בראשנו מסתובבים לעתים רעיונות טובים ביותר, אך אין להם משמעות רבה, כל עוד איננו מעבירים אותם לרמה מעשית של עשייה אקטיבית.

בפרשת השבוע שלנו, הקב"ה נותן למשה רבנו הוראות מפורטות מאד לגבי תהליך הקמת המשכן. לאחר מכן, התורה חוזרת על דבריה בשנית, כשהיא מתארת לנו בפרוטרוט, כיצד משה רבנו מבצע כל אחת מהוראות אלו. חזרה זו מלמדת אותנו, על החשיבות הרבה שיש לביצוע הפעולות בשטח, בהמשך לתוכניות הנשגבות שהיו לנו קודם. זהו אחד מהסודות הגדולים ביותר להצלחה ולהגשמה עצמית.

בסיפור שלנו נפגוש שני חברים, שהיו להם תוכניות גדולות. האם יצליחו גם להביא אותן לידי ביצוע?

כל תלמידיו של בית הספר האזורי היו עסוקים בדיונים ושיחות נרגשות על ההתרחשות המדהימה, שלמרבה המזל, הסתיימה באופן חיובי.

האדון שוורץ המבוגר, שהיה המורה למדעים, התמוטט לפתע באמצע הכיתה בה לימד. בזמן שכל התלמידים האחרים נכנסו לבהלה גדולה מאד, היה נער אחד ששמר על קור רוח מרשים והחל לבצע במורה שלו את פעולות ההחייאה הדרושות במצב שכזה. לדבריו של חובש מד"א, שהגיע למקום תוך זמן קצר, פעולות ההחייאה של הנער הצילו את חייו של המורה וממש מנעו את מותו.

בשלב זה, המורה כבר היה בשלב מתקדם של התאוששות בבית החולים, אך המקרה הותיר רושם חזק מאד על כל מי שהיה מעורב בו בבית הספר. בתגובה לכך, החליטה הנהלת בית הספר להעניק קורסי החייאה בחינם, לכל המעונין בכך.

שמוליק ויוני, שני נערים שהיו עדים לאירוע כולו, דנו ביניהם על השתלשלות האירועים המרגשים, בזמן שישבו באוטובוס שלקח אותם הביתה.

"וואו, הילד הזה ממש יצא גיבור אמיתי, הא?", אמר שמוליק בהערכה רבה.

"כן", הסכים עמו יוני. "אני לא הייתי יודע אפילו איפה להתחיל לטפל בו. מזל שהוא ידע לעשות החייאה. מה דעתך שנירשם לקורס ההחייאה של בית הספר? ראינו שזה ממש יכול להפוך לעניין של חיים או מוות".

שמוליק נענע את ראשו בהתלהבות רבה. "אין בכלל שום שאלה בעניין. בוא נירשם מייד לקורס הזה".

למחרת בבית הספר, נפגשו הנערים כבכל יום לימודים. "נו, נרשמת כבר לקורס?", שאל שמוליק. "הרשימה תלויה על הקיר ליד אולם הספורט. השם שלי הוא הראשון שמופיע שם!".

יוני התרשם מאד מזריזותו הגדולה של חברו. "לא, עוד לא הספקתי להירשם", הוא אמר. "אבל אני בהחלט מתכנן לעשות זאת. התלהבתי מאד מהרעיון הזה".

אבל ככל שחלפו הימים, יוני הפך עסוק יותר ויותר והוא שכח לגמרי מקורס ההחייאה של בית הספר – עד שהוא נתקל במקרה בחברו שמוליק, שהחזיק בידו ספר עבה בנושא 'עזרה ראשונה'.

"שלום יוני, אני בדיוק בדרך לקורס ההחייאה. אתה רוצה להצטרף אלי? המדריך שם ממש מעולה ובשבוע שעבר אמרו, שכל מי שעדיין לא נרשם, יכול להגיע היום ולהשלים את החומר שהפסיד".

"אני חושב שאני מוותר הפעם", הוא אמר. "נדמה לי ששמעתי שעוד מעט אמור להיפתח קורס נוסף."

יוני שקל ברצינות את הצעתו של חברו. הוא התרשם עמוקות מכך ששמוליק כבר ממש התחיל ללמוד בקורס הזה. זה באמת היה דבר מאד חשוב ונכון לעשות. ממש רעיון טוב... אבל איכשהו, פשוט לא התחשק לו להצטרף לשם היום. "אני חושב שאני מוותר הפעם", הוא אמר. "נדמה לי ששמעתי שעוד מעט אמור להיפתח קורס נוסף, אולי בעוד כמה שבועות. אני מתכוון להצטרף לקורס הזה ממש מהשיעור הראשון".

"טוב, איך שאתה רוצה. אני חייב לרוץ עכשיו. אני ממש לא רוצה לאחר לשיעור".

כך חלפו להם השבועות הארוכים של שלהי החורף ומדי פעם שני הנערים נתקלו זה בזה. שמוליק סיפר תמיד כמה הוא נהנה בקורס ההחייאה ויוני, בכל פעם ששמע על כך, חזר על רצונו וכוונתו לעבור בעצמו קורס כזה. אך למרות זאת, שום דבר לא קרה בפועל.

חופשת הפסח כבר עמדה להגיע ובבית הספר נתלו מודעות, לגבי הכנס האחרון באולם הגדול, לפני שכולם יוצאים לחופשה הארוכה. הופעה של תזמורת בית הספר הייתה אמורה להיערך שם, אך גולת הכותרת של הכנס, היתה חלוקת תעודות הגמר של קורס ההחייאה. ראש העיר עמד לעשות זאת בכבודו ובעצמו, תוך שהוא לוחץ את ידם של כל התלמידים שסיימו בהצלחה את הקורס.

"וואו, הם כבר סיימו את הקורס?", חשב יוני לעצמו, בעת שהוא קורא את המודעה שמולו.

למחרת, בכנס הגדול, יוני ראה כיצד תעודות הגמר של קורס ההחייאה מחולקות לשמוליק ולשאר בוגרי הקורס, לקול מחיאות הכפיים ומבטי ההערכה של היושבים בקהל. יוני ריחף במחשבותיו וניסה לשחזר את אותו יום, בו החליט יחד עם חבירו להצטרף לקורס ההחייאה. "נו, שמוליק ממש עשה את זה ובסופו של דבר, אני בסך הכל רק – חשבתי לעשות את זה".

הוא הצטער מאד על שאיפשר כך להזדמנות הזו לחמוק מידיו והחליט שמעתה ואילך, בכל פעם שיצוץ בראשו רעיון טוב שכזה, הוא יעשה כל שביכולתו על מנת לממש אותו. "רעיונות טובים הם דבר נהדר", הוא חשב לעצמו. "אבל זה לא מספיק, אם לא באים אחריהם גם המעשים".

גילאים 5-3

ש: כיצד הרגיש יוני כאשר שמע לראשונה יחד עם חבירו, שמוליק, על קורס ההחייאה שעומד להיפתח בבית הספר?
ת: הוא היה מאד רציני באשר לכוונתו להצטרף לקורס, אולם הוא לא עשה שום דבר בנידון.

ש: כיצד הוא הרגיש כאשר ראה שחבירו, שמוליק, קיבל את תעודת הגמר על סיום הקורס בהצלחה?
ת: הוא הבין שחבירו הרוויח דבר יקר, משום שהחליט לבצע את תוכניותיו והבטיח לעצמו, שמעתה והלאה, הוא תמיד יקפיד לבצע את כל התוכניות שהוא מציב לעצמו.

גילאים 9-6

ש: שני הנערים היו נלהבים באותה המידה לקראת ההרשמה לקורס ההחייאה של בית הספר. מדוע לדעתכם שמוליק הצליח להשיג את מטרתו ולעומתו יוני, נכשל בכך?
ת: שמוליק עשה דבר מאד חשוב. הוא ניצל את הרצון וההתלהבות הראשוניים שלו ותירגם אותם למעשים. פעמים רבות יכולים להיות לנו רעיונות גדולים ונהדרים, אבל אם לא נקפיד לתרגם אותם מייד לרמה המעשית, אנו עלולים למצוא את עצמינו דוחים את ביצועם עוד ועוד. תשומת הלב שלנו עלולה להיות מוסחת לכיוונים אחרים ובסופו של דבר, נפספס הזדמנות נדירה למימוש תוכניות חשובות ביותר.

ש: כיצד יוכל אדם ללמוד להיות יותר מעשי בנוגע לתוכניות שהוא מציב לעצמו?
ת: פעמים רבות, הדרך הטובה ביותר לאמץ לעצמינו הרגל חדש, היא פשוט להתחיל לעשות אותו. אפילו אם בהתחלה זה קצת מאולץ, יש להמשיך ולעשות זאת, עד שנתחיל להרגיש יותר מתורגלים בביצוע. המשמעות היא, שיש צורך לעשות מאמץ גדול במודע ולהקפיד לבצע באופן מיידי, את כל הרעיונות הטובים שעולים במוחנו, גם כאשר ממש לא 'מתחשק' לנו. לאחר שנעשה זאת מספר פעמים, ניווכח שהדבר כבר הרבה יותר פשוט עבורנו ונצליח להשיג הרבה יותר ממה שאי פעם חלמנו שנשיג..

ש: האם יש לכם רעיון טוב שאתם נלהבים לבצע? מהו הצעד הראשון שתרצו לעשות בנידון?

גילאים 10 ומעלה

ש: מיהו האדם ש'שווה' יותר – האדם ה'חושב' או האדם ה'עושה'?
ת: שניהם בעלי חשיבות וכל אחד מהם משלים את השני. האדם ה'חושב' הוא זה שמצליח להביט אל העולם מעבר למגבלות הנוכחיות שלו ולהמציא רעיונות מקוריים ויצירתיים. אולם ללא עזרתו של האדם ה'עושה', זה שהופך את המחשבות למציאות, כל הרעיונות היקרים הללו עלולים להישאר נעולים בתוך ראשו של ה'חושב', או רשומים אי שם בין דפי הספרים והמחברות. בשביל האדם הפרטי, הדרך הטובה ביותר היא לנסות ולפתח בעצמו את שני החלקים הללו, גם את ה'חושב' וגם את ה'עושה'. אמנם בכל אדם יש צד אחד שהוא חזק ובולט יותר מאשר השני, אך לכל אחד יש את הפוטנציאל לצמוח לשני הכיוונים. המטרה שלנו היא לפתח למקסימום את הכישורים האישיים שלנו, כדי שגם אנחנו נוכל להפיק מהם את מירב התועלת וגם החברה תהנה מהם בצורה האידאלית.

ש: כיצד חיזוק הקשר שלנו עם הקב"ה, יכול לעזור לנו להיות יעילים יותר בהוצאת התוכניות שלנו אל הפועל?
ת: דבר ראשון, אנחנו מסוגלים להגיע להכרה שלא הכל תלוי בנו. 'לא עליך המלאכה לגמור'. הקב"ה למעשה, הוא מקור הכוח האמיתי מאחורי כל דבר שאנו מסוגלים לבצע. עלינו מוטל רק להתאמץ ולהשתדל, אבל רק הקב"ה יכול לדאוג שמאמצים אלו יישאו פירות. בנוסף לכך, כאשר אנו מביעים כוונה לבצע רעיונות, התואמים את התוכנית האלוקית לגבי העולם כולו, אנו מתמלאים במוטיבציה ו"בסיוע" מלמעלה. הקב"ה שואף להפוך את העולם למקום יותר רוחני, צודק ואוהב וכאשר אנו 'מסייעים' לקב"ה בהגשמת התוכניות הללו, אנו למעשה מצטרפים לכוח עצום הרבה יותר מהכוחות האנושיים הפשוטים והמוגבלים.

ש: האם יש לכם רעיון טוב שאתם נלהבים לבצע? מהו הצעד הראשון שתרצו לעשות בנידון?