סוף כל סוף, הביוגרפיה של הרב נח ויינברג ז"ל ירדה לדפוס והגיע הזמן שאני, המחבר אהרהר בחלק מהשיעורים המרכזיים שלמדתי מעשור שבו חייתי ונשמתי את הסיפור של הרב נח ושל "אש התורה". המשימה כללה ראיונות עם קרוב ל- 150 איש, רובם מספר פעמים, וכן מעקב באמצעות הדואר האלקטרוני.

הדבר הראשון שלמדתי הוא כמה מעט ידעתי על הרב נח, אותו פגשתי רק פעם אחת, או על "אש התורה", למרות שאחד מאחיי הצעירים בילה שם קרוב לשנה שלמה כשהייתה עדיין בתחילת דרכה. מה שידעתי על "אש התורה" ועל הרב נוח התבסס בעיקר על המאמר המפורסם של אלן ויליס במגזין רולינג סטון, בשם בשנה הבאה בירושלים. במאמר זה, בדקה הסופרת הפמיניסטית המפורסמת אם הקורס שלמד אחיה הצעיר מייק (חיים) יתאים גם לה. אני מתבייש לומר שאני אחד מבעלי התשובה הבודדים שלא שמעו על השיעורים של 48 דרכים לחכמה לפני שהתחלתי לעבוד על הספר.

מלבד זאת שלא ידעתי כמעט כלום על הרב נח, ידעתי גם מעט מאוד על "אש התורה". יותר מכל, הייתי בלתי מודע לחלוטין להשפעה האדירה של "אש התורה" על העולם היהודי הרחב יותר דרך תוכניות לימודים מרכזיות שפיתחו תלמידים של "אש התורה" – דיסקברי, Aish.com, ג'רוזלם פלושיפס הן רק חלק מהן. 

מהרב נח למדתי מה פירוש הדבר לקחת אחריות על העם היהודי בכללותו ולמעשה, על העולם כולו. חכמינו אומרים שעל היהודי לומר, "בשבילי נברא העולם" מדי יום. פירוש הדבר, לימד הרב נח, שכל דבר בעולם שאינו במצבו האידיאלי – זוהי אחריותנו לתקנו, לפחות מבחינה תיאורטית.

לא היה דבר שלרב נח לא היה אכפת ממנו – ובלהט. ר' יצחק קופרשמיט, האדם הקרוב ביותר לרב נח בעשור האחרון לחייו, מנה לי פעם רשימה של לפחות 20 ארגונים, מלבד הארגונים שיזמה "אש התורה" בעצמה, שלהם תרם הרב נח מאה אלף דולר או יותר, אפילו כשב"אש התורה" עצמה עבדו קשה והתמודדו עם חובות תמידיים.

דרישותיו של הרב נח מעצמו ומכל הקרובים אליו היו בלתי פוסקות. פעם אמר לו יצחק קופרשמיט בתיסכול, "ראש הישיבה, אבל אין ברשותי חיל אוויר [שבעזרתו אוכל להרוס את תכנית הגרעין של איראן]".

הרוח של לקיחת אחריות היא סימן ההיכר של תלמיד בישיבת "אש התורה". תלמיד תיכון מטורונטו שהשתתף שנה אחת בוועידת Aish Conference, חזר הביתה ופיתח תוכנית להגשת ארוחות חמות לעניים. בהמשך הוא סיפר שהרגיש נבוך בעקבות מה ששמע בוועידה וחש שעליו להיות שותף למאמץ להציל את העולם בדרך כלשהי.

כל תלמידיו של הרב נח מתארים אותו כאדם הכי מעצים שפגשו אי פעם. הוא דיבר תכופות על חיפושו אחר "מנין אנשים" שעמם ישנה את העולם, והכריז על "אש התורה" כמוסד להכשרת מנהיגיו של העם היהודי.

הוא לימד את תומכיו לא לפחד מכישלון ושיתף אותם בחופשיות בסיפורים על כל הכישלונות שהיו מנת חלקו עד שהצליח להרים את אש התורה. כישלון, הוא לימד, אינו ההפך של הצלחה, אלא תנאי מקדים לה: אלו המפחדים מדי מכישלון לעולם לא יגיעו להישגים גדולים.

מהרב נח למדתי שהרעיון המעצים ביותר הוא פשוט: א-לוהים אוהב אותך, וכל עוד אתה מתואם עם המטרות שלו לעולם הזה, הוא יעזור לך. הרב מוטי ברגר, מרצה בכיר ב"אש התורה" ודמות מובילה בהצגת תוכנית דיסקברי, אמר פעם לרבנים אחרים שיצאו ממשרדו של הרב נח, כשהם מנידים ראשם בתמהון, "אף אחד מאיתנו אינו באמת מאמין שזה אפשרי לתקן את העולם כולו, אבל כולנו מכירים בערך של עבודה למען מישהו שמאמין שאנו כן יכולים". הוא לא ידע שהרב נח יצא מהמשרד בעקבותיו – עד שהרגיש בעיטה הגונה באחוריו. "בוגד!" קרא הרב נח.

ההיגיון של הרב נח היה בלתי ניתן להפרכה, כפי שחשו היטב אלו שעמלו תחת הלחץ המתמיד שלו להשיג תוצאות מהירות יותר. "אם הקדוש ברוך הוא היה עוזר לך להשיג את המטרה שלך, האם היית יכול לעשות את זה?", נהג לשאול. ברגע שהנקודה הזו הובהרה, כל מה שהיה על האדם לעשות היה לוודא שהמטרות שלו תואמות למטרות של א-לוהים. ובאשר לרצונו של א-לוהים לקרב אליו את ילדיו - העם היהודי – בכך לא יכול היה להיות שום ספק.

למדתי גם מהרב נח את חשיבות הבהירות השכלית. הוא התייחס לרעיונות כאל סוג של "משקולות": ככל שמהרהרים בהם יותר, כך הם נהיים מציאותיים יותר ומובַנים בצורה עמוקה יותר. "שש המצוות" התמידיות היו ה"משקולות" שאליהן פנה באופן אוטומטי בכל פעם שמוחו לא היה עסוק במשהו אחר.

כיוון שהוא בילה זמן כה רב בעבודה על העקרונות הראשוניים של היהדות – אהבת א-לוהים, יראת שמים, מטרת התפילה – הוא היה מסוגל לענות כמעט על כל שאלה שנורתה אליו ללא היסוס. חבר שלי היה תוצר מנוכר למדי של מערכת הישיבות כשפגש את הרב נח בגיל תשע-עשרה. לראשונה בחייו היה עליו להכיר בכך שהוא הפסיד בכל דיון, אולם מה שחשוב יותר - הוא קיבל תשובות לשאלות שהטרידו אותו זמן רב. הוא הבין שהרב נח יכול היה לענות במהירות כה רבה כיוון שבילה שנים בהרהור על אותן בעיות שהוא עצמו הרהר בהן. כיוון שהייתה לו כזו בהירות ביחס ליסודות האמונה, אתגרים לא ערערו אותו. כיום אותו איש צעיר הוא ראש ישיבה בעצמו.

לבסוף, הרב נח לימד אותי שהקהילה לא אמורה להיות חסינה מביקורת וכי הבעת האהבה האולטימטיבית היא לחפש לשפר את החברה שלנו, ולא לגונן עליה בכל מחיר. הרב נח הגיע לבגרות בעולם הישיבות והיה במידה רבה תוצר של אותו עולם. אולם הוא מעולם לא טעה לחשוב שעולם זה חסין מביקורת. עולם זה היה, לדעתו, לא יותר מאשר "החברה הכי פחות משוגעת בעולם שיצא מדעתו". התורה מושלמת, אולם אין אף קבוצה אנושית שמגלמת שלמות זו באופן מלא.

במהלך עשר השנים שבהן חייתי את ספורי הרב נח ושיעוריו על בסיס קבוע, הרעיונות שלו חלחלו עמוק יותר ויותר לתוך תודעתי. יותר מכל, למדתי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה יותר למען תקון העולם ולמען העם היהודי, אם רק יהיה לנו מספיק אכפת.

הספר Rabbi Noach Weinberg: Torah Revolutionary יוצא בקרוב! זוהי ביוגרפיה פרובוקטיבית ומעוררת-מחשבה מאת הביוגרף הידוע יונתן רוזנבלום. יצירה ייחודית זו מתארת בכנות את ההתפתחות, השיעורים, המחלוקות והמורשת של אחת מדמויות המפתח הרבניות החזקות והמשפיעות ביותר בימינו: הרב נח ויינברג מישיבת "אש התורה".

לכבוד יום השנה ה- 11 לפטירתו של הרב נח ויינברג זצ"ל, י"א בשבט.