"דעה קנית, מה חסרת?
דעה חסרת, מה קנית?"
ויקרא רבה, א'

פרשת פנחס היא אחת הפרשות הבודדות שנקראת על שמו של אדם יהודי. רק כדי לקבל מושג עד כמה זה חריג - אין פרשה שנקראת 'אברהם'. וגם אין פרשה בשם 'יצחק', 'יעקב', 'רבקה', 'רחל', 'לאה', 'יוסף', 'משה' או 'אהרן'.

ברור שפנחס היה אחד הגיבורים הנצחיים של ההיסטוריה היהודית. מה מקור התהילה שלו? בפעולה של הקרבה עצמית גדולה (ומתוך סיכון אישי גדול), פעל פנחס לעצור את תופעת גילוי העריות הנוראה, שעוררה מגפה שקטלה אלפים. פנחס קם בזמן שכל השאר נואשו, ועל כך זכה מן האלוקים לגמול ב"פרשת פנחס". קשה למצוא עוד גיבור יהודי כזה בתורה.

לכן, די מפתיע, שבהמשך הפרשה נבחר דווקא יהושע – עד כה דמות משנית בתורה – לרשת את הנהגת עם ישראל לאחר מותו של משה!

כפי שמסבירים המפרשים, מינויו של יהושע נסמך לסיפור גבורתו של פנחס, כדי להדגיש מה אמור להיות מנהיג אמיתי (יהושע), בניגוד למה שאנחנו עשויים לחשוב שהוא צריך להיות (פנחס). למרות שה"פנחסים" של העולם זוכים בדרך כלל לרוב תשומת הלב התקשורתית, דווקא תכונותיו האיכותיות של "יהושע" הן החיוניות ביותר להנהגה.

כך בוחרים מנהיג

אילו מיומנויות הנהגה וכישורים יש ליהושע שחסרים לפנחס?

גדולתו של יהושע היא, שכאשר מדובר בתורה ובלימוד התורה, הוא מהימן, עקבי ואפשר לסמוך עליו. יום אחר יום, הוא היה מגיע ראשון לבית המדרש כדי לסדר את הכיסאות, ונשאר אחרון כדי לטאטא. כשמשה עלה להר סיני למשך ארבעים יום, חיכה לו יהושע בנאמנות למטה.

זה היה כוחו של יהושע. הוא למד ככל יכולתו מן התורה, ספר ההוראות של החיים. מי שמחפש מנהיג, שיבחר בזה שלמד את ההוראות.

ומה נעשה אם יש לנו בחירה בין אדם שתמיד מחליט טוב, לבין מישהו שקורן ופורח בעת משבר? התורה אומרת לבחור בראשון.

מדוע? כי משבר, מטבעו, הוא אירוע ייחודי וחולף. רוב הזמן, החברה אינה נתונה במשברים. לכן, המנהיג הטוב ביותר הוא זה שיכול להיות יציב ועקבי ברוטינה של מציאות היום-יום.

בדרכו השקטה והבלתי-מתבלטת של יהושע, הוא עומד כסלע איתן. זה עלול להישמע קצת חיוור בהשוואה לאומץ המרגש של פנחס. ובכל זאת, מלמדת אותנו התורה, זה המאפיין היסודי של מנהיג טוב.

חיי המשבר

כולנו שמענו שאלות כמו "מה היית עושה אילו הילד שלך היה חוזר הביתה ומספר לך על בעיה X או Y?" או "מה היית עושה אילו גילית שיש לך מחלה A או B?"

הפכנו את החיים שלנו לחיפוש מתמיד אחר משברים.

אבל מה עם ה"אין משבר" – מה עם חיי השגרה? האם אנחנו מוכנים לשבת ליד שולחן האוכל, ולדון איך להפוך את פעולת האכילה לבעלת משמעות רבה יותר? האם נצפה בדיון טלוויזיוני שמעלה את השאלה "האם חיי היומיום משמעותיים כשאין בהם משבר?"

אילו היינו ערוכים טוב יותר לעמוד במצבי שגרה… היו הרבה פחות סיכויים שהבעיות שלנו יצטברו עד שיגיעו לממדי משבר!

לכן, יהושע היה הבחירה הטובה ביותר למנהיג. העיסוק המודרני שלנו ב"הכנה למשבר", הוא שגורם לנו לחשוב שפנחס התאים יותר להנהגה.

האתגר

איך נלמד ליהנות מהחיים אם אנחנו לא משקיעים זמן כדי להבין את הערך המוטבע בשיגרה? איך הילדים שלנו ילמדו להפוך את ימיהם למשמעותיים, אם הדאגה היחידה שלנו היא המשבר בחיים, המשבר בעולם, המשבר בענף הסרטים ובתיאטרון?

אולי נדע איך להגיב אם הילדים שלנו יבואו הביתה ויגידו לנו X או Y. אולי נדע איך לנהוג אם נגלה שיש לנו A או B. אולי נהיה מוכנים לרוב המשברים והאסונות בחיים.

אבל זירת השגרה היא זאת שמחזיקה באתגר האמיתי להיום. איזה חיי אסון יהיו לנו, אם לא נלמד להסתדר עם המציאות המתמדת של שיגרת היום יום!

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: האם אתם יעילים יותר תחת לחץ, או ברוגע השגרה? מה נראה לכם כסגנון החיים הבריא יותר?

שאלה שנייה: העיתון מספר לנו על הבעיות העיקריות בעולם באותו יום. אילו היה עיתון שעוסק בך, מה היו הכותרות?

שאלה שלישית: אילו הייתם יכולים לחבר את העיתון האישי שלכם, איזה סוג של חדשות הוא היה מדגיש?