"מעוט בריצה, שלא תרבה בחזירה" (קהלת רבה י"א, ט)

כל אדם יערוך בשלב כלשהו של חייו חשבון נפש. ובחשבון זה, יותר משישאל את עצמו אם השיג את מטרותיו, הוא ישאל אם הציב לעצמו את המטרות הנכונות.

"מה שווה לי כל המאמץ הזה? האם הייתי יכול להשיג יותר? אילו רק הייתי חושב על זה עד הסוף..."

לא צריכים להיות זקנים כדי לשאול את השאלות האלה. אבל ככל שנהיה מבוגרים יותר, כך יהיה לנו קשה יותר להתמודד איתן... וכך הן יעלו במחשבתנו בתדירות גבוהה יותר.

הימים הנוראים מרגילים אותנו לחשוב "עד הסוף", ולהתמודד עם השאלות האלה כבר עכשיו, למען העתיד. לסבול את צער ה"עכשיו" במקום את חרטת העתיד. הכאב יחלוף, אך התוצאות יישארו לתמיד.

קבע את היעד

הרב שמשון רפאל הירש (המאה ה-19, גרמניה) עוזר לנו להכניס את החיים לפרספקטיבה נכונה. הוא מסביר שכשאנחנו חותרים אל התכלית, אולי יזדמן לנו גם להריח את השושנים שלאורך הדרך. יחד עם זאת הוא מתרה בנו, להישמר שהריח לא יפתה וימשוך את ליבנו כל-כך, עד שנסטה מהדרך למסלול שונה לחלוטין...

הרב הירש ממשיך ותמה: כיצד יכול האדם להיות שטחי ובלתי קשוב, ולהתעלם מהחשיבות שבכל צעד מצעדיו? כיצד הוא יכול לזרות מחשבות, רגשות, הנאות, מלים ומעשים, בפזיזות עיוורת, כמו זרעים אל חיק העתיד, ולשכוח לחלוטין שאפילו המחשבה הקלה ביותר אינה חולפת בלבו מבלי להותיר רושם כלשהו? כיצד הוא משחק בשנותיו, חודשיו, ימיו ושעותיו בלי לחשוב שבכל רגע טמון נצח? כיצד, בכל צעד מצעדיו, הוא לועג לעדות שמעיד היקום? כיצד הוא לועג לעתיד שהוא בונה בכל אחד מרגעיו?

חיים נטולי מחשבה, הם פעולה חסרת תוצאות ערכיות. חשיבה מביאה להחלטות אמיתיות. זו ההזדמנות להחליט לאן אנחנו רוצים ללכת, במקום לתת לעולם להוביל אותנו לאן שהוא רוצה. ללא מחשבה. השושנים הן אלה שמנתבות את דרכינו. כל ריח, כל גירוי, מסיחים את דעתנו ומפנים אותנו לכיוון אחר. בסוף, אנחנו מנהלים את חיינו על פי חוש הריח, ולא לפי השכל.

בימים הנוראים, עצרו לרגע של אמת, וחשבו על השנה שחלפה. האם היא נתנה לכם מה שרציתם, או שזו הייתה שנה חסרת מטרה, מלאה בעיסוקים חסרי תכלית?

משה רבנו חי חיים מלאים, 120 שנה בדיוק. הוא הגיע לפסגת הפוטנציאל שלו. כל חייו, כמו פרשת השבוע הזה, היו שירה נפלאה.

מקדו את תפיסת העולם שלכם. התרכזו בשאיפה. תכננו את המטרות בדרך שתבטיח את הצלחתכם. אבל ודאו היטב שהמטרות שבהן אתם בוחרים, אם יושגו, יאפשרו לכם ליהנות בימים הנוראים של השנה הבאה, מהידיעה שהשנה שלכם מוצתה היטב.

סיעור מוחות: שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: מה ההישג הגדול ביותר שהיה לכם בשנה שחלפה?

שאלה שנייה: מהן שלוש השגיאות הגדולות ביותר שעשיתם בשנה שעברה?

שאלה שלישית: אם (חלילה), הייתם יודעים שנותרה לכם רק עוד שנה אחת לחיות, מה הדבר החשוב ביותר שהייתם רוצים להשיג?