לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: צו
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ויקרא(ויקרא א-ה)

אף אחד לא צריך את ה"ההקרבות" שלך

זה יום ההולדת של אשתך. הפרח האהוב עליה ביותר הוא סחלב. במקום שבו אתה גר, סחלב יחיד עולה בסביבות ה- 20 ש"ח. זר מכובד יעלה לא פחות מ 300 – 250 ש"ח!

עומדות בפניך כמה אפשרויות:

  1. לבעל החנות יש כמה סחלבים בני שבוע, שהוא מוכן למכור לך בעשרה שקלים ליחידה.

  2. לקנות כמה פרחי בר – מקסימום 50 ש"ח.

  3. לקנות לה את מערכת המברגים שתמיד רצית (היא לפחות לא תיבול כעבור שבוע).

  4. לתת לה את הכסף, ושהיא תחליט בעצמה!

את האמת, האם האפשרות האחרונה היא לא התשובה של כל אדם רציונאליש"ח! האם לא נטשנו את שיטת סחר החליפין כדי שנוכל לבחור מה שאנחנו רוצים, ולא למצוא את עצמנו עם תריסר כבשים וקילו תפוחי אדמה שתמורתם מכרנו את הפרה המשפחתית?

איך נשאר המנהג העתיק הזה של ניחושים וייסורים בקניית מתנה לבן הדוד שלך, או לדודה בטי, שלא פגשת כבר 10 שנים? תנו להם את הכסף!

אם תקנה לאשתך מחרוזת פנינים ב-50,000 ש"ח, זו עשויה להיות הקרבה אדירה מצדך. אבל, לא תהיה בה שום תועלת אם היא לא אוהבת פנינים. מסתבר שאף אחד לא צריך את ה"הקרבות" שלך!

***

איך באמת לחשוב על הזולת

אם אתם מבינים את כל זה, תוכלו להבין גם את משמעותו האמיתית של הקרבן, כפי שאנחנו קוראים בפרשת השבוע הזה.

ראשית, קרבן בא מהשורש ק.ר.ב, כלומר, להתקרב.

כשמישהו נותן לאשתו מתנה, זה לא ויתור, וגם לא "הקרבה", (לפחות זה לא אמור להיות!). זו אפילו לא הדרך הכי יעילה לתת לה מה שהיא רוצה – הדרך היעילה ביותר למה שהיא רוצה היא לתת לה את הכסף!

אל תגידו לי ש'המחשבה היא העיקר', כשאתם מביאים לה זר סחלבים בן שבוע, ובוודאי שלא כשיש לכם הסכם עם בעל חנות הפרחים, ששולח את אותו זר מדי שנה (בין אם אתם זוכרים ובין אם לא!).

מה שאנחנו מחפשים במתנה זו עדות לכך שאכפת לנו. שמספיק אכפת לנו כדי להקדיש זמן. שמספיק אכפת לנו כדי לחשוב על זה.

אבל האם באמת אכפת לנו? האם זר של 300 ש"ח מוכיח שהזולת חשוב לנו באמת? לא ממש, לא תמיד.

שום דבר בחיים לא חשוב, אם לא אכפת לנו באמת. אם לא אכפת לנו, אז לא משנה אם אנחנו מפסידים על זה או לא. ככל שאכפת לנו יותר, כך זה הופך להיות יקר לנו יותר. ככל שדברים חשובים לנו יותר, כך החיים שלנו הופכים להיות משמעותיים יותר.

רוצים שיהיה לכם אכפת יותר מבני הזוג שלכם? תקנו להם מתנה – פעם בשבוע.

כי ככל שהיא יותר יקרה, דורשת יותר זמן ויותר מאמץ - ככה יהיה לנו אכפת יותר.

***

למה הדם והיזע?

האם אנחנו רוצים שהחיים שלנו יהיו חשובים לנו יותר? האם אנחנו רוצים שיהיה לנו אכפת יותר מהקִרבה שלנו אל האלוקים? היינו רוצים להרגיש שהחיים יקרים יותר ממה שאנחנו חשים כרגע?

לא קל להגיע לזה. מובן, שאם אי פעם יצאתם ממכונית מעוכה, בלי שריטה על גופכם, הבטתם לאחור וראיתם את ערימת המתכת – מייד הרגשתם כמה שהחיים יקרים. שום סכום כסף, או חופשה, או בית, או תכשיט - אינם שווים להרגשה הזאת. אבל, האם אנחנו צריכים לגעת במוות כדי להרגיש את זה?

אהממ... כוח ההצלה מהמוות. כשרואים בעל חיים אמיתי מת מול העיניים, במקומנו, מרגישים את זה. מקבלים תחושה אמיתית של ערך החיים. אנחנו מביאים בעל חיים למקדש, והכהן שוחט אותו מול עינינו. זה לא בזבוז, זו גם לא "הקרבה" חסרת משמעות, זה קרבן. זה להתקרב. זה להתחבר לחיים, זה להתעורר, זה שיהיה לנו איכפת!

אבל, אתם אומרים, איך אנחנו יכולים לעשות את זה לחיה חפה מפשע? זו שאלה אחרת, לפעם אחרת. אבל כרגע, אנחנו לכל הפחות מתחילים להבין כמה הקרבנות חשובים.

***

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: ערכו רשימה של חמשת הדברים החשובים לכם ביותר.

שאלה שנייה: על מה ויתרתם בעבר? כיצד זה הפך את הדברים האלה ליקרים יותר בעבורכם?

21/3/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) עדי צבר, 19/3/2015 07:14

תגובה לפרשת הפרחים.

כאשה חילונית שקוראת ומבינה ונעזרת בדברי התורה........הייתי אומרת קנה פרח אחד בעשרים שקל ( הרי כל הנשים יודעות מה המצב הכלכלי בבית )....תביא לה את הפרח וכתוב על ברכה מהלב...חבק אותה ותאחל לה ולך הרבה שנים טובות ומאושרות. זו דעתי הצנועה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub