לקרוא את ההוראות?

היום כמעט אי אפשר לקנות משהו בלי חוברת הוראות. עם זאת, לפעמים ההוראות כל כך ארוכות – והסיכון כל כך נמוך – שנראה שדרך של ניסוי וטעייה תהיה הרבה יותר הגיונית מאשר לקרוא את כל הוראות היצרן. לעומת זאת, יש דברים שיש בהם סיכונים כל כך קטסטרופאליים, שזה יהיה לגמרי בלתי שפוי לנסות אותם, בלי לקרא קודם את ההוראות.

זה הכלל: ככל שהחפץ מורכב יותר, כך התוצאות משמעותיות יותר – והצורך להבין את ההוראות גדול יותר.

לדוגמא: מכוניות מורכבות יותר מאופניים, ולכן חשוב יותר להבין את ההוראות שלהן. מטוסי ג'מבו מורכבים אפילו יותר, ובאופן פוטנציאלי גם יותר מסוכנים – אז הם מגיעים עם ספרייה שלמה של הוראות. איך היינו מרגישים אילו שמענו שהטייס הראשי מבקש מהטייס המשני לבדוק בהוראות איפה נמצא המתג שמשנה את זווית הכנף למצב נחיתה? תוצאותיה של התרשלות בקריאת ההוראות של בואינג 747 עלולות להיות קטלניות.

בית ספר לחיים

אם אנחנו דורשים מכל אדם ללמוד שיעורי נהיגה לפני שיהיה לו מותר לנהוג, ולהירשם לבית ספר לטיסה לפני שיהיה לו מותר לטוס, למה אנחנו לא דורשים מכל אדם ללמוד ב"בית ספר לחיים"? לא ייאמן, על החיים אנחנו מסתכלים בדרך של: "תלמד תוך כדי הליכה, תלמד מהניסיון". כולנו מבינים שלגבי נהיגה או טַיִס שיטה כזאת היא מתכון בטוח לאסון! אם כן, למה אנחנו מופתעים כאשר היא מיושמת על החיים וגורמת לנחיתות התרסקות ותאונות חזיתיות?

בפועל, החיים הרבה יותר מסובכים אפילו ממטוס ג'מבו. יש המון הכרעות חיוניות שעומדות מולנו: לבחור קריירה, למצוא בן זוג, לגדל ילדים וכו'... לחיות זה ממש לא פשוט. האם יש ספק כלשהו שמסע החיים, בלי ספר הוראות מתאים, יותיר אותנו כואבים ומצולקים? האם יש ספק כלשהו שחוסר ההבנה הזה גורם לחלק ניכר מהלחץ וכאבי הלב שכולנו מרגישים? האם יש ספק כלשהו שבלי ספר הוראות, אין כמעט סיכוי שנציל את עצמנו מתקריות החיים הרבות?

ביטוח חיים הוא לא חיים מבוטחים

אפשר לבטח אופניים, מכוניות, מטוסים וספינות, ואפילו להחליף אותם. לרוע המזל, אין חברה שבה אפשר להגיש תביעה על מגוון כאבי צמיחה, דיכאון ובדידות.

החיים מגיעים בלי אחריות. אין משרד שבו אנחנו יכולים להתלונן; אין קרן שממנה ניתן לתבוע שנים מבוזבזות. אנחנו לא יכולים לטעון שלא ידענו את חוקי החיים. אי ידיעת החוק לא תעצור את הבעיות שהחיים מביאים. אם אנחנו מתכוונים לחיות נכון, עדיף שנתכונן. אנחנו צריכים לדעת את החוקים לפני שאנחנו נכנסים למשחק.

ספר הוראות החיים

פרשת השבוע הזה מכילה חדשות, שיכולות להיות "חדשות טובות" או "חדשות רעות". באופן מעניין, יש רק 9 פסוקים של חדשות טובות (כ"ו, ד'-י"ב), ו-23 פסוקים המתארים את החדשות הרעות (כ"ו, ט"ז-ל"ח). למה אין איזון?

התשובה היא, שיש יותר סיכויים שמשהו בחיים ישתבש מאשר יצליח. בעולם האמיתי, יש יותר תרחישי אסון מתרחישי הצלחה.

לכן נתן האלוקים – בורא התסריט שאנו מכנים "חיים" – לעם ישראל את התורה, "ספר הוראות רב תכליתי לחיים". התורה מציגה את תסריטי החיים, ומפרטת יותר תסריטים רעים, מאשר טובים. לקחת את החיים ברצינות זאת אומרת - להבין שמבלי לנקוט אמצעי זהירות מתאימים, הסיכויים לסבל גדולים יותר מהסיכויים לאושר ושלווה.

החיים מגיעים בלי אחריות. תדאגו לקרוא היטב את ההוראות לפני שתרכיבו את החלקים!

לא לדעת זה לא אופציה!

לוחמים מנצחים בקרב כשהם מבינים שהפסד הוא פשוט לא אופציה. אנשים חכמים הם לוחמי החיים, והם מבינים שחיים בלי הבנה זאת פשוט לא אפשרות. כי אם להפסיד בחיים זאת לא אופציה, אזי אי ידיעת חוקי החיים איננה אפשרות. חיים בלי הבנה גורמים ליותר מדי אבידות.

מהמר חכם אינו מהמר על סוס, כשאינו יכול להרשות לעצמו להפסיד. לחיות מתוך "תקווה שהכל יהיה בסדר" זה הימור שבו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד. זה נכון לגבינו, כמו גם לגבי ילדינו. עם התגברות הסמים, הפשיעה, הדיכאונות והעבריינות, הימור על חיי הילדים שלנו מיועד רק לכאלה שמרגישים מאוד בני מזל. מי שמבין מהם הסיכויים, יכול לבלות זמן רב בלימוד ספר ההוראות של החיים.

חיים בלי הבנה זה הימור שבו אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. לא תתנו לילדים שלכם לטוס בלי ללמוד קודם? אל תתנו להם לצאת לעולם בלי ללמוד קודם!

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: בית ספר חדש נפתח בעיר ומוסר שיעורי חיים לצד גיאוגרפיה. האם תשלחו לשם את ילדיכם?

שאלה שנייה: מהו הלקח החשוב ביותר שלמדתם על החיים?

שאלה שלישית: איזו עצה הייתם נותנים לבתכם המתבגרת לגבי היכרויות? ולבנכם המתבגר?

שאלה רביעית: האם אתם חושבים שהילדים שלכם יהיו בני אדם טובים יותר אילו היו מאמינים באלוקים, או שזה לא רלוונטי?

שאלה חמישית: אילו הייתם יכולים לחזור לאחור בזמן, ולתת לעצמכם הצעיר כמה עצות חשובות שתצטרכו בעתיד, האם הייתם מקשיבים?