רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סיעור מוחין עם בארס

ביטחון עצמי

בשלח (שמות יג:יז-יז:טז )

מאת הרב סטיבן בארז

"הטַבָּח הוא המוח, והמצרכים הם החלטות. הכלי הוא הביטחון העצמי, והסועד הוא הלב. התבשיל מתקלקל אם הוא לא מבושל במלואו, ואם הטבח לא מכניס דבר לקדירה, מה יהיה בה לאכול?"

בפרשת השבוע הזה, בני ישראל יצאו זה עתה ממצרים...

וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל, וישובו ויחנו לפני פי החירות – בין מגדול ובין הים, לפני בעל צפון. נִכחו [מולו] תחנו על [שפת] הים.
ואמר
[ככה יגיד] פרעה לבני ישראל [על בני ישראל]: נבוכים הם בארץ, סגר עליהם המדבר.
וחיזקתי את לב פרעה, ורדף אחריהם, ואִכבדה
[אני אתכבד בניצחון] בפרעה ובכל חילו. וידעו מצרים כי אני ה'..." (שמות י"ד, א'-ד').

האלוקים אומר לבני ישראל להתנהג כאילו הם אבודים במדבר. כך, יוכלו פרעה והמצרים לשכנע את עצמם שהמכות לא היו יד ה', אלא איזשהו כישוף שנעשה על-ידי משה. זו הדרך שבה בוחר האלוקים לתת לפרעה עוד הזדמנות לשגות.

שנאתו העיוורת של פרעה דוחפת אותו לעבר תוצאות טרגיות. כשהוא מבחין בגילויי המבוכה במחנה ישראל הוא נחפז להסיק מסקנות שגויות (פסוקים ה'-ט'). זהו לקח שאנחנו צריכים לשים אליו לב: "לעתים קרובות דרך הצדיק נראית כדרך של שטות".

ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל [לגבי] העם. ויאמרו: 'מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעָבְדנו?
ויאסור את רכבו, ואת עַמו לקח עִמו - ויקח שש מאות רכב בחור, וכל רכב מצרים, ושלישים על כולו.
ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, וירדוף אחרי כל בני ישראל ... וישיגו אותם חונים על הים – כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו - על פי החירות לפני בעל צפון
(שמות י"ד, ה'-ט').

זה השיא אשר לו חיכינו. היהודים משתפים פעולה עם ה', ופועלים לפי בקשתו. הם ממקמים את עצמם בעמדה מפתה, כדי שהמצרים יצאו בעקבותיהם. כל מה שהיו צריכים לעשות עכשיו הוא לחכות שה' יציל אותם וישמיד את המצרים. הם היו נתונים לחלוטין בידי ה', כפי שהיו כל הזמן, ועם כל מה שהם ראו לאחרונה לגבי כוחו של האלוקים, ודאי שלא היה להם ממה לחשוש.

ופרעה הקריב [התקרב], וישאו בני ישראל את עיניהם, והנה מצרים נוסע אחריהם. וייראו מאוד, ויצעקו בני ישראל אל ה'.
ויאמרו אל משה: המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר? מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים? הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמור – חדל ממנו
[עזוב אתנו] ונעבדה את מצרים? כי טוב לנו עבוד את מצרים, ממותנו במדבר! (שמות י"ד, י'-י"ב)

מה השתבש? בסופו של דבר, בני ישראל אכן פחדו מהמצרים המתקרבים! איך אנחנו יכולים להבין את פחדם של בני ישראל, כשהם בעצמם הסכימו לשמש פיתיון שיוביל למפלת פרעה? איך יכלו בני ישראל לשכוח את הכוחות העצומים שה' גילה להם במצרים? האם לא זכרו שהאלוקים אמר להם שהוא יציל אותם? האם הם חשבו שהאלוקים 'עשה את כל זה' רק בשביל שהמצרים יהרגו אותם? האם הם חשבו שהאלוקים ניצח על כל היציאה ממצרים רק כדי שיהרגו אותם מייד לאחר יציאתם?

אותו תסריט משַחק גם בחיים שלנו. אולי הוא לא דרמטי כמו בריחתם של בני ישראל ממצרים. אבל הניסיון זהה: בַּשקט ובַשלווה, אנחנו מתנדבים להיות הפיתיון במלכודת. אבל כשהעכבר מופיע, הגבינה מתחילה להתפורר. כולנו הבטחנו דברים בשעת רוגע ובנוחיות של הכורסה בסלון; אבל ההתלהבות הראשונית שלנו נעלמת כשהנסיבות של אותן הצהרות מתגלות ומתבהרות.

כמה החלטות קיבלנו, רק כדי לסגת מהן שנה לאחר מכן ולומר, 'איזה תמים הייתי'? קל להחליט החלטות, אבל קשה לשמור עליהן – משום שאנחנו נלחמים בלבבותינו ורגשותינו.

את ההחלטות אנחנו מקבלים בשכל שלנו (האינטלקט). רק אחר כך אנחנו נתקלים בהתנגדותו של הלב (רגש). הפיתרון? לשתף את הלב מההתחלה. הלב והמוח שותפים. האם היינו קונים דירה בלי הסכמת בן/ת הזוג?באותה מידה, לא נחליט החלטות בלי לקבל את הסכמתו של הלב.

אל תחשבו שזה אומר שאנחנו צריכים להחליט רק לפי הלב. המוח צריך להוביל. המוח הוא הכלי הטוב ביותר לתפקיד. אבל אל תתעלמו מן הלב. הביאו אותו להסכים, בכך שתַראו לו את יתרונותיה של בחירתכם.

זכרו את כלל הזהב: לעולם אל תפרו התחייבות בגלל תלונות הלב שלכם. אם תעשו כך, לבכם לעולם לא ייקח אתכם שוב ברצינות. אם אתם תמיד עומדים בהחלטותיכם, תוכלו להשיג תחושה פנימית של שלמות וביטחון עצמי.

מעבר לכך: כשהלב שלכם כלול באופן טבעי בכל החלטה, הוא 'יודע' שזה רציני. אבל אם אתה לא שומר בעקביות על החלטה, אז הלב אומר: "למה לטרוח לעשות בלאגן עכשיו, אני אחכה מעט עד שזה יהיה קשה. ואז אני רק אפלוט משהו, והוא יתקפל". הלבבות שלנו הם מושב הרגש. אם הלב לא בוטח בכם, אז זה מה שתרגישו. בלקסיקון המודרני קוראים לזה "הערכה עצמית נמוכה".

מי שרוצה שהלב שלו יבטח במוח שלו, צריך להתחיל לעמוד בהחלטותיו. ואם אתם רוצים באמת להשיג ביטחון עצמי, אל תימנעו מלהחליט החלטות; חפשו אותן.
 

***

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: מהי ההחלטה הקשה ביותר שאי פעם החלטת? האם הצטערת פעם על ההחלטה הזאת?

שאלה שנייה: מה הייתה ההחלטה הגדולה ביותר שלא הצלחת להחליט, ועכשיו את/ה מצטער/ת שלא החלטת? למה לא החלטת אותה?

שאלה שלישית: בעוד עשר שנים, על מה תצטער/י שלא החלטת? מה מעכב אותך מלהחליט?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן