כמעט כל אדם פוחד ממשהו. פרשת השבוע הזה מלמדת אותנו כיצד לחיות בלי פחד. כשעם ישראל בא לנחול את ארץ ישראל, הוא נאלץ להתמודד עם אויבים מפחידים לאורך הדרך. טבעי היה לפחד, אבל התורה נתנה להם – וגם לנו – כלי נפלא לנצח את הפחד: להבין שאנחנו אף פעם לא לבד; ה' תמיד נמצא לצִדנו כדי לעזור לנו ולחזק אותנו בכל מצב שבו אנו נמצאים. ברגע שנדע שה' לידנו תמיד, הפחד שלנו יתנדף מאליו.


בסיפורנו השבוע, עומדות שתי בנות במצב מפחיד, ומתמודדות עם הפחד.

לא לבד

מדהים היה לראות באיזו מהירות השחירו השמיים. רגע אחד ישבו ריקי ומירי ונהנו מארוחת פיקניק טעימה לפנות ערב מתחת לשמים כחולים, באתר הצימרים שבו נפשו עם הוריהן – ורגע אחר כך הן רצו בכל כוחן אל הצימר שלהן, כמה שניות לפני שפרצו השמים האפורים בסערה גדולה.

"וואו, בקושי ברחנו מהמבול, אה?!" אמרה ריקי בחיוך גדול.

אבל מירי לא חייכה. "אני מפחדת ריקי. למה דווקא עכשיו אבא ואמא היו צריכים להשאיר אותנו לבד ולצאת העירה?"

בום! נשמע פתאום רעם חזק שניער את הבקתה. ריקי ניגשה לבדוק מה קורה מבעד לחלון, ובינתיים צללה מירי מתחת לשמיכה שלה.

"רעם רציני, הא?" אמרה ריקי, כשהיא פונה לאחור. "היי, לאן נעלמת?"

היא גילתה את אחותה עטופה כמומיה ורועדת כעלה נידף על המיטה המתקפלת שלה. "הכל בסדר איתך?" שאלה ריקי.

"בסדר?" מלמלה מירי כשראשה מציץ מהשמיכה. "איך מישהו יכול להיות בסדר כשהשמים מתפוצצים?"

ריקי רצתה לנסות להרגיע אותה כשבום!!! – עוד רעם התרסק בקול רעש גדול יותר מזה שלפניו, וגרם להפסקת חשמל שהותירה את הבנות בחשיכה מוחלטת. האור היחיד בא מהבזקי הברקים שחתכו כמו סכינים את השמים האפלים.

עכשיו התחילה מירי לאבד שליטה. היא בכתה ונצמדה לשמיכה שלה כמו אל חליפת הצלה בספינה טובעת.

"תירגעי מירי, זה בסדר. זה באמת יהיה בסדר", ריקי ניסתה להרגיע אותה.

הילדה הציצה אל אחותה מבעד לדמעות. היא פשוט לא הבינה איך ריקי מצליחה להישאר כל כך רגועה. "זה לא יהיה בסדר! אני מפחדת!!!" היא התייפחה. "וחוץ מזה, איך נהיית פתאום כזאת רגועה ואמיצה, כשאנחנו תקועות בצריף הרעוע הזה באמצע שום-מקום, בחושך ולגמרי לבד?!"

ריקי התכופפה, לקחה את ידה של מירי והביטה בעיניה. "כי אנחנו לא לגמרי לבד", היא אמרה ברכות.

הילדה המבועתת נעצה באחותה מבט רועד. "למ... למה את מתכוונת?"

"מירי, אני מודה שהסערה הזאת רצינית מאוד, ואילו היינו לגמרי לבד אין שום ספק שגם אני הייתי מפחדת. אבל אנחנו צריכות לזכור - בכל מקום שבו אנחנו נמצאות, בכל מצב, אנחנו לא לבד. ה' נמצא כאן איתנו. ולא רק זה. הוא שומר עלינו."

עוד רעם הרעים, ובכל זאת, בין דבריה המעודדים של אחותה, ללטיפות הרכות של ידה, מירי הרגישה קצת פחות מפוחדת.

"זוכרת שפעם הייתי מפחדת אפילו מהצל של עצמי?" שאלה ריקי. "אז, כשהתחלתי להזכיר לעצמי שה' נמצא אתי תמיד, ולהרגיש באמת שהוא כאן, הפחדים האלה פשוט התחילו להיעלם."

מירי הורידה את השמיכה מעל ראשה והתיישבה במיטתה. האם הסערה התחילה להיחלש, או שהיא רק מדמיינת? "את באה להגיד לי שאפילו כשאנחנו לבד, אנחנו באמת לא לבד?"

"בדיוק."

"אז בעצם אנחנו לא צריכות לפחד אף פעם, אם אנחנו לא רוצות, נכון?"

"נכון. אנחנו לא צריכות."

מירי נשמה עמוק והזדקפה לאט, שומטת את השמיכה. היא בקושי האמינה למה שהן דיברו עליו, אבל איכשהו היא הרגישה שמה שריקי אומרת נכון, והיא באמת כבר לא חשה כל כך בודדה או כל כך מפוחדת.

"ומכיוון שה' נמצא כאן תמיד," המשיכה ריקי, "את יכולה לשוחח איתו ולבקש עזרה. כל כך פשוט: ה', אנחנו קצת מפחדות כאן בסופה הזאת, במיוחד בחושך. אנחנו יודעות שאתה איתנו ושומר עלינו, אבל אולי אתה יכול גם להדליק בבקשה את האורות?"

"ריקי! את באמת חושבת שזה יעזור? זאת אומרת, אולי עדיף שנדליק כמה נרות או ננסה ל..."

בדיוק אז הבהבו האורות בבקתה ונדלקו. הרעם נשמע עכשיו רק כנהמה עמומה במרחקים, וכשהבנות הסתכלו מבעד לחלון הן הבחינו בפיסות שמים הנגלות מבעד למעטה העננים.

"נראה שה' החליט להדליק את האורות, וגם לסלק את הסופה, הא?" אמרה ריקי בשמחה, אך בלי שום סימן של הפתעה.

"כן", חייכה מירי כשהיא מטלטלת את ראשה. "ואני חושבת שמהיום והלאה, הודות למה שלימדת אותי, יהיה לי הרבה יותר בהיר בחיים, ולא משנה מה מזג האוויר."


גילאים 3-5
ש:
איך הרגישה מירי בהתחלה, כשפרצה הסערה והייתה הפסקת חשמל?
ת: היא פחדה והרגישה שהן לבד.

ש: איך היא הרגישה בסוף?
ת: היא הרגישה רגועה וכבר לא פחדה, בגלל שאחותה הסבירה לה שבאמת הן אף פעם לא לבד, כי ה' תמיד שומר עליהן.

גילאים 6-9
ש:
איזה לקח למדה מירי באותו יום?
ת: היא, כמו הרבה אחרים, קיבלה את הרושם המוטעה שלמרות שה' נמצא אולי 'איפשהו', הוא לא ממש מעורב בחיינו ומשגיח עלינו בכל רגע. ריקי עזרה לאחותה לראות שה' נמצא בכל מקום – כולל איתנו – והוא דואג לנו ורוצה לעזור לנו בכל רגע ורגע בחיינו, בלי שום יוצא מן הכלל. ההבנה הזאת יכולה לשפר באופן ניכר את החיים שלנו ולגרום לנו להרגיש הרבה פחות מפוחדים ובודדים.

ש: יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש באופן מוחשי יותר שה' נמצא איתנו?
ת: בהחלט. כמו רוב הדברים החשובים, היכולת לחוש את האלוקים בחיינו דורשת תרגול. דרך טובה אחת היא להתבונן ולחשוב על המורכבות והשלמות המדהימה של הטבע. כל מי שפוקח את עיניו אינו יכול שלא להבחין בתבונה העילאית של הקב"ה, שעומדת מאחורי כל פרט. אנחנו יכולים לבחון גם את העבר שלנו ולחשוב על כל אותם 'צירופי מקרים' שבאמת לא היו צירופי מקרים בכלל, אלא עזרת האלוקים והכוונתו. וכמו בכל מערכת יחסים, ככל שנשקיע בה יותר, נשיג יותר. זאת אומרת, אם נשמור על הצד שלנו במערכת היחסים במאמץ מתמיד לדבר אל ה' ולתקשר איתו. כלומר, לא רק תפילה פורמאלית, אלא גם להקדיש זמן לדבר איתו, כפי שהיינו מדברים עם חבר נבון ונאמן, לספר לו מה שאנחנו מרגישים וחושבים ולבקש ממנו עזרה והכוונה. אחרי פרק זמן שבו תעשו את הדברים האלה, אל תופתעו אם תגלו שאתם מרגישים קרובים לה', הרבה יותר מכפי שדמיינתם אי-פעם שתוכלו להיות.

גילאים 10 ומעלה
ש:
למה ה' לא מגלה את עצמו, באופן שנוכל לחוש את נוכחותו בלי להתאמץ?
ת: ה' ברא את בני האדם עם יכולת ייחודית ומיוחדת לבחירה מוסרית חופשית – זו היכולת להחליט אם לפעול בדרך שמחזקת ותורמת לטוב שבעולם, או להפך. הטוב שאנחנו בוחרים לעשות הוא הרבה יותר עוצמתי ובעל ערך בצורה כזאת, מאשר היה אילו עשינו את זה מתוך כפייה. אבל בחירה חופשית יכולה להתקיים רק אם תמיד נצטרך להתאמץ כדי לחוש ולהאמין בנוכחות האלוקית, ויחד עם זאת נבחר לעשות את הדברים הנכונים והמוסריים. אילו היה ה' מגלה את עצמו בצורה ברורה יותר, היינו כורעים תחת כוחו והודוֹ והופכים כמעט לרובוטים – הפועלים מתוך הרגשה שאנחנו מוכרחים למלא את רצונו.

ש: חכמינו אומרים שהעולם אינו מקומו של ה'; אלא, ה' הוא 'מקומו' של העולם. מה לדעתך משמעות הדברים?
ת: אי הבנה רווחת היא שכמו כל דבר אחר, אלוקים הוא עוד בריה ביקום, אם כי העוצמתית מכולן, שגרה בשמיים, אולי באיזה מקום רחוק בחלל; יש שחושבים שהוא ה'כוח' שמחייה את היקום, והוא מתקיים באופן עצמאי. שתי התמונות השגויות האלה מציירות את ה' כחלק מיקום גדול יותר של דברים. המציאות לעומת זאת היא שהיקום כולו, וכל הכוחות שבו, קיימים רק 'בתוך' האלוקים. הוא ברא את היקום ונותן לו ולכל אשר בו חיות בכל רגע. הוא אם כן מקומו של העולם, כשהוא גם ממלא אותו וגם מקיף אותו בכל עת. אלה הם מושגים עמוקים שדורשים שנים של לימוד רציני והבנה מתאימה; יחד עם זאת, ההשלכה המעשית לגבינו בשלב זה, היא לדעת שבלתי אפשרי להיות רחוקים ונפרדים מה', ושאם אנחנו מרגישים ככה, זה רק משום שאיכשהו עָצַמנו את עינינו מלראות אותו. אנחנו צריכים רק להושיט יד ולגלות שהוא נמצא איתנו כאן עכשיו, והיה איתנו תמיד.