רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סיעור מוחין עם בארס

אינדיבידואליזם

כי תשא (שמות ל:יא-לד:לה )

מאת הרב סטיבן בארז

"במשך חייהם, 50% מכל בני האדם... "

"לרוב בני-האדם יש שתי..."

"רוב הסיכויים שבתוך חמש שנים אתה..."

"כשתגיע לגיל שלושים תזדקק ל..."

סטטיסטיקות.... הן הפכו לדרך-חיים בעולם המערבי. משווקים יכולים לחזות בדיוק על-טבעי מי יקנה, מה וכמה. בחנו אותנו, למדו אותנו, ניתחו אותנו, וצמצמו להסתברויות. נראה ש"הם" יודעים כל מה שנעשה. נראה שכל פעולותינו ניתנות לחיזוי. אנחנו מקבלים עלוני פרסום ספציפיים בדואר (או באימייל!), כי אנחנו נוטים לקנות מוצרים מסוימים. במידת מה, נראה כאילו חדלנו להיות בני אדם, והפכנו להיות "פלח-שוק", או במקרה הטוב "מגזר". לאן נעלמה האינדיבידואליות שלנו?

דת, כפי שהעולם המערבי לימד אותנו להאמין, היא תנועה אשר – באמצעות אינספור חוקים ומנהגים – מותירה אותך ללא אישיות משל עצמך, מסלקת כל סימן של אינדיבידואליות, ויוצרת המון-עיוור של מאמינים. האירוניה היא שנראה שדווקא העולם המערבי – שטוען שהוא עומד על עקרון "האינדיבידואליזם" – מוטרד הרבה יותר מ"משברים קיומיים" ושאלות זהות, מאשר המקבילה הדתית שלו.

***

כללים: יתרון או חיסרון בשאלת הזהות?

הבה נתבונן בדוגמא מחיי היומיום: אנחנו נוסעים לעבודה, ומגיעים לתמרור עצור. האם התמרור הוא: א) הטרדה; ב) עזרה; ג) לא נוגע לאישיות שלנו?

אם נתעלם מהשלט, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו "מגשימים את אישיותנו" בקורס רענון לנהגים, או גרוע יותר – במיטת בית החולים. ברור שהחוקים לא בהכרח חודרים לאישיות שלנו, אלא מעמידים בסיס יציב לחברה בריאה, ולפרטים מיושבים. בדיוק כפי שיסודותיו של בניין מספקים בסיס למבנה, הכללים מספקים בסיס לחיים. בלי חוקים טובים, החיים עומדים על אדמה מאוד לא יציבה, ובדרך כלל לא יהיה בבית אפילו קיר ישר אחד.

***

דילמות של האינדיבידואל

החברה, מעצם טבעה, נוגסת באינדיבידואליות של האנשים. היא מסווגת אנשים על פי גזע או מעמד סוציו-אקונומי. היא מפעילה לחץ חברתי כדי להכתיב את סטנדרט הלבוש, המזון, הבילוי והמקצוע.

היהדות, מצד שני, רוצה שבני האדם יקומו וייקחו אחריות. תמיד מבליטים ומשבחים את אלה שעומדים ונותנים כיוון. זה מעודד את האינדיבידואליות.

אולם, גם במסגרת היהדות, עדיין קיימת דילמה רצינית שעמה מתמודד כל מי שלוקח אחריות ומגלה אינדיבידואליזם. אנחנו שואלים בחשש: "מה יכול אדם אחד לעשות?" אנחנו סקפטיים לגבי מידת יכולתו של האדם הבודד לבטא את אישיותו הפנימית, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר – כשמולו עומדים כוחות נגדיים עצומים. התחושה הזאת כל כך חזקה, שהיא יכולה לקצץ גם את כנפיו של האידיאליסט הנלהב ביותר.

***

התשובה היהודית

פרשת השבוע הזה נותנת לנו תובנה עמוקה לגבי הבעיה הזאת. בשמות ל' פסוקים י"א-י"ז, מתוארת מצוות האלוקים לִמְנות את עם ישראל. האלוקים יודע כמה בני אדם יש, אז למה הוא רוצה למנות אותם? ברור שהמטרה אינה לגלות לו כמה אנשים יש. באותה מידה, מובן שהספירה לא באה כדי לומר לנו, בני התמותה, כמה אנחנו – אילו היה האלוקים רוצה שנדע, הוא היה פשוט אומר לנו... ההסבר ההגיוני היחיד הוא, שהמִפקד הזה נערך על מנת שנעבור את תהליך המניין.

ה'כלי יקר' (המאה ה-16, פולין), מציין שלדברים מסוימים יש ערך רק במספרים גדולים - לתבן, למשל, אין ערך בתור קנה בודד, אז אין כמעט מציאות שמישהו ימנה קני-קש באופן פרטני. מצד שני, יש דברים שהם כל כך חשובים ורבי ערך שמונים אותם רק בנפרד - לדוגמא, ליהלומים יש ערך רב כל כך שכמעט תמיד מונים אותם אחד אחד.

התורה אומרת לנו שהקב"ה רוצה שנמנה כל אדם ואדם, כי כל פרט חשוב. האלוקים מחשיב כל אדם. כל יהודי חשוב במידה שווה למשימה הכללית שלנו. בדיוק כמו שהשמטת אות פוסלת ספר תורה, כך גם חסרונו של יהודי מעכב אותנו מלהגיע לתכלית שלנו. לפעמים, אנחנו מרגישים שהאירועים סביבנו תלויים בתהליכים שנמצאים מעבר לשליטתנו. אנחנו עלולים להרגיש שהאלוקים גורם לדברים להתרחש על פי תהליכים גלובאליים, לא משנה מי או מה אנחנו. התחושה הזאת אינה נכונה. העולם אף פעם לא נהיה גדול מכדי שהאלוקים יוכל להפעיל אותו בדרך הטובה ביותר עבור כל הנוגעים בדבר. אבל תחושת חוסר המשמעות העצמית שלנו חזקה, לכן אומר לנו האלוקים למנות כל אדם. על ידי מילוי המצווה הזאת, אנחנו נזכרים שהאלוקים מחשיב כל אדם ואדם.

***

חלקי הפרט יכולים להיות גדולים מסכומם!

יש שאלה שזועקת מתוך כל מה שאמרנו עד עכשיו: למרות שהתורה מצווה לפקוד את עם ישראל, בו בזמן היא אוסרת למנות את האנשים באופן ישיר. בסופו של דבר, אם עורכים מפקד, צריך לעשות זאת באופן עקיף. בפועל - כל יהודי נותן מטבע, ואנחנו מונים את מספר המטבעות שהתקבל. זה הבסיס לתרומת מחצית-השקל. ובכל זאת, עדיין נראה שזה סותר את חשיבות המניין שביארנו קודם!

הקב"ה דורש מאיתנו למנות בצורה כזאת, משום שלמרות שאנחנו מונים כל פרט ופרט, אנחנו עדיין עלולים לטעות ולחשוב שהמטרה האמיתית של המניין היא הסך הסופי (כמו, למשל, כשמדינה רוצה לדעת מה גודל הצבא שלה). לכן, כשאנחנו מונים, אנחנו מראים באופן סמלי שאנחנו לא סופרים כדי לדעת מה המסה האנושית הכוללת. האומדן נעשה בצורה סימבולית - אנחנו יודעים רק כמה מטבעות יש לנו, לא כמה בני אדם. כשאנחנו מונים את בני האדם זה צריך להיות למען מטרות שונות מהצורך הפשוט לדעת את המספרים לשמם. אנחנו צריכים לזכור תמיד שהסכומים הסופיים לא משנים. כי למעשה, אדם אחד יכול לשנות את העולם.

קשה מאוד להבין את הרעיון הזה בעולם שאנו חיים בו כיום. אנחנו חושבים במונחים של המונים. אצטדיוני כדורגל, הפגנות פוליטיות. נראה שלהמונים יש כוח רב יותר מאשר לפרטים. אבל אפילו אם נתבונן בהיסטוריה היהודית הקרובה, נוכל להבחין בעוצמתם של הפרטים: הרצל, איינשטיין, פרויד, מרקס. כולם היו אנשים פרטיים; יחידים שההשפעה שלהם על העולם שקולה לזו של אומה שלמה - אם לא גדולה יותר!

***

אין מגמות ביחידים

חשוב להבין שאם אנחנו מתכוונים לחשוב על עצמנו ברצינות בתור יחידים, זה ישפיע באופן דרסטי על אופן התנהלותו של העולם. אילו היינו חושבים על עצמנו כייחודיים, לא היינו משווים את עצמנו לאחרים. היינו מחפשים כיוון בעצמנו. היו לנו הציפיות האישיות שלנו כדי לשפוט את עצמנו, ולא ציפיותיו של אף אחד אחר. לא רק שזה משמעותי לגבי הדימוי העצמי שלנו, אלא גם לגבי איך אנחנו רואים את הזולת ומתנהגים אליו. כמו שאנחנו פרטים ייחודיים, כך גם כל השאר חשובים בפני עצמם.

לכן, אל תדונו אנשים אחרים על פי הסטנדרטים שלכם – בדיוק כפי שאתם לא צריכים לדון את עצמכם על פי שלהם. כל אדם שאתם עשויים לפגוש בחייכם הוא יחיד ומיוחד, ולכן הוא ראוי לזכות בתשומת הלב שלכם. זכרו את השמות שלהם, והחשיבו אותם בתור אנשים פרטיים. הם אנשים יחידים!

אם תחשבו על האחרים ותנהגו כלפיהם בדרך זו, תגיעו להכרה עמוקה עד כמה אתם עצמכם אנשים יחידים ומיוחדים.

מי שיכול לראות באמת מה כוחו של הפרט – של כל אחד מאיתנו לבדו – יוכל גם להבין שאדם אחד, לבד, יכול ליצור השפעות מרעישות. הביטו בעצמכם. סלקו את התירוץ של "מה כבר אני יכול לעשות?" ותעשו מה שאנשים יחידים ומיוחדים באמת עושים! תחיו את החיים שלכם עצמכם, לא את אלה של החברה, לא את אלה של המשפחה, ובהחלט - לא את החלטותיהם של המשווקים. התחברו למטרות ולרצונות האישיים שלכם, וצאו לדרך בעקבותיהם!

***

סיעור מוחות, שאלות למחשבה:

שאלה ראשונה: האם מטריד אתכם שאתם עלולים למות, ולהיות חסרי משמעות למהלך העולם, כאילו שבקושי הייתם קיימים?

שאלה שנייה: איינשטיין מפורסם בתרומתו למדע, פרויד לפסיכולוגיה, הרצל לישראל. באיזו דרך הייתם רוצים להשפיע על העולם?

שאלה שלישית: באילו תחומים אתם מצייתים לסטנדרטים המוכתבים של החברה? חשבו על כמה דרכים קטנות שיוכלו לעזור לכם להשתחרר מהלחץ הזה, ולבטא את עצמכם בצורה אישית יותר.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן