מה הופך אדם פשוט למנהיג? האם דרושים לו שרירים חזקים במיוחד, או האם הוא צריך להיות מסוגל לצעוק בקול רם במיוחד? והאם אנו בכלל זקוקים למנהיגים?

התורה מעניקה לנו בפרשת השבוע, הסבר יפה ומיוחד לגבי התכונות שעלינו לחפש אצל המנהיגים שלנו, ולגבי הציפיות שלהם מאתנו. משה רבנו היה המנהיג הדגול של עם ישראל, הוא היה זה שהוביל את בני ישראל מעולם העבדות שבארץ מצרים, אל גבולות הכניסה לארץ המובטחת.

אולם הקב"ה גילה למשה רבנו, לקראת סוף ימיו, שלא הוא ינהיג את בני ישראל כאשר ייכנסו לבסוף לארץ ישראל.

משה רבנו היה מודאג מאד לנוכח הבשורות הללו, אבל הדאגה לא הייתה כלפי עצמו. הוא ידע שללא הנהגתו של אדם חכם ורגיש במיוחד, עם ישראל יהיה כמו צאן ללא רועה. הוא חשש שבני ישראל יאבדו את דרכם בעולם.

משה רבנו התחנן בפני הקב"ה, שיבחר להם מנהיג מתחשב, שיהיה לו אכפת מכל אדם בעם ושיבין את צרכיו המיוחדים של כל אחד מהם באופן אישי.

אנו למדים מכך, שכולנו בעצם זקוקים למנהיג במהלך חיינו, אולם חשוב מכך – שמנהיג אמיתי הוא אדם שמקדיש את עצמו, באמת ובתמים לטובתם של המאמינים בו וההולכים בדרכו.

בסיפור שלנו נראה כיצד חבורה של נערים לומדים על תכונות הבונות מנהיג אמיתי, ועל תכונות שאינן שייכות לו כלל.

מיכה אהרונסון וחבריו אהבו מאד לשחק כדורסל. במהלך כל הקיץ הארוך, מיכה והחבר'ה היו יוצאים למגרש הכדורסל ומבלים שם משעות הבוקר המוקדמות, ועד לשקיעת החמה.

לפעמים הם היו רק מתאמנים בקליעה לסל ולפעמים הייתה מצטרפת אליהם קבוצה נוספת של נערים מהשכונה, ויחד היו מנהלים משחק אמיתי ו"רשמי", אלה כנגד אלה.

היום היה אחד מן הימים הללו. השעה שבה היה אמור להתחיל המשחק התקרבה, אולם הנערים לא ידעו מה לעשות. מיכה, ה'קפטן' של הקבוצה, נאלץ ללכת לטיפול שיניים בדיוק באותו הזמן, ולכן נמנע ממנו להנהיג את המשחק שלהם. לא היה מי שיחליט עבורם אילו שחקנים ישחקו בכל שלב במשחק, מי יפתח את המשחק, או מי ישחק כרכז הקבוצה וכו'.

הנערים ניסו להחליט בינם לבין עצמם מה לעשות, כאשר לפתע הושמעה הכרזה אחת, ששמה קץ לכל הדיון הסוער: "הי, אני אהיה ה'קפטן' היום, בסדר?", היה זה עופר, אחד מהנערים החדשים בשכונה. בטרם מישהו מהנערים הספיק בכלל להגיב, הוא המשיך בדבריו: "אני אוכל לעשות זאת טוב יותר מכל אחד אחר פה. אבא שלי הוא מאמן כדורסל בליגה א', וחוץ מזה, אם לא שמתם לב, זהו הכדור שלי".

שאר הנערים הביטו זה בזה, ושמטו את כתפיהם בכניעה. כנראה שעופר התקבל לתפקיד.

שאר הנערים הביטו זה בזה, ושמטו את כתפיהם בכניעה. כנראה שעופר התקבל לתפקיד. הם החלו לשחק את המשחק, ולא עבר זמן רב עד שחשו חרטה גדולה על החלטתם. כאשר מיכה היה מוביל את המשחק, הוא תמיד היה מוודא שכל אחד מהנערים קיבל הזדמנות זהה לתרום את חלקו במשחק. עופר, בניגוד לכך, הכניס למשחק רק את חבריו הטובים, ולא אפשר לאף אחד משאר הנערים להצטרף למשחק המותח. בנוסף, הוא ניסה בכל כוחו להשאיר את הכדור רק אצלו, ודאג לשמור לעצמו את כל הקליעות, בעוד שמיכה היה מקפיד תמיד למסור את הכדור לכל השחקנים האחרים, במיוחד כאשר הוא היה מוקף בשחקני הקבוצה היריבה.

בסופו של דבר הגיעה שעת המחצית, וכל הנערים התיישבו על הדשא בכדי לשתות משהו קר, ולנוח קצת עד לסוף ההפסקה. למרות שהובילו במשחק עד כה, נראה היה שהנער היחיד מביניהם שמחייך, היה עופר.

אולם ממש ברגע שלפני סוף ההפסקה, ממש כאשר המשחק כבר אמור היה להתחדש, מיכה הפתיע את כולם והגיע למגרש. הטיפול שלו אצל רופא השיניים הסתיים מוקדם מהצפוי! כל הנערים השמיעו אנחת רווחה גדולה, על כך שקיבלו בחזרה את ה'קפטן' הוותיק והאהוב שלהם. אפילו עופר בעצמו לא יכול היה להתלונן, משום שכולם ידעו שהוא בסך הכל ממלא את מקומו של מיכה בהעדרו.

הנערים מיהרו לעבר המגרש, כשמיכה מוביל אותם בראש. מיכה, כפי שנהג תמיד, הקפיד להכניס את כל השחקנים למשחק הכדורסל. אפילו עופר שמח, כאשר מיכה אמר לו להיכנס כבר בהתחלה, ולהיות חלק מהחמישייה הפותחת את המחצית השניה. מיכה הניח שעופר אולי מצוברח, משום שתפקידו כ'קפטן' הקבוצה הסתיים כל כך מהר, ולכן בחר להעניק לו תפקיד כזה מכובד. הנערים נהנו הרבה יותר מהמחצית השניה של המשחק, וכולם הסכימו ביניהם שמיכה הוא מנהיג שכולם שמחים ללכת בדרכו.

גילאים 5-3

ש: כיצד הרגישו הנערים כאשר לקח עופר את הפיקוד על קבוצת הכדורסל?
ת: הם היו עצובים, והצטערו על שנתנו לו את האפשרות להנהיג את הקבוצה שלהם, משום שהוא חילק לעצמו ולחבריו הקרובים את כל התפקידים הטובים במשחק.

ש: כיצד הם הרגישו כאשר חזר מיכה להיות המנהיג של הקבוצה?
ת: הם הרגישו הרבה יותר טוב, משום שהם הכירו את מיכה, וידעו שהוא ינהיג את הקבוצה בצורה הוגנת ומאוזנת. הם ידעו שהוא יקפיד לתת לכל אחד מהם לקחת חלק במשחק הכדורסל. מיכה היה מנהיג טוב, מנהיג שהקפיד לדאוג לכל אחד מחברי הקבוצה.

גילאים 9-6

ש: אילו תכונות מיוחדת היו למיכה, שהפכו אותו למנהיג כל כך מוצלח?
ת: ראשית, מיכה לא היה טיפוס אנוכי. למרות שכ'קפטן' הקבוצה, הוא יכול היה להוביל את כל המשחק בעצמו, הוא בחר שלא לעשות כך. בנוסף, הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לרגשותיהם ולצורכיהם של שאר חברי הקבוצה, ועשה מאמצים גדולים בכדי שכל אחד מהם ירגיש בעל ערך. דוגמא טובה לכך, היא הרגישות שהוא גילה כלפי עופר, כשנתן לו תפקיד חשוב מאד בחמישייה הפותחת, רק משום שתפקיד ה'קפטן' הזמני נלקח ממנו. חברי הקבוצה סמכו על מיכה בכל ליבם, ולכן סביר היה להניח שיפגינו את מיטב הכישורים שלהם במשחק הכדורסל.

ש: האם אפשר לומר שקפטן של קבוצה, שהוביל את כל המשחקים שלהם לניצחונות אדירים, אך לא הקפיד להתייחס לחברי הקבוצה באופן רגיש ומתחשב, הוא מנהיג טוב? מדוע כן או מדוע לא?
ת: בענף הספורט, כמו גם בתחומים רבים ואחרים, הניצחון נחשב לדבר שרצוי ואף נחוץ להגיע אליו. אולם הניצחון, בפני עצמו, איננו מהווה סיבה מספיק טובה בכדי להפוך אדם מסוים למנהיג מוצלח. מה שחשוב יותר מהניצחון, היא הדרך שבה השתמש המנהיג בכדי להגיע לאותו ניצחון מיוחל. מנהיג מוצלח באמת, מסוגל באופן חיובי ונעים לגרום להולכים בדרכו להתקדם לקראת הניצחון. במקום לדחוק בהם ולהקניט אותם על כישלונותיהם, המנהיג הטוב יבחר למצוא את הדרך המיוחדת, שבה כל אחד מחברי הקבוצה יוכל לתת את המרב שבו. השיטה הזו, לעיתים קרובות, עשויה להוביל אפילו ליותר ניצחונות בתמונה הכוללת. אולם ללא קשר לניצחון או לכישלון, מנהיג שבאמת אכפת לו מהקבוצה שבאחריותו – כבר נחשב למנהיג מנצח.

גילאים 10 ומעלה

ש: אילו תכונות חשובות חייבות להימצא אצל מנהיג טוב?
ת: להיות מנהיג טוב ובעל השפעה, זהו אתגר רציני ביותר. האדם צריך להיות אמיץ מספיק בכדי לשלוט בכל מצב שמתנהל סביבו, אך עליו להיות גם מספיק עניו, בכדי לשקול ברצינות את דעותיהם של הסובבים אותו. המנהיג חייב להיות ערני לרגשותיהם של חבריו, אך הוא גם חייב להיות מסוגל לאזן את הצרכים הפרטיים של אחד מחברי הקבוצה, אל מול טובת הקבוצה כולה. הוא חייב להיות החלטי, חייב להיות מסוגל לעשות את מה שנדרש בכל רגע נתון, אך עליו גם להיות גמיש מספיק בכדי לקחת צעד אחד לאחור, ולשנות כיוון, במקרה שהוא מבין שעשה טעות.

ש: האם תוכלו לחשוב על דרכים שבהן יוכל האדם לצמוח ברמה האישית, גם כאשר אינו המנהיג של הקבוצה, אלא רק אחד מחבריה?
ת: למעשה, כל מצב בחיים שלנו מביא עמו הזדמנות מיוחדת לצמיחה אישית, אם רק נתייחס אליו בהתאם. כאשר אנו נאלצים ללכת בדרכו של מנהיג אחר, אנו זוכים בהזדמנות לפתח בעצמנו את תכונת הענווה. אנו יכולים ללמוד שלכל אחד מחברי הקבוצה, ולא רק למנהיג שלה, יש תפקיד חשוב וחיוני בתרומתו לכלל. בנוסף, אנו יכולים לשפר בתוכנו את תכונות הנאמנות והתמיכה במנהיג שלנו, אפילו במצבים קשים ביותר.