רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סיעור מוחין עם בארס

חינוך הוא החיים

וזאת הברכה (דברים לג-לד )

מאת הרב סטיבן בארז

חינוך אינו חדר ובו ערוכים טורי שולחנות.

החינוך מתרחש בכל רגע, מדי יום. חינוך הוא ניסיון החיים.

כל מערכת הערכים שלנו נובעת מההתנסויות שלנו. השפעותיהם של כיתת לימוד או ספר, הן מינוריות בהשוואה לגודש ההשפעות שממומטרות עלינו כל הזמן.

כל מורה יודע שכשהילד מתיישב לראשונה ליד שולחן הלימודים, הוא כבר ספג את עיקר החינוך שלו. הילד כבר פיתח את העמדות, המניעים, הנטיות והרגשות שיעצבו כמעט כל דבר אחר שיעשה במשך חייו. החינוך לא בא מתוך ספר, הוא בא מתוך אינטראקציה חווייתית. כל מה שהמורה יכול לעשות בנקודה זו, הוא להציג כמה כיוונים והצעות פה ושם.

למעשה, המורים מְפַנים את הבמה למורים האמיתיים של החיים: ההורים.

כאשר האדם פתוח ביותר להשפעה, אז ההשפעה יוצרת את הרושם העז ביותר. ילד קטן הוא ספר פתוח שחורט על דפיו החלקים את המסרים הבסיסיים ביותר – כפי שהועברו אליו מההורים.

העברת המסר

ספר לימוד לפיתוח מידות טובות (תכונות אופי נאצלות), יכלול את ההוראות כיצד להיות הוגן, טוב, נחמד, מתחשב וכו'. אבל המילים האלה מייצגות רק חלק קטן מהבנתו של הילד את משמעות המילים "הוגן" או "טוב".

אנו לומדים יותר מאופן הדיבור של האנשים, מאשר מתוכן הדברים שלהם. אנחנו לומדים מאופן ההתנהגות שלהם ומתגובותיהם. אנחנו לומדים מהו טוב לב – לא מתוך ספר על טוב לב – אלא מאנשים טובים (ר' המאמר המאלף מיהו הורה טוב).

אם הילד רואה שאבא שלו מתפרץ לעתים קרובות על חבריו, או שאמו מתעצבנת כשמשהו לא מסתדר כמו שרצתה, אז הוא לומד שיש גבולות ליחס נאות לחברים, ושמבט חיובי נחוץ רק כששום דבר לא משתבש.

"חשוב להתחשב באחרים", הוא מושג שהמורה יכול לחזור עליו בכיתה. אבל מה זה "חשוב"? האם זה יותר חשוב מלהפסיד משחק כדורגל, או מלהפסיד 100 ש"ח? השאלות הללו יקבלו תשובה רק מתוך דוגמתם האישית של ההורים.

אנחנו המבוגרים, הננו היום תוצרים של תודעות, ערכים, השקפות ומטרות של... ההורים שלנו.

דרושה יוזמה גדולה ופעילות נועזת כדי להשפיע מחדש על עצמך להיות מה שהיית רוצה להיות, ולא כמו שמישהו אחר עשה אותך. קשה אפילו לשאול את השאלה בצורה אובייקטיבית: "מי אני רוצה להיות?" אבל זאת מחויבות נאצלת, כזאת שתשא פירות טובים רבים.

דבר תורה ראשון

כל זה מקנה תכלית מפחידה לחיים שלנו בכלל – ולתפקיד שלנו כהורים, בפרט. שאלת המפתח היא: אילו היינו יכולים לומר משהו בעל השפעה אדירה (לגבינו או לגבי הילדים שלנו), מה היינו אומרים?

בפרשת השבוע הזה, התורה (דברים ל"ג, ד') אומרת: "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב".

על פי היהדות, אלו הן המילים הראשונות שאנחנו צריכים ללמד את ילדינו. למרות שהילד לא יכול להבין את המילים האלה, ולמרות שאנחנו גם לא מצפים ממנו להבין.

האם באמת הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמד את הפעוט שלנו, הוא משהו שהוא לא מסוגל להבין?! זה סותר את תפיסת החינוך המערבית – בניית הידע של הילד מהרעיונות הפשוטים ביותר ועד למורכבים ביותר.

אבל, התורה מלמדת אותנו משהו עמוק מאוד – לזיכרונותיו המוקדמים של הילד, עתידה להיות השפעה אדירה על התפתחותו, יותר מכפי שאפשר לתאר.

היהדות אומרת: אל תבזבזו את ההתפתחות המוקדמת של הילד על "פוצי מוצי" ו"סבתא בישלה דייסה". במקום זאת, בואו נזרע את אחד המושגים העמוקים ביותר שלנו!

אבל איך יכולה להיות למילים – חסרות משמעות מבחינת הפעוט – השפעה עמוקה כל כך?

המפתח לכך הוא ההרגשה שההורה משדר כשהוא מבטא את המילים, הרכּוּת שההורה מגלה כשהוא מדבר. ניואנסים אלה מבטאים את החשיבות והחיבה של ההורה לתוכן המילים, ועד כמה הוא היה רוצה שהילד יילמד להעריך את אותם ערכים. הם מעבירים מסר חיוני לילד: "זה מה שאנחנו רוצים שתשיג, יותר מהצעד הראשון שלך". המילים הללו מותירות, על אישיותו הרכה והנוחה-לעיצוב של הילד, רושם עז של 'מה נחשב בעיני ההורה כבעל ערך אמיתי בחיים'.

מילים לבדן לא מסוגלות להשפיע על הילד עמוקות, כמו כאשר הילד נמצא בזרועותיהם של הוריו, והמילים נאמרות מתוך הכרה עמוקה ומשמעותית. עם זאת, תלוי כמובן אם ההורה מרגיש באמיתות המילים מהתורה! מילים ריקניות נשמעות כמו מילים, באוזניו של כל אדם – אבל באוזניו של הילד הן לא שונות מ"פוצי מוצי".

הוראות חיים

למה המילים האלה כל כך משמעותיות, שאנחנו צריכים ללמד ילד אותן בשלב מוקדם כל כך בהתפתחותו, ולנצל את ההשפעות הקריטיות הראשונות?

לכל דבר בחיים יש הוראות: למיקרוגל, למחשב, אפילו למברשות שיניים! גם לחיים יש ספר הוראות: התורה שלנו נקראת "תורת חיים" – הוראות לחיים.

לא הייתם נותנים לילדים שלכם רישיון נהיגה בלי שילמדו קודם את ההוראות, אז אל תשלחו אותו לחיים בלי איזושהי מערכת הוראות לפתרון הבעיות הרבות שסביר להניח שיפגוש.

אמרו לילדיכם מיד בתחילת חייהם, שיש ספר הוראות, שהתשובות שלו טובות ושהן תמיד יעזרו. האידיאלי הוא, שהילד ילמד תמיד היטב, כבר בפעם הראשונה, בלי להצטרך אף פעם לפתור בעיות. אבל, כמו בכל המערכות המתוכננות היטב, אם המטרה שלכם היא הצלחה, אתם מוכרחים להיות מוכנים לכל אפשרות.

הורה שמנסה לגרום לילד שלו ללמוד באוניברסיטה מסוימת, לדוגמא, ישאיר על שולחן המטבח ידיעונים וחוברות – כדי שכאשר הילד יהיה מוכן ומעוניין, הוא כבר ידע לאן הוא הולך.

לכן, השאירו את שמו של ספר הוראות החיים מונח בתודעתו של הילד, כך, שכאשר הוא יהיה מספיק בוגר, הוא פתאום ישים לב שהוא מונח על השולחן!

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: מהו הלקח החשוב ביותר שידוע לכם על החיים?

שאלה שנייה: האם הצלחתם להעביר אותו בהצלחה לאלה שחשובים לכם?

שאלה שלישית: האם אתם עצמכם משקפים דוגמא של האידיאל הזה בחיי היומיום שלכם?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן