העולם היהודי איבד את אחד הנדבנים הגדולים ביותר עם פטירתו של שלדון אדלסון, שאימפריית העסקים שלו השתרעה על פני יבשות ושהונו האישי, המוערך ב- 35 מיליארד דולר, הציב אותו במקום ה- 38 ברשימת עשירי העולם של מגזין פורבס.

אדלסון בן ה- 87, שעורר לעיתים מחלוקות בדעותיו, היה חולה בלימפומה שאינה הודג'קין.

פילנתרופיה

למרות שיהודים ידועים בנדיבותם הלא פרופורציונלית בתרומות לצדקה, פחות מ- 10 אחוז מהתרומות הגדולות של נדבנים יהודים מגיעות לארגונים יהודיים או ישראלים.

שלדון אדלסון היה שונה. ביחד עם אשתו מרים, קרן הצדקה של משפחת אדלסון תרמה 200 מיליון דולר מדי שנה לארגונים יהודיים וישראליים, ביניהם:

  • סך של 400 מיליון דולר ל"תגלית", שהביאה 600,000 יהודים צעירים לישראל בחינם.
  • 25 מיליון דולר ל"יד ושם", מוזיאון השואה של ישראל.
  • 50 מיליון דולר לקמפוס החינוכי ע"ש אדלסון, בית הספר היהודי הגדול ביותר בלאס וגאס.
  • 20 מיליון לפתיחת בית ספר חדש לרפואה באוניברסיטת אריאל.
  • בית הספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה.

אדלסון ייחס את פילוסופיית החיים הזו לאביו ש"תמיד היתה קופת צדקה לעניים בביתנו". תרומה לצדקה, אמר, "זוהי המורשת ההומניטרית שלי. אנחנו מוכנים לשלם מיליארדים".

חלק נכבד נוסף מתרומותיו של אדלסון נועד לקמפיינים פוליטיים בארצות הברית. 340 מיליון דולר לערך נתרמו למועמדים רפובליקנים בשנים האחרונות, מה שהפך אותו לתורם הפרטי הגדול ביותר במדינה.

אדלסון השפיע על הנוף הפוליטי גם באמצעות היותו הבעלים של מספר כלי תקשורת, ביניהם Las Vegas Review-Journal, העיתון היומי בעל התפוצה הנרחבת ביותר בנבדה ואחד מ- 25 העיתונים הגדולים באמריקה. בישראל, ישראל היום הוא של אדלסון, שהוא העיתון היומי בעל התפוצה הנרחבת ביותר בישראל.

אדלסון לא התבייש בתמיכתו בישראל והיה בעל דעות נִצִּיות בנושאים הקשורים לירושלים, פלשתינאים ואיראן. ב- 2013, הציע אדלסון לשלוח טיל גרעיני למדבר האירני "שלא יפגע באיש, אולי רק בכמה נחשים ועקרבים" – כמסר למשטרו הקיצוני של האייטולה שעליו לנטוש את תוכנית הנשק הגרעיני שלו.

שלדון ומרים אדלסון באירוע של "תגלית", עם נשיא ישראל לשעבר, שמעון פרס (תמונה: GPO).

מסע אישי

שלדון אלדסון נולד ב- 1933 בבוסטון למשפחה יהודית בעלת הכנסה נמוכה. אביו, ממוצא אוקראיני וליטאי, היה נהג מונית. אמו, מהגרת מאנגליה (שאביה היה כורה פחם וולשי), ניהלה חנות צמר וסריגה.

אדלסון נמשך לתחום היזמות מגיל צעיר ובגיל 12 לווה 200$ מדודו כדי לקנות זכיינות למכירת עיתונים. בגיל 16, הוא לווה 10,000$ מדודו, כדי לפתוח עסק של מכונות למכירת ממתקים.

בנישואיו הראשונים אימץ אדלסון 3 ילדים. בנו מיטשל מת כתוצאה ממנת יתר של סמים, מה שהוביל את אדלסון למסע צלב נגד הלגליזציה של מריחואנה, אותו הוא החשיב כ"סם מבוא" לקוקאין ולהרואין שתבעו את חיי בנו.

ב- 1991 פגש אדלסון את אשתו השניה מרים, בפגישה עיוורת. מרים, בת לפליטים מפולין, גדלה בישראל ועבדה כמתמחה ראשית בחדר המיון בבית החולים רוקח (הדסה) בתל אביב. היא הייתה שותפה להתנגדות בעלה לסמים ופתחה מרפאה לגמילה מסמים.

יזם סדרתי

הפריצה העסקית של אדלסון הגיעה ב- 1979, כשהוא הקים את קומדקס, תערוכת המחשוב בלאס וגאס. העיתוי היה מוצלח, כיוון שתעשיית המחשבים האישיים – IBM, Apple, Microsoft –החלה אז לפרוח וקומדקס הפכה במהירות לתערוכת המחשוב הגדולה ביותר בלאס וגאס. בהמשך מכר אותה אדלסון ברווח של 500 מיליון דולר.

ב- 1988 רכשו אדלסון ושותפיו את הקזינו האגדי סנדס בלאס וגאס, מהלך שסימל את תחילתה של כניסה מאסיבית לתחום של פיתוח אתרי נופש. ב- 1991, בעודו בירח דבש עם מרים בוונציה, איטליה, צץ במוחו של אדלסון רעיון שהתממש בהמשך כקזינו ונציאני בעל 4,000 חדרים בלאס וגאס, בשווי 1.5 מיליארד דולר– כולל תעלות, גונדולות וגונדוליירים מזמרים.

בהמשך בנה אדלסון את הקזינו הראשון בסין בסגנון לאס-וגאס, באי מקאו - מרכז שוק ההימורים המאסיבי של אסיה – ובו העתק בקנה מידה מוקטן של מגדל אייפל. חזונו של אדלסון המשיך להתרחב וב- 2010 הוא פתח בסינגפור את מרינה ביי סנדס בעלות של 5.5 מיליארד דולר – המדורג במקום השלישי ברשימת הבניינים היקרים בעולם.

מרינה ביי סנדס המרהיב בסינגפור ידוע גם בתור "המלון המצולם ביותר באינסטגרם".

ב- 2014 נבחר אדלסון על-ידי רשת CNBC לאחד מאנשי העסקים "הטרנספורמטיביים, המנהיגים, האייקונים והמורדים... שהייתה להם את ההשפעה הגדולה ביותר, הניעו את השינויים הגדולים ביותר וגרמו להפרעה הגדולה ביותר בעסקים ב- 25 השנה האחרונות".

אדלסון הסביר את פילוסופיית היזמות שלו: "עסקים הם כמו אוטובוסים. אתה עומד בפינה ואתה לא אוהב לאן שהאוטובוס הראשון נוסע? חכה עשר דקות וקח אחר. לא אוהב אותו? הם ימשיכו לבוא. אין סוף לאוטובוסים ואין סוף לעסקים".

פעם כשנכסיו העסקיים סבלו מירידה של 93 אחוז בערכם, אמר אדלסון, "אז הפסדתי 25 מיליארד. התחלתי עם אפס... אין דבר כזה פחד, לא כשאתה יזם". הוא תיאר יזם כאדם שיש ברשותו "אומץ, אמונה בעצמך ומעל לכל, אפילו כשאתה נכשל, אתה לומד מהכישלון, קם על הרגליים ומנסה שוב" (תוך שנתיים, עסקיו של אדלסון התאוששו).

מעולם לא חשבתי להתעשר. מה שבאמת הניע אותי היה לנסות להשיג משהו.

למרות הצלחה כלכלית אדירה, לדברי אדלסון הכסף אינו מה שמניע אותו. "מעולם לא חשבתי להתעשר", אמר. "זה מעולם לא עלה על דעתי. מה שבאמת הניע אותי היה לנסות להשיג משהו".

מתנתו של אדלסון ל"תגלית" – 70 מיליון דולר – לכבוד חגיגות ה- 70 למדינת ישראל – מיצבה אותו כמוביל בפילנתרופיה יהודית. "לפני הקמת מדינת ישראל, אבא שלי תמיד אמר שהלוואי שהיה מקום שבו יוכל העם היהודי לחיות. הוא תמיד רצה לנסוע לבקר בארץ, אבל עד שיכולתי לשלוח אותו, הוא כבר היה מבוגר מדי וחולה מדי. אני לא רוצה שאף ילד יאמר שהוא היה מבוגר מדי או חולה מדי כדי לבקר בישראל".

במשך השנים, פילנתרופים דגולים כגון רוטשילד ומונטיפיורי הקדישו את עצמם כדי לענות על הצרכים הקריטיים של העם היהודי. בדור שלנו, שלדון אדלסון נשא את אותה מסורת בגאווה. יהי זכרו ברוך.