יש הרבה טיעונים למה כדאי לשמור כשרות. יש כאלה שאומרים ששמירה על כשרות המזון תורמת למשמעת עצמית. אחרים אומרים שזה מרומם את פעולת האכילה למשהו "קדוש." הסיבות הללו עשויות להיות נכונות, אבל הן לא מסבירות במידה מספקת למה אסור לנו, או מותר לנו, לאכול מאכלים מסוימים. האם הכשרות לא הייתה משמעותית באותה מידה גם אילו היה בשר החזיר כשר, ומרק העוף טרף?

קשה לענות על השאלה למה עוף וכבש כשרים – וחזיר לא. למה? משום שכדי למצוא את המשמעות שבכשרות צריכים להאמין קודם באלוקים, ש"מכיר" את העולם הזה, ודואג לגלות לנו את סודותיו. אז הופכת הכשרות לדרך אמיתית להעלאת איכות החיים שלנו. אמונה באלוקים, שאומר לנו אילו מאכלים הם הטובים ביותר עבורנו מבחינה רוחנית, היא כמו אמון ברופא שמסביר לנו מהי התזונה הטובה עבורנו, או מהן התרופות המתאימות.

האם נכון לתת אמון בתורה? התורה שמצווה: "ואהבת לרעך כמוך", "לא תכירו פנים במשפט" (שוויון בפני החוק), "בצלם אלוקים עשה את האדם" (שוויון), ו"נתתי שלום בארץ" (ערך השלום) – היא אותה תורה שדורשת מאיתנו לשמור על הכשרות. התורה הזאת הקדימה בהרבה את זמנה, ויש לה "תעודות" רבות של חשיפת אמיתות אוניברסאליות של הקיום האנושי. היא בוודאי עקבית גם כשהיא מדברת איתנו על הכשרות.

התורה מסבירה בעקביות צעדים משמעותיים בהתפתחות האנושית. והיא עושה זאת בלי שום סוג של דעה קדומה - אישית או פוליטית. היא עוזרת לעניים, ומגבילה את המלך. היא מזהירה את השופט, ועונשת את העשיר. היא מתרה בנו שלא נעשוק את היתום או נבייש את האלמנה. מה יכול להיות המניע של התורה להזהיר אותנו אילו מאכלים טובים לנו, ואילו לא? למה שהיא תכתוב על בעלי חיים שהיא לא מכירה, רק כדי לאסור אותם בלי שום סיבה משמעותית, כשכל שאר הדברים שהיא אומרת לנו לעשות מתגלים כבעלי עומק ומטרה אמיתיים?

גם בלי להבין את התשובה, יהיה זה הגיוני במיוחד למלא אחר עצת התורה בממלכת הרוחניות. אחרי הכל, זה התחום שבו התורה מומחית, בעוד שאנחנו מודים לעתים קרובות בבורותנו! אם נפש בריאה חשובה לנו לכל הפחות כמו גוף בריא, אז יש מקום לכשרות בדיוק כמו שיש מקום להפחית במלח, סוכר ושומן רווי.

אם מאכל מסוים היה מזיק מבחינה גופנית, היינו מסכימים בקלות שצריך לאסור אותו. אבל התורה אינה ילקוט רפואי. אם התורה אומרת לנו לא לאכול מאכלים מסוימים, הסיבות ביסודן הן, שהמאכלים האלה אינם בריאים מבחינה רוחנית. קשה להסביר רעיון כזה, משום שבזמננו, בדרך כלל הרוחניות ערטילאית.

בכל אופן, ישנם כמה מושגים כלליים שאנחנו יכולים לתפוס. 'בעל העקדה', מגדולי פרשני התורה, מסביר שתזונה לאומית באה לידי ביטוי בכמה מאפיינים בולטים. לדוגמא, בפרשת השבוע הזה, עם ישראל מצווה להיות קדוש. כשאנחנו חושבים על קדושה, עולות במחשבותינו לעתים קרובות מחשבות של שלווה ורוגע. אבל רק לאנשים מעטים יש אילו שהם קווים מנחים, כיצד להשיג קדושה באופן מעשי. התורה אומרת לנו שלעם ישראל יש אופי לאומי, והאופי הזה מתחזק ומתפתח על ידי המזון שאנחנו אוכלים.

לחיות חיים שבהם האוכל שאנחנו אוכלים מוכתב על ידי האלוקים והתורה, אשר משייכים את התזונה הזאת לאנשים קדושים, זה דבר שעתיד בהחלט להשפיע על הנפש שלנו ולשנות את הרגישויות הפיסיקליות.

כשמישהו אוכל בעקביות מזון בריא, בדרך כלל הוא יוכל להעריך את השפעותיה המצטברות של התזונה הנכונה רק בשלב מאוחר של החיים. ואולי הוא לא יוכל אף פעם להעריך באמת איך הוא היה מרגיש או נראה אילו היה אוכל תזונה שונה, ופחות בריאה.

כשרות היא דבר דומה מאוד. האם אדם יכול להרגיש עד כמה הושפעה מידת הרגישות שלו מאכילת בעלי חיים שנשחטו בדרך ההומאנית שדורשת הכשרות? מי יודע מה היה יוצא ממנו אחרת?

זה לא סוד שאנחנו היהודים תמיד ייחסנו חשיבות רבה למזון. האם יתכן שיש כאן הבנה אינסטינקטיבית של חשיבות הכשרות?

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: נניח שאתם רוצים לצאת לאכול ויש לכם אפשרות לבחור בין שתי מסעדות – אחת כשרה, והשנייה לא כשרה. יש בהן בדיוק את אותו אוכל ואותה אווירה, חוץ מזה שהכשרה יותר יקרה. באיזו מהן תבחרו?

שאלה שנייה: אילו היה המדע קובע שאכילת מזון כשר תשפר באופן משמעותי את תוחלת החיים ואת איכותם, לכמה הוכחות הייתם זקוקים כדי לשנות את הרגלי האכילה שלכם?