לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מצורע(ויקרא יד-טו)

פרשה משפחתית מצורע

מהו הדבר, שאנו טוענים כי הוא תמים לחלוטין, אך למעשה הוא קטלני ביותר?

מהו הדבר, שאנו אומרים עליו כי הוא 'עסיסי', אך למעשה הוא ממש רעיל?

התשובה היא פשוטה – רכילות. כאשר אנו מרכלים, או אפילו כשאנחנו אומרים דברים אמיתיים לחלוטין על אנשים, שהיו מעדיפים כי הדברים הללו לא ייאמרו עליהם, אנחנו עלולים לגרום להם כאב גדול ולעיתים אפילו להרוס להם את החיים. הקב"ה העניק לבני האדם את יכולת הדיבור כמתנה יקרת ערך, והוא מעוניין שנשתמש במתנה הזו, למטרות חיוביות ולא בכדי להשפיל ולפגוע ברגשותיהם של אנשים אחרים.


בסיפור שלנו נפגוש ילדה, שיודעת כיצד להשתמש ביכולת הדיבור שלה למטרות טובות.

"משחקי מילים"

יונה הלפרין כיבתה את האור ונעלה בזהירות את הדלת של חדר המורים. היא אהבה את תפקידה בתור העוזרת של המורה, והיא ניסתה לקחת ברצינות ובמלוא האחריות את התפקיד.

יונה הכניסה בזהירות, את כל המבחנים שהמורה סיימה לבדוק, אל תוך מעטפה גדולה ופנתה בחזרה לכיוון הכיתה. אולם היא לא הספיקה להתקדם יותר מצעדים ספורים, כאשר לפתע חשה בטפיחה קלה על הכתף. יונה פנתה לאחור, נבהלת מעט, אך כשמצאה שם את חברתה הטובה קרן, השמיעה אנחת רווחה ארוכה. "קרן, מה את מנסה לעשות לי? כמעט גרמת לי להתקף לב מרוב פחד!", נזפה בחברתה כשחיוך נעים על פניה.

"אני מצטערת", אמרה קרן. "אבל רק רציתי להשיג אותך לפני שאת נעלמת לגמרי. אני רוצה לשמוע את כל החדשות, כל עוד הן 'חמות'. אני רוצה לשמוע הכל, עוד לפני שכולם ידברו על זה בכיתה".

"למה בדיוק את מתכוונת?", שאלה אותה יונה, מעט מבולבלת.

"אוף, אל תמתחי אותי סתם!", אמרה לה חברתה. "אני יודעת שכרגע כתבת ביומן של הכיתה את כל הציונים של המבחן השנתי במדעים. נו כבר, תספרי לי את כל הפרטים הפיקנטיים! את הרי יודעת בדיוק מי קיבל מאה ומי נכשל לגמרי! נו כבר, תגלי לי הכל!"

יונה הצמידה את המעטפה קרוב מאד לגופה. "מה פתאום, קרן! את הרי יודעת שאסור לי לספר לך שום דבר. וחוץ מזה, מה בכלל אכפת לך מה היו הציונים של כל שאר החבר'ה בכיתה?"

קרן הניפה את ידיה באוויר. "אני פשוט סקרנית! אני מתה לדעת אם השחצנית הזאת, סיגל, היא באמת כזאת חכמה כמו שהיא חושבת, ובא לי גם לגלות, אם הילדה החדשה מיכל, זאת שאף פעם לא פותחת את הפה שלה, הצליחה לענות על השאלות וגם...".

האם זה באמת יהיה נורא כל כך לתת לחברתה להציץ בכמה מן הציונים של המבחנים?

יונה עמדה שם בלי לזוז. היא הביטה בערימת הדפים שהחזיקה בידיה. האם זה באמת יהיה נורא כל כך לתת לחברתה להציץ בכמה מן הציונים של המבחנים? לאחר דקה ארוכה של מחשבה, נענעה את ראשה בהחלטיות ואמרה: "קרן, אל תדברי ככה. זה באמת לא בסדר לרכל ככה על אנשים אחרים".

קרן הזדקפהבמקומה והכריזה בקול: "מי מרכל? אני רק מנסה לומר את האמת ומבקשת גם ממך אותו הדבר. תספרי לי רק את האמת על החבר'ה האלה!"

יונה עמדה במקומה ולא זזה. "רכילות 'אמיתית' היא עדיין רכילות והיא עלולה לפגוע באנשים בדיוק כמו רכילות של שקרים. איך את היית מרגישה אילו אני הייתי מפרסמת בפני כולם את הציון ה'אמיתי' שקיבלת במבחן? איך היית מרגישה אם אנשים אחרים היו מספרים עלייך סודות 'אמיתיים' מאחורי הגב שלך?".

קרן הסמיקה. "אני מניחה שאת צודקת", הודתה. "ברור שלא הייתי נהנית מזה. אבל, אם אסור לנו לרכל, על מה כבר נוכל לדבר?"

יונה צחקה בקול. "קרן", היא אמרה. "אל תדאגי. חברות טובות וקרובות כמונו תמיד ימצאו המון נושאים מעניינים לדבר עליהם – גם בלי מילה אחת של רכילות!"


גילאים 5-3

ש: כיצד הרגישה קרן כאשר יונה סירבה לספר לה את כל ה'חדשות' על המבחן במדעים?
ת: בהתחלה היא התאכזבה, משום שהיתה מאד סקרנית לגבי הציונים. אך כאשר יונה הסבירה לה את הסיבה לסירוב, היא הבינה, שהרכילות היא מעשה שלילי.

ש: כיצד הייתם מרגישים אילו מישהו היה מרכל עליכם, או מכנה אתכם בכינויי גנאי שונים מאחורי גבכם?
ת: היינו מרגישים מאד עצובים, משום שמילים יכולות לפגוע באופן עמוק ומשמעותי ביותר.

גילאים 9-6

ש: מדוע לדעתכם ישנם אנשים שכל כך אוהבים לרכל?
ת: יתכן שהשפלת האנשים הסובבים אותם, גורמת להם להרגיש עליונים ו'שווים' יותר. אך למעשה, אדם מסוגל להרגיש טוב יותר עם עצמו, מבלי להשפיל ולפגוע בזולת. הרכילות איננה מועילה לאף אחד בשום מצב. להפך, היא מזיקה והרסנית ביותר.

ש: מה כל כך נורא באמירת דברים שליליים על אדם מסוים, כאשר אנו יודעים שהסיפורים הללו אמיתיים לגמרי?
ת: העובדה שסיפור מסוים אמיתי, איננה נותנת לנו את הלגיטימציה לרכל ולפרסם אותו ברבים. חוץ מזה, קיימים מקרים רבים, שאנחנו לא באמת מודעים לכל העובדות, כך שלא תמיד הדברים שאנו מפיצים בהכרח 'אמיתיים', כמו שאולי נדמה לנו. העולם יכול להפוך למקום הרבה יותר ידידותי ונעים, אם אנשים ישתמשו ביכולת הדיבור שלהם למטרות טובות במקום למטרות הרסניות.

גילאים 10 ומעלה

ש: מה צריך לדעתכם להיות האיזון הנכון בעולם התקשורת, בין הרצון להימנע מדברי רכילות ולשון הרע, לבין 'זכות הציבור לדעת'?
ת: ישנם דברים, שאמצעי התקשורת מפרסמים ופרסומם חיוני ונעשה למטרות חיוביות וטובות. אולם אנחנו חייבים להודות, שרובם המוחלט של הדברים המפורסמים באמצעי התקשורת, מופיע רק בכדי להשיג עוד 'רייטינג' ואין בהם כל התחשבות בנזק העלול להיגרם לאדם או לקבוצה המדוברת. מה שנקרא בלשוננו 'זכות הציבור לדעת' – אינו אמור להוות שיקול משמעותי, במיוחד כאשר אנו מתחשבים בנזק האישי העלול להיגרם, כתוצאה מפרסום דברי הרכילות.

ש: מדוע לדעתכם ישנם אנשים שכל כך אוהבים לרכל?
ת: יתכן שהשפלת האנשים הסובבים אותם, גורמת להם להרגיש עליונים ו'שווים' יותר. אך למעשה, אדם מסוגל להרגיש טוב יותר עם עצמו, מבלי להשפיל ולפגוע בזולת. הרכילות איננה מועילה לאף אחד בשום מצב. להפך, היא מזיקה והרסנית ביותר.

ש: האם יש משהו שלילי בהאזנה פאסיבית לדברי רכילות ולשון הרע, כל עוד מקפידים שלא להתערב באופן פעיל בשיחה?
ת: הקשבה לדברי רכילות ולשון הרע עלולה להיות חמורה בדיוק כמו אמירתם ואפילו אף חמורה יותר. דבר ראשון, יש בכך עידוד כלפי הצד המדבר, להמשיך ולפרסם את הרכילות שבפיו. דבר שני, זה עלול לפגוע בערכו האישי של האדם המדובר ובכלל, ההאזנה הפסיבית מפתחת במאזין – ובעולם כולו – גישה שלילית, שאיננה רצויה בשום מצב.

 

18/4/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) הרצל עטיה, 3/4/2014 17:35

פרשת השבוע

כל דברי התורה לפרשת השבוע מאלפים. ישר כוח.

(1) אנונימי, 16/4/2010 14:44

זכות הציבור לדעת אינה זניחה כלל

בניגוד בנאמר בכתבה (בשאלות ותשובות לבני 10 ומעלה) המציאות מוכיחה פעם אחר פעם שזכות הציבור לדעת היא זכות מרכזית וחיונית לקיומה של חברה תקינה. ששל עיתונאים חוקרים ופרסומם של דברים מקטין את השחתות של בעלי השררה והכוח ומאפשר לשוף מקרים של פגיעה בחלשים. ובכלל, האם אין בהאשמה המרומזת כאילו כל רצונם של העיתונאים להשיג רייטינג משום הוצאת לשון הרע...חומר למחשבה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub