נמאס לי מהציוצים האנטישמיים שמופצים ברחבי העולם. כואב לי על תלמידי הקולג'ים שסובלים מהצקות כי העזו להביע תמיכה בישראל. צר לי על הדור הצעיר שלנו שלא מרגיש קשר ליהדות שלו, או חמוּר מזה: מפחד שידעו שהוא יהודי.

הגיע הזמן לגאוה יהודית.

בשבוע שעבר קיבצתי קבוצה מדהימה - בני נוער, סטודנטים ומשפחות מכל רחבי העולם - למפגש זום של הנני, תחת הכותרת "יש לנו גאוה יהודית" (gotjewishpride). המטרה שלנו היא לחבור יחד ולהקים קהילה מקוונת של צעירים יהודים, שמתוכה יֵצאו אל העולם שגרירים נאמנים של האומה שלנו.

המפגש הראשון שלנו היה עם ניסים בלאק, הראפר החסידי השחור שלו מיליוני עוקבים ברחבי העולם.

כילד גדל ניסים בקרבת אלימות ורובים. הוא נאבק בעוז לגלות אמונה, להתגבר על קשיים ולהתגייר. בגיל 33, כבר הספיק ניסים לעבור יותר ממה שעוברים רוב האנשים בחיים שלמים. המסר שלו נגע במאזינים והצית לבבות.

ניסים סיפר איך זה לגדול עם עליות וירידות רוחניות . הוא היה נוצרי והוא היה מוסלמי, אבל התהיות הרבות שלו לא באו על פתרונן. בחיפושיו אחר מזור ליסורי נשמתו, התעמק באינספור כתבים, מחפש בהם תשובות, עד שגילה את יופיה ואמיתותה של היהדות.

ניסים שיתף אותנו לא רק באתגרים שעמם התמודד במהלך חייו, אלא גם בתובנות שהביאוהו להיות מי שהוא היום.

הנה שני לקחים נפלאים ששאבתי מן המפגש אתו. היו שם רבים נוספים, כמובן.

אלוקים אוהב אותנו גם כשאנחנו מפשלים

ניסים שם לב שבספורי התנ"ך, האל אהב את היהודים ללא תנאי: גם כשהיתה תוכחה נוקבת, תמיד הגיעה אחריה השלמה. ניסים רצה סוג כזה של קשר.

"הדבר הגדול ביותר מבחינתי היה לראות איך - לכל אורך הנביאים והכתובים - כולם פישלו כל הזמן. עַם ישראל הסתבך כל כך הרבה פעמים. ואלוקים עדיין אהב אותם. אמרתי: זה הסיפור שלי. אלוקים, גם אני מסובך! האם תקבל גם אותי?".

בסיפור האהבה של שיר־השירים נאמר "אֲנִי לְ דוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". ראשי־התיבות של 4 המילים הראשונות מרכיבים את שמו של חודש הרחמים, אלול: למרות הטעויות שלנו, למרות שאנו חוטאים, אלוקים אוהב אותנו. יש שאנחנו לא בטוחים בקשר שלנו עם אלוקים, שנדמה לנו שאולי הגזמנו הפעם, שאולי הרחקנו נדוֹד. פישלנו, קבלנו החלטות גרועות, בחרנו בחירות לא־טובות, עשינו מעשים שהביאו עלינו חרפה. אבל בדיוק כמו אותו הורֶה שמחכה לשיחת הטלפון מהבן שמזמן ניתק קשר, כך אלוקים מחכה גם לנו. זה הזמן לשוב ולהתחבר. אין אדם שהגיע לנקודת האל־חזור, אין מי שאינו יכול לשוב.

הֱיוּ כאברהם, האמינו בזהות שלכם

שאלתי את ניסים, "איזו עצה יש לך לצעירים של ימינו, שגדלים בעולם שבו האנטישמיות מהדהדת בין קירות האוניברסיטה, הגזענות ממלאת את המדשאות, ישראל מושמצת בכל פורום? עברת הרבה בחיים שלך. גלה לנו איך שומרים על העוצמה במקומות כאלה, איך מחזיקים מעמד בכזו סביבה מאיימת, איך משמרים את הגאוה?"

ניסים דיבר תחילה על הצורך בסביבה תומכת: השתדלו להקיף עצמכם בחברים. אל תעמידו את עצמכם בסיטואציה שבה אתם מרגישים בודדים. וַדְאוּ שיש מישהו בסביבתכם שאתם קשורים אליו. הֱיוּ חלק מקהילה.

אבל אז שאלתי אותו על המסע האישי שלו: "אתה הרי ודאי הרגשת בודד בכל כך הרבה צמתים בחיים שלך!". כמי שזנח מאחור את כל אשר הכיר והתחיל מאפס, לא היה לי ספק שניסים ניצב, לבד לבד, מול אתגרים רבים וקשים. הוא ניצב מולם וצלח אותם. רציתי ללמוד מן המסע שלו.

ניסים הסביר שהיהדות מלמדת שיש זמנים שבהם אתה גם חייב לעמוד לבד ויש זמנים שבהם עליך להיות חלק מקהילה. עלינו לינוק מכוחו של אבינו אברהם.

"התורה קוראת לאברהם אבינו 'אברהם העברי', משום שבתחילת דרכו ניצב 'כל העולם כולו מֵעֵבֶר אחד והוא מֵעֵבֶר אחד'. אם השתכנענו באמיתה מסויימת, עלינו להחזיק בה בבטחון ובלי פחד. עלינו להיות בטוחים בקשר שלנו עם אלוקים, כך ששום דבר לא יבלבל אותנו. עלינו לחדד את הבהירות שלנו כדי שנוכל לעמוד בבטחה בָּעֵבֶר האחד כשכל העולם עומד בָּעֵבֶר השני".

ברמה האישית: "אצלי זה קצת יותר אינטנסיבי מאצל אחרים. בכל מקום שאני מגיע אליו, אני מקבל אלף שאלות. אנשים רוצים לדעת כמה אני שחור ולמה אני שחור, כמה אני יהודי ולמה אני מתלבש ככה. אין לי ברירה אלא להשקיע זמן בחיזוק האמונה שלי. ולא רק לחיזוק האמונה שלי באלוקים; אני מדבר על האמונה שלי בעצמי. אֵמון בעצמי, ביהדות שלי וביכולת שלי להסתובב ברחבי העולם ולהשאר נאמן ליהדות שלי וגאה בה - יהיה מה שיהיה".

"אצלי זה אומר להשקיע זמן בתפילה אישית, בהתבוננות מעמיקה פנימה, בבנייה עצמית. זה כמו להתאמן. אדם שהולך לחדר־כושר ומתאמן באופן קבוע, מְפַתֵּחַ את השרירים שלו עבור מצבים שמחוץ לחדר־הכושר: יהיה לו יותר כוח להרים דברים, יהיה לו קל יותר לעזור לאדם אחר, ועוד. אותו דבר באמונה: ככל שאדם מחזק יותר את עצמו ואת הקשר שלו עם הבורא, כך יגברו הבטחון והעוצמה הרוחניים שלו, כשימצא את עצמו מתמודד מול כוחות שינסו להכשיל אותו או להרחיק אותו מצוּר מחצבתו".

עימדו איתן! הֱיוּ גאים!