רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מסעות רוחניים

קירק דאגלס מחפש משמעות

ו׳ באדר ה׳תש״פ ו׳ באדר ה׳תש״פ 02/03/2020 | מאת שרה יוכבד ריגלר

במלאת חודש למותו של השחקן האגדי

המזוזה בביתו של קירק דאגלס הייתה אולי סמל ליהדות שלו. לקירק, שהיה גאה עד מאוד בזהותו היהודית, היה תמיד בית מזוזה על מפתן הדלת, אולם בית המזוזה היה ריק, ללא הקלף עם הפסקאות מהתורה שהן המהות של מצוות המזוזה. באופן דומה, קירק, שנטש את החינוך היהודי שקבל לאחר בר המצווה שלו, היה ריק מידע ביחס לתורה, עד גיל 77, אז הוא צלל לתוך לוח זמנים שאפתני של לימוד תורה – ובאותה עת גם הכניס קלף מזוזה כשר לבית המזוזה שעל מפתן דלת ביתו בבוורלי הילס.

לימוד התורה השפיע על קירק בצורה כה עמוקה, שבאוטוביוגרפיה השנייה שלו, Climbing the Mountain, שכתב בגיל 80, הוא הרגיש שהוא אדם שונה ממה שהיה כשכתב את האוטוביוגרפיה הראשונה שלו, רק עשר שנים קודם לכן. "עברו עשר שנים מאז שכתבתי את האוטוביוגרפיה שלי, בנו של הסמרטוטר. אני לא אותו אדם עכשיו", הוא הודה. "רק עשר שנים חלפו, אבל השאלות שכפו את עצמן עליי בזמן הזה... עיצבו אותי מחדש. רק בשנים האחרונות התחלתי לגלות את עצמי".1

קירק החשיב את תאונת המסוק שבה נהרגו שני גברים צעירים ואילו הוא - בן 74 – שרד, כנקודת המפנה בחייו. הוא לא הפסיק לשאול את עצמו מדוע נותר בחיים ומה מצופה ממנו לעשות בשנות החיים הנותרות שהוענקו לו.

לא היו לו תשובות פשוטות. קירק כבר הבין מספר שנים לפני התאונה שהצעות התפקידים בסרטים הולכות ופוחתות ופנה לכתיבה כאפיק היצירתי החדש שלו. הוא כתב שנים-עשר ספרים, כולל שלושה רומנים ושני ספרים לילדים. עם זאת, הוא הבין שכתיבת ספרים, בדומה להפקת סרטים, בימוי ומשחק בסרטים, אינם התשובה לשאלות הבוערות בתוכו בנוגע למשמעות החיים ומטרתם. "אני חושב שסיבה אחת שבגללה חסו על חיי [בהתרסקות המסוק] היא כיוון שעדיין לא השלמתי עם היהדות שלי. מעולם לא התמודדתי באמת עם המשמעות האמיתית של להיות יהודי".

כוכב הוליוודי

קירק דאגלס נולד בשם איסר דניאלוביץ' באמסטרדם שבמדינת ניו יורק, בדצמבר 1916. הוריו היו מהגרים יהודים ממוצא רוסי. השפה המדוברת בביתם הייתה יידיש. אביו הרשל (הארי) היה סמרטוטר (סוחר סמרטוטים) שלא הצליח למצוא עבודה במפעלים המקומיים כיוון שהיה יהודי ואת רוב זמנו וכספו בילה במסבאה. איסר וששת אחיותיו חיו בעוני וסבלו תכופות מרעב. אמם, בריינה, הייתה, לפי תיאורו אשה רגועה ואוהבת. היא אפתה חלות לשבת וסיפרה לבנה שכשהיא אופה חלה, המלאכים שרים ורוקדים. היא הדליקה נרות שבת ובילתה את ימי שבת בבוקר כשהיא מתפללת על המרפסת וקוראת מתוך סידורה. כשהיה בהוליווד, נחלץ קירק מאחיזת האולפנים והקים חברת הפקות משלו וקרא לה בשם בריינה הפקות.

מגיל צעיר נאלץ איסר להתמודד עם מגפת האנטישמיות. לעיתים קרובות חטף מכות וזכה לכינויי גנאי כגון יהודון ורוצח נוצרים. הוא לא הצליח להשיג עבודה כמחלק עיתונים כיוון שהיה יהודי. בקולג', באוניברסיטת סנט לורנס, לא התקבל לאחווה כיוון שהיה יהודי. לאחר שסיים את הקולג', כשהחליט להפוך לשחקן, שינה את שמו לקירק דאגלס. לאחר מכן, שערו הבלונדיני, עיניו הכחולות והשם הסקוטי החדש שלו גרמו לכך שלא התמודד יותר עם אנטישמיות, כיוון שמעט מאוד אנשים קלטו שהוא יהודי.

קירק התחתן, התגרש והתחתן שוב, בשתי הפעמים עם נשים לא יהודיות. הדבר היחיד שנשאר כזכר ליהדותו היה שתמיד צם ביום כיפור. הוא נהג לומר בגאווה שהוא צם ביום כיפור אפילו אם באותו יום "נישקתי את לנה טרנר או השתתפתי בקרב אקדחים עם ברט לנקסטר".

הספר בנו של הסמרטוטר, שהגיע לראש רשימת רבי-המכר, הוא אוטוביוגרפיה מרתקת ומלאת תהפוכות על האופן שבו הפך לכוכב, הקריירה הנוצצת שלו, הרומנים שלו, תריסר סרטיו המצליחים וחבריו הסלבריטאים. ועם זאת, כל אוטוביוגרפיה דורשת מידה של התבוננות עצמית וקירק, תוך כדי התהליך, החל לחשוב יותר לעומק על חייו ועל בחירותיו האישיות. לקראת סוף הספר הוא כתב:

עכשיו אני נמצא בשלב בחיי שבו אני ממש מתחיל לחשוב שאולי ישנו כוח עליון... אני מדבר על המודעות הפנימית השקטה שאומרת שחייב להיות כוח עליון שאחראי לשלמות היקום שאנו חיים בו, שאחראי לסביבה היפה הזו. עכשיו, יותר מתמיד, יש לי צורך להאמין. האם אני מתנהג בדרמטיות? כשחקן? לא. אני פשוט מתחיל לגלות דברים שמעולם לא חשבתי עליהם... ככל שאני מתבגר, אני מרגיש את הצורך להודות בכוח עליון.5

התרסקות המסוק, מפגש מיסטי-לכאורה בכותל המערבי בירושלים, ופגישה עם רב אורתודוקסי צעיר – כל אלה הצטרפו לאיתותים הפנימיים של דאגלס והתגבשו למה שהפך ל"חזרתו" של קירק דאגלס לחיק היהדות.

הקסם של ירושלים

ב- 1994, אוריאלה אובסט, העורכת של קירק וידידה קרובה (אותה כינה בשם החיבה אושי), ביקרה בישראל ולמדה יהדות במדרשת "ישראלייט", במסגרת תוכנית בת שלושה שבועות למבוגרים לא דתיים. היא חזרה ללוס אנג'לס מלאת דיווחים נלהבים על הרב שהוביל ולימד את התוכנית, הרב דוד אהרון. קירק תכנן לבקר בישראל לרגל חנוכת שני מגרשי משחקים שמימן את הקמתם. אוריאלה הציעה לרב אהרון להזמין את קירק לארוחת שבת בדירתו בעיר העתיקה בירושלים. הרב אהרון, שמעולם לא שמע על קירק דאגלס ולא ראה אף אחד מסרטיו, שלח לו בפקס הזמנה. באופן מפתיע, קירק נענה להזמנתו בחיוב.

ביום שישי אחר הצהריים, הרב אהרון בן ה- 36 אסף את קירק בן ה- 77 ממלון דוד המלך. לפני שלקח אותו לכותל לתפילות השבת, לקח אותו הרב לגג של מכון ישראלייט. קירק סרק את הנוף של הר הזיתים, הר הבית ורחבת הכותל, שם כבר התכנסה כמות עצומה של מתפללים. לפתע, לתדהמתו של הרב אהרון, החל קירק לשיר בעברית את התפילה של כניסת השבת. "כבוד הרב, אני זוכר את השורות שלי", אמר קירק. "גדלתי בבית דתי. אבל היהדות שלי כולה רק צורה, בלי תוכן. היהדות איבדה אותי בגיל ארבע-עשרה".

קירק נזכר בהמשך באותו מפגש גורלי:

מה שהרב אמר בתגובה טלטל אותי. הוא ציין שאף אדם רציונלי לא יקבל החלטה עסקית על סמך ידע שהיה לו בגיל 14. לא ניתן להחליט עם מי להתחתן בהתבסס על מה שהוא ידע על אהבה ומערכות יחסים כשהיה בן 14. אבל נראה שהרבה אנשים מוכנים לזלזל בדת בהתבסס על מה שהם למדו – או לא למדו – בגיל ארבע עשרה.

הוא צדק. ואני הייתי הטיפש.

לאחר מכן, בדירתו של הרב אהרון, נהנה קירק מארוחת השבת ומשירים מלאי נשמה ואווירה נוסטלגית. לאחר מכן, בסוף האוטוביוגרפיה שלו Climbing the Mountainהוא כתב: "באותו לילה הרגשתי שחזרתי הביתה".

ביום ראשון, ארגנה אוריאלה שחברתה, מדריכת התיירים טובה שאול, תיקח את קירק לסיור במנהרות הכותל. (לפני אלפיים שנה, כשהמלך הורדוס הרחיב את בית המקדש השני, הוא בנה קירות תומכים סביב הר מוריה כדי שיחזיקו את הפלטפורמה התומכת במבנה הראשי. הכותל הוא החלק החשוף שנותר מהקיר התומך המערבי, אולם 480 מטר נוספים של הכותל המערבי נמצאים מתחת לפני האדמה. ארכיאולוגים חפרו את מנהרות הכותל שלאורך הקיר המאסיבי, וחשפו שרידים מתקופות שונות. בקצה הקיר ניתן לגעת ביסודות ההר, שם עקד אברהם אבינו את בנו יצחק, ולאחר מכן הצטווה שלא לפגוע בנער.

טובה שאול, מדריכת תיירים מומחית, הכינה שיעורי בית. לפני הסיור, היא קראה בספר בנו של הסמרטוטר כיצד ראה איסר הצעיר בספר העברית שלו תמונה של אברהם אבינו "עם זקנו הארוך, רוכן מעל ילד קטן ומפוחד, וסכין ארוכה בידו. הילד הזה היה נראה דומה לי". תמונה זו הרחיקה אותו מהיהדות. כעת לקחה טובה את קירק עד קיצן של המנהרות והכריזה, "אלה הם היסודות של הר מוריה".

בהמשך הוא תיאר מה קרה לאחר מכן:

התבוננתי באבן השחורה, האפופה משמעות מיסטית כה רבה.

"את מתכוונת..."

היא השלימה את המשפט למעני. "כן, זהו ההר שאליו לקח אברהם אבינו את בנו יצחק כדי להעלותו לעולה".

התמונה מהספר שלי מימי בית הספר הבזיקה במוחי. אבל להפתעתי, היא כבר לא הפחידה אותי. לא הייתי בטוח למה. משהו קרה לי שלא בדיוק הבנתי.

בתוך המנהרה היה שקט מאוד, האורות היו עמומים והיה קריר.

קולה של טובה נשמע כמעט כמו לחישה: "כאן הכל התחיל".

לא יכולתי לדבר. היא צדקה.

המקום הזה ייצג את תחילתם של הספקות שלי. ובסופו של דבר, גם את קצם.

כאן, במנהרה האפלה הזו, כשאני נוגע ביסודות הר מוריה, התבגרתי.

שלוש שנים אחרי התרסקות המסוק, כשא-לוהים טלטל אותי לראשונה משאננותי, סגרתי מעגל. לא היה לי אז מושג שזוהי רק ההתחלה.3

אחרי אותה נסיעה, חנך קירק את תיאטרון קירק דאגלס בישיבת "אש התורה" מול הכותל, כדי לחלוק את המשמעות והחשיבות של אותו מקום קדוש עם שאר העולם.

לימוד תורה

קירק קיבל את הצעתו של הרב אהרון ללמוד איתו תורה. הוא היה מטיס אותו ללוס אנג'לס לשבוע כל 6 שבועות והיה לומד עמו תורה במשך חמש או שש שעות ביום. החל מהפסוק הראשון של ספר בראשית. הם למדו לעומק, עם הפרשנויות העמוקות ומאירות העיניים של שמבדילות בין ההבנה היהודית של התנ"ך לבין ההבנה הנוצרית. כשעזב הרב אחרי השבוע הראשון, הקניט אותו קירק, "עדיין לא עזבנו את גן העדן".

קירק נשבה ונפל בקסמו של לימוד התורה והיה חסר סבלנות לגבי שיבתו של הרב אהרון מירושלים כל שישה שבועות. הוא ביקש מהרב אהרון לעבור לגור בלוס אנג'לס ולהפוך למורה שלו במשרה מלאה. הרב אהרון סרב, באמרו שאינו יכול להמיר את עיר הא-לוהים עבור עיר המלאכים. לכן, החל קירק ללמוד תורה עם הרב נחום ברוורמן, המנהל החינוכי של מרכז אש התורה בלוס אנג'לס.

הרב דוד אהרון וקירק דאגלס

קירק והרב ברוורמן למדו תורה ביחד באופן קבוע. אולם כשהגיעו לספר דברים, הספר האחרון בתורה, קירק, שתמיד היתה לו תחושת הכרת תודה חזקה, החזיר את הרב אהרון ללוס אנג'לס. "אתה יצאת איתי למסע של לימוד החומש", הוא כתב לו, "אז אני רוצה שתסיים אותו ביחד איתי".

לאחר מכן, החל קירק ללמוד עם הרב דוד וולפה, הרב של בית הכנסת "סיני". הם נפגשו מדי שבוע, למדו תורה, אחר כך מִשנה, אחר כך טקסטים בני ימינו. הלימוד הפורמלי שלהם התחלף בשיחות מעמיקות, עד מותו של קירק בגיל 103, ב- 5 בפברואר, 2020.

קירק התחיל גם לשמור חלק מהמצוות. הוא הדליק נרות שבת עם שקיעת החמה בכל יום שישי. הוא הציב מזוזה כשרה על סף ביתו. הוא פתח כל יום בתפילת מודה אני, הוא התפלל "שמע ישראל" מדי בוקר. מדי פעם הוא הניח את התפילין החדשים שהרב ברוורמן העניק לו. לאחר הפסקה בת 65 שנה, הוא החל ללכת מדי פעם לבית הכנסת. בגיל 83, הוא חגג בר-מצווה בפעם השנייה.

קירק דאגלס חתם את שמו בעברית בהקדשה לרב אהרון

אולם הנקודה החשובה ביותר היא, שהוא התפייס עם א-לוהים. עד ביקורו הגורלי בירושלים בגיל 77, היה לקירק את המושג (הילדותי) על א-לוהים שלמד בצעירותו – דמות עצומה, בדרך כלל כעוסה, שנמצאת למעלה בשמיים. הרב אהרון נמנע מהמונח הטעון "א-לוהים" והציג בפני קירק את המושג "השם" – שבו משתמשים רוב היהודים בהתייחס לבורא העולם. השם, כך למד קירק, מלא אהבה וסליחה ומוביל כל אדם בחיים, תוך כדי שהוא מעניק לו אינספור הזדמנויות ללמוד ולהתפתח. "אני עדיין לא יהודי כל כך טוב, לא תמצא אותי בבית הכנסת לעיתים קרובות", כתב קירק, "אבל השם הוא א-ל סלחן ופעמים רבות הוא מתגמל אותי כשאני כן הולך".

ככל שלמד יותר יהדות, התחרט קירק על שלא התחיל את התהליך מוקדם יותר – ולימד את ארבעת בניו (שאמנם אינם יהודים לפי ההלכה, כך הודה):

היום כשאני לומד תורה, אני תוהה אם חלק מהבעיות של ילדיי היו נפתרות אילו הייתי חושף אותם יותר לדת. אולי כל ילד צריך סוג כלשהו של הכוונה רוחנית שתסייע לו. אני לא מתכוון לדת הפולחנית שדרשה שינון בעל -פה כפי שלימדו אותי כשהייתי ילד. אני מתכוון לסוג הדת שעוזר לך להזיז הצידה את האגו כדי לאפשר למשהו רוחני להיכנס פנימה.4

כמובן שהעיסוק החדש של קירק ביהדות לא נעלם מעיניה של הוליווד. סלבריטאי אחד ניגש אליו במסיבה ולחש לו שגם לו הייתה בר-מצווה. אולם רוב חבריו ההוליוודיים גלגלו את עיניהם וגיחכו. "אני בטוח שהם לא מבינים באמת את המסתורין הגדול ביותר – המסתורין של הנשמה", כתב קירק. "אף אחד לא יכול לענות לי כשאני שואל: מה נמצא בתוכנו שמנחה את חיינו? מאיפה מגיע הקול הפנימי?... כשאני מעלה שאלות כאלה ב'חברה מנומסת', פעמים רבות נאמר לי לחזור חזרה למציאות".

החיים נועדו להתפתחות

איזו איכות פנימית אפשרה לקירק דאגלס להתחיל "לטפס על ההר" של היהדות בגיל 77?

לפי אוריאלה, "לקירק הייתה סקרנות של ילד. רוב הקשישים חושבים שהם יודעים הכל. אבל קירק היה להוט ללמוד דברים חדשים". הוא לא פחד לצעוד, ואפילו לסלול, דרכים חדשות והוא לא נתן לאגו שלו להרתיע אותו מפני האפשרות של כישלון." היא זוכרת שקירק תמיד אמר שהוא רוצה שעל המצבה שלו יהיה כתוב ציטוט מתוך הסרט "קן הקוקיה": "ניסיתי. א-לוהים עדי, ניסיתי".

דחף זה, לא רק ללמוד יותר, אלא להיות יותר, גרם לו לקחת על עצמו פרוייקטים חדשים גם אחרי יום הולדתו ה- 80. בעשור שבין גיל 80 ל- 90 הוא כתב 4 ספרים חדשים. הוא יצר תוכנית יחיד על חייו בשם "לפני שאשכח", בגיל 92. אף לאחר ששבץ מוחי אילץ אותו ללמוד מחדש לדבר, הוא יצר שלושה סרטים נוספים: "יהלום", "הכל עובר במשפחה" ובגיל 88 את "האשליה".

אחד הספרים שכתב קירק דאגלס

קירק דאגלס האמין שהחיים נועדו ללמידה והתפתחות. הוא תמיד שאף להיות אדם טוב ונדיב יותר, והקדיש את עצמו למטרות צדקה. הוא הקים מגרשי משחקים בכל רחבי העולם. בסופו של דבר הוא סלח לאביו, הלך לקברו, התחנן לסליחה, אמר שם קדיש ובנה מרכז למען אנשי תעשיית הסרטים לשעבר שחלו באלצהיימר וקרא לו על שם אביו. הוא הבין, עם זאת, שלהיות נדיב ברמת המיקרו חשוב לא פחות ממעשי אלטרואיזם גדולים. הוא כתב:

א-לוהים נתן לי הזדמנות שנייה לעשות את המסע פנימה. לא תתפסו אותי עולה על ספינות שעשועים. אני מחויב לעזור לחבריי בני האדם – באמצעות בניית מגרשי משחקים וכתיבת ספרים – ומחויב להפוך לאדם טוב יותר.

אינני מכיר דרכים מהירות לעשות זאת, אולם אני עובד קשה כדי להשתפר בדרכים פשוטות. כשאני נוהג באוטו, אני משתדל לתת לאדם השני זכות קדימה. זה מרגיש לי טוב לנופף למישהו שייכנס לפניך, ולפעמים הצד השני מרים יד בהכרה ידידותית. וכשאני נוסע מאחורי מכונית שנוסעת לאט מדי, אני מנסה לשים את עצמי במושב הנהג של האוטו השני. אולי יש לו בעיה. זה גורם לי להיות פחות חסר סבלנות...5

מלבד התרומות הגדולות של קרן הצדקה שלו, קירק סייע בנדיבות לאנשים פרטיים, מבלי לקבל על כך הטבות מס. כשרב חדש של אש התורה הגיע ללוס אנג'לס, הוא ואשתו הזמינו את קירק לארוחת שבת. הוא ראה את המטבח הבלוי שלהם ולאחר מכן שלח צ'ק כדי לממן את שיפוצו. לפני שני עשורים בערך, קירק, באמצעות אוריאלה, שמע על מצוקתה של אמריקאית בשם פיליס. פיליס, שהתגרשה מבעל שפגע מינית בבניהם, הפרה את החוק בכך שלקחה את בניה וברחה לפיג'י ואז לישראל. אחרי שנים שבהן הסתתרה במושב בישראל, בעלה לשעבר מצא אותה והחל בתהליך של הסגרתה לארצות הברית. לפיליס לא היה כסף, והיא נזקקה ל- 10,000 דולר כדי לשכור עורך דין טוב שיתנגד להסגרה. קירק החליט לעזור לפיליס. פיליס קיבלה בדואר צ'ק אישי לפקודתה על-סך 10,000 דולר, חתום אישית על-ידי קירק ואשתו אן. בפתק המצורף הוא ביקש רק שהיא תשמור על זהותם היהודית של ילדיה ושתשאיר אותם בישראל.

הרב דוד אהרון נזכר בקשר הקרוב שלו עם קירק: "למדתי ממנו שאתה יכול להיות סופרסטאר עולמי, אבל עמוק בפנים אתה עדיין נאבק למצוא משהו שיהפוך את חייך למשמעותיים. קירק רצה שהחיים שלו יהיו משמעותיים".

אם מסתכלים על 103 שנות חייו, נראה שהוא הצליח.

לעילוי נשמתו של איסר בן צבי


1 Climbing the Mountain, עמ' 227
2 The Ragman’s Son, עמ' 480
3 Climbing the Mountain, עמ' 127.
4 Climbing the Mountain, עמ' 143
5Climbing the Mountain, עמ' 227

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן