רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סיעור מוחין עם בארס

הכל על רכילות

תזריע (ויקרא יב-יג )

מאת Tzvi


החוכמה לנשמה, היא כמו מזון לגוף.

(ע"פ האבן עזרא)

יש אוכל טוב, ויש אוכל מזיק. יש שיחה טובה, ויש שיחה מזיקה. בדיוק כפי שיש דברים שאינם בריאים ובכל זאת טעמם נפלא, כך יש גם כמה שיחות עסיסיות מאוד שאסור לנו לשמוע!

אין דבר טעים יותר מפיסת רכילות טובה. זה מפתה ומושך. על פני השטח, הרכילות נראית בלתי מזיקה. היא נראית כמו פשע בלי קרבנות. אבל רכילות עמוסה בקלוריות מיותרות היא יותר מסוכנת מכולסטרול סותם עורקים!

באופן אינסטינקטיבי אנחנו מרגישים שלא בסדר לדבר רע על אחרים. לכן אנחנו ממציאים כל מיני תירוצים והצדקות, כמו - "אבל זאת האמת!" או - "הייתי אומר את זה גם בפנים שלו." או - "כולם כבר יודעים את זה." אנחנו גם משכנעים את עצמנו, שאם האדם שעליו אנחנו מדברים לא יודע, איך זה כבר יכול להזיק?

היהדות, בכל אופן, טוענת שלשון הרע ורכילות כן מזיקים. לא רק שהם פוגעים באדם שעליו אנחנו מדברים, הם גם פוגמים במי שאומר אותם, ואפילו באלה ששומעים אותם!

הדחף לדבר ברעת אחרים הוא שמוליך את מדבר לשון הרע. זה ניסיון להשפיל את האנשים שבהם אנחנו מקנאים, על מנת לגרום לעצמנו להרגיש טוב יותר. בכל פעם שבה אנחנו מדברים סרה על זולתנו, אנחנו מרגישים קרובים יותר לשלמות, וכאילו האישיות שלנו השתפרה. למעשה, תחושת הזחיחות והצדקנות באה לנו מזה שאנחנו "מורידים" ומשפילים את האחרים, במקום לפעול בדרך הקשה יותר ולשפר את עצמנו.

אבל הרכילות היא מחלה ממארת: היא משמידה את עצם המרקם החברתי.

***

דיון משפטי סגור, בלי הנאשם

פרשת השבוע עוסקת בנושא ה"צרעת" - מחלה רוחנית שנגרמת על ידי דיבור לשון הרע. ביהדות, לדבר "לשון הרע" זה לספר מידע שלילי על הזולת, גם אם המידע אמיתי (כשהמידע אינו נכון זה נקרא "הוצאת שם רע"). לא רק שהתורה מצווה עלינו שלא לדבר לשון הרע, אלא יותר מזה: אנחנו נתבעים גם שלא להקשיב.

בניגוד לחברה הכללית, שלפעמים מהללת ומשבחת את דיבור לשון הרע, היהדות רואה בו דבר מזיק במיוחד. למעשה, ישנה ספרות יהודית נרחבת שעוסקת בהשפעותיו הפלגניות והתככניות של הדיבור הזה.

מופעים טלוויזיוניים וגם מדורי החדשות, חיים על "לשון הרע." הם אפילו מרחיקים לכת ושוכרים כתבים מקצועיים ל"טורי רכילות"! וכאשר אי אפשר למצוא את הדבר האמיתי, התקשורת ממציאה אותו. יעידו על כך אופרות הסבון האמריקאיות הפופולאריות כל כך - סדרה אינסופית של מצבים שליליים שבהם הדמויות מושפלות כל הזמן.

כל זה מוריד בהרבה את איכות החיים שלנו. זה גורם לנו להרגיש שתמיד יסתכלו על הטעויות שלנו במבט מזלזל. אנחנו מפחדים מכישלון, ויודעים שכל שגיאה תיבחן, תודגש ותפורסם. ומעל לכל זה, ידברו עלינו מאחורי הגב, בלי שתהיה לנו שום יכולת להתגונן או לקבל סיוע. דיון משפטי בדלתיים סגורות, ללא נוכחות הנאשם!

אילו היה העולם רגיש ורוחני יותר, לכל מאמר בעיתון הייתה מוצמדת "טבלת ערכים תזונתיים." על חלק מהטורים הייתה מופיעה אזהרה: "מאמר זה מזיק לבריאות הנשמה! "

***

הדרך שלפנינו

אם אנחנו מתכוונים לחיות חיים משמעותיים יותר, אנחנו חייבים לשאוף לעסוק בשיחה תועלתית ומממשת.

אף אחד לא רוצה שידברו עליו באופן שלילי. ברור שאף אחד לא רוצה שאחרים ירכלו על הילדים שלו, או על אנשים אחרים שהוא אוהב. עולם שבו אנחנו חופשיים משיפוט אנושי הוא עולם שעלינו ליצור – למעננו, כמו גם למען ילדינו. פַּתחו ותַּרְגְלו את ההרגל שלא לדבר או להקשיב ללשון הרע. גם אם המידע נכון, ואפילו אם לא היה אכפת לזה שמדברים עליו.

החברים שלך יעריכו את הידיעה שאף פעם לא מדברים עליהם, והילדים שלך יפתחו ביטחון עצמי שנובע מסביבה ראויה-לאמון שכזאת.

אבל קודם כל, כמו שמציע החפץ חיים, לפני שנדבר על מישהו אחר, כדאי שנחשוב קודם איך היינו מרגישים אילו הוא היה אומר את אותם הדברים עלינו...

***

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: מה היה הדבר המזיק ביותר שמישהו אי פעם אמר עליך?

שאלה שנייה: האם אתה מכיר מישהו שתמיד מרכל (ידיד, חבר לעבודה, וכו')? באילו דרכים האדם הזה "מוריד" אותך?

שאלה שלישית: מה הדבר שאתה יכול לעשות כדי לצמצם את דיבור לשון הרע בחיים שלך?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן