מאחורי הברק ההוליוודי לארי היה בעל־חסד שופע אהבה, שהכיר בשורשיו היהודיים. את לארי קינג פגשתי ב-1995. באותם ימים ניסה ארגון 'אש התורה', יחד עם עמיתי לוּ רודולף, להפיק משדר מיוחד שישודר ברחבי העולם באמצעות לוויין. המיזם - "שַׁתֵּף אֶת עַמִּי" (Help our People Know) - נועד לעורר מודעוּת בקרב היהדות העולמית על מצבם של יהודֵי רוסיה, והוא ממש לא הצליח לצבור תאוצה.

יום אחד הגיע טלפון מחבר של רודולף. "נתקלתי הרגע בלארי קינג, במלון "בוורלי וילשייר", שאלתי אותו אם הוא מוכן להיפגש עם רב, בקשר לפרוייקט כלשהו עבור יהודי רוסיה, והוא ענה: בטח!". דקות ספורות אחר־כך מצאנו את עצמנו שועטים אל עבר המלון. בדרך לחדר שאלתי את לוּ: "מה בדיוק אני אמוּר לומר לו?".

"תבקש ממנו להנחות את המשדר שלנו".

אה, בטח... אני הולך לבקש מלארי קינג להנחות תכנית של ארגון קטן וכמעט לא מוכר... היו לנו, בשלב ההוא, 100 צופים רשומים. ללארי היו, בשלב ההוא, קצת יותר מ-1,000,000 צופים, בכל ערב. אין סיכוי בעולם שהוא עולה איתנו לשידור.

נכנסנו לסוויטה שלו. לא אשכח את קבלת הפנים הלבבית שלו.

"כבוד הרב", הוא כמעט שאג, "איך אני יכול לעזור לך?".

בשקט, במבוכה, מלמלתי מתחת שפתיי: "אה... אז יש לנו רעיון כזה של משדר בינלאומי לעזור ליהודי רוסיה... וחשבנו אולי, במקרה, תהיה מוכן להנחות אותו...?".

ארווין קצוף ולארי קינג

"כמובן!" הוא הגיב, "מה עוד אני יכול לעשות?".

עשר דקות אחר־כך הוא כבר הספיק לגייס את ג'פרי קצנברג, יו"ר "דרימוורקס", ואת סאמנר רדסטון, יו"ר "אולפני פרמאונט", להצטרף כשותפים למיזם, ולספק לנו סטודיו באולפני פרמאונט כדי להפיק את השידור. השאר - כמו שאומרים בהוליווד - היסטוריה. הפרויקט יצא לדרך וגייס יותר ממליון דולר.

זה היה הפרויקט הראשון מבין רבים שלארי נטל על כתפיו, כדי לעזור לעם ישראל ולארגון 'אש התורה'.

אני לא זוכר אותו אי פעם משיב בשלילה לבקשה שלי.

"לארי, אנחנו מעוניינים להוציא משלחת של אנשי־עסקים יהודים מובילים, למסע בישראל. האם תוביל את המשלחת?".

"כמובן, כבוד הרב. סגור. מה עוד אני יכול לעשות?".

המשלחת ההיא כללה, בסופו של דבר, את הווארד שוורץ, מייסד סטארבוקס, את בארי שטרנליכט, מנכ"ל קבוצת סטארווד קפיטל גרופ - אז קבוצת המלונות הגדולה בעולם, את ליידי מרגרט תאצ'ר, ומי שהיה אז סנטור במדינת דלאוור, ג'ו ביידן.

"לארי, היינו רוצים לארגן להם פגישה עם ראש ממשלת ישראל. תוכל לארגן זאת?".

"כמובן, כבוד הרב. סגור. מה עוד אני יכול לעשות?".

"לארי, היינו רוצים לארגן ארוחת ערב חגיגית לחברי המשלחת בכנסת. חושב שתוכל לארגן כזה דבר?".

"כמובן, כבוד הרב. סגור. ".

"לארי, היינו רוצים לקחת את הקבוצה הזו למפגש - ראשון מסוגו בעולם - עם חוסיין מלך ירדן, בארמונו. יש מצב שתוכל להתקשר למלך חוסיין ולגרום לזה לקרות?".

"כמובן, כבוד הרב. בשמחה. סגור".

מאחורי הקלעים, בלי קולות וברקים, לארי - או בשם היהודי שבו קראתי לו במהלך השנים: לייבל - פעל עבור עם ישראל. הוא לא פחד לבקש עזרה מאחרים, ואהב מאד להשתמש בשמו ובקשריו כדי לעשות טוב. עמוק בתוכו היה ניצוץ שהכיר בשורשיו היהודיים ורצה קשר עם עַמו.

כשאני חושב על כל מה שעשה כדי לסייע במאמצי ההסברה שלנו, אני עומד נפעם מעוצמתה של הנקודה היהודית - אותו ניצוץ יהודי השוכן בתוך כל אחד מאיתנו, ממתין שיתקיימו התנאים שיציתו אותו ללהבה. לארי היה שקוע במעמקי הוליווד, אבל נשמתו היהודיה ערגה לבעור.

פעמים רבות ציין שהוא עצמו אתאיסט, אבל הוא מעריך אנשים שיש להם אמונה. יום אחד הצעתי לו לכתוב, יחד אתי, ספר על אנשים מפורסמים והמסע שלהם לא-לוהים ולרוח. כצפוי, הוא הסכים. היוזמה הזו הולידה את הספר (בינתיים באנגלית בלבד): "תפילות עוצמתיות: שיחות על אמונה, תקוה ורוח האדם, עם האנשים הפרובוקטיביים ביותר של ימינו" (Powerful Prayers: Conversations on faith, hope and the human spirit with today’s most provocative people).

רִאְיַנּוּ 100 אנשים מפורסמים על הקשר שלהם לא-לוהים ולתפילה, ועל התפקיד שמילא א-לוהים בחייהם. הספר מכר למעלה מ-130,000 עותקים. ראיינו את כולם - מהדלאי לאמה ועד כרים עבדול-ג'באר, מהנשיא ג'ורג' בוש ועד ראש הממשלה שמעון פרס. האמונה שלהם והביטחון שלהם בא-לוהים השפיעו על לארי עמוקות. היה לו קשה לשנות את העמדה שלו כלפי א-לוהים, אבל הוא בהחלט עצר מעט והרהר בשורשיו היהודיים.

למדנו יחד תורה. הוא הסכים להיפגש עם הרב נח וינברג. האנרגיה הסוחפת של הרב וינברג סחפה גם אותו והוא הבטיח לעזור. דיברנו אתו על העוצמה של עם ישראל והוא דיבר בחיבה על שורשיו בברוקלין ועל סביו במזרח אירופה.

לארי קינג מניח תפילין

לעולם לא אשכח את לארי, על לבו הרחב ועל הנכונות שלו לעזור ליהודים. חייו נגעו בחיי, והספר שכתבנו ביחד הגיע לידי עשרות אלפים ועזר להם לבחון מחדש את הקשר שלהם עם א-לוהים. מאחורי הברק ההוליוודי, לארי היה בעל־חסד שופע אהבה, שהכיר בשורשיו היהודיים והשתמש במעמד שלו לעזור לעם ישראל. הוא תרם לעשיית העולם מקום טוב יותר לחיות בו, והוא יחסר לי ולעוד רבים ברחבי העולם.