוא, שהוא מתייחס אלינו באותו אופן שבו אנחנו בוחרים להתייחס לאחרים. לכן, באותה מידה שבה אנחנו מוחלים לאחרים, ככה הוא יסלח לנו. זה לבדו צריך להוות עבורנו מניע רציני לסלוח לזולת.

תרגול רוחני: חשבו על מישהו שאתם לא ביחסים טובים איתו והתנצלו בפניו עוד היום.