דיויד כהן היה היהודי היחיד שהתגורר בעיר מירטל פוינט, אורגון, מרחק חמש שעות נסיעה מהקהילה היהודית הקרובה ביותר. צ'אט וירטואלי עם רב של Aish.com עמד לשנות את חייו.

  • הי, זה הרב ברוקר, איך אפשר לעזור לך?
  • שמי דיויד כהן. יש לי יותר מדי שאלות, לא נראה לי שיש לך זמן לכולן.
  • אולי תשאל אותי את מה שמעסיק אותך כרגע?

זו הייתה תחילת ההתכתבות המדהימה שתימשך בשנתיים הבאות. 

דיויד כהן, כיום בן 56, נולד למשפחה יהודית לא דתית בקוז ביי, אורגון, וחי את רוב חייו כשהוא יודע מעט מאוד על המורשת היהודית שלו. 

“ידעתי שאני יהודי", מספר דיויד כהן ל- Aish.com, "לא יכולתי לשכוח את זה, כי היה לי כזה שם יהודי, אבל זה פחות או יותר כל הקשר שלי ליהדותי. לא הכרתי יהודים אחרים". הזיכרון היהודי היחיד שלו בתור ילד היה שסבו מצד אביו לקח אותו הצידה בהיותו בן שמונה ואמר לו, "אתה צריך לדעת שאתה כהן". המילים חלפו מעל ראשו. לא היה לו שום מושג מה פירוש הדבר.

הוריו התגרשו בצעירותו והוא עבר דירה מספר פעמים. דיויד בנה קריירה במחקר רפואי. הוא פגש את קריסטן בשיעור דרמה בקולג' בסן פרנסיסקו והם נישאו ב- 1984 ובהמשך עברו בחזרה לאורגון, שם גידלו ארבעה בנים. 

למרות התחושה החזקה שהוא יהודי, לא היה לדיויד למי לפנות כדי לשאול את שאלותיו, אז השנים חלפו וסקרנותו נקברה.

השם היהודי

כיוון שכל הזהות היהודית של דיויד הסתכמה פחות או יותר בשמו, הוא רצה להעניק גם לילדיו שמות יהודיים, בתקווה שהדבר איכשהו יחבר אותם לעם היהודי. בהסכמת אשתו, ששמחה על כך שהילדים יהיו בעלי זהות ערכית, כל אחד מהילדים קיבל שם ששורשיו לקוחים מהתורה. יהושע (ג'ושוע) כיום בן 29, דניאל בן 24, ג'ייקוב בן 22 וזכריה (זאכרי), בנם הצעיר, בן 18. אחרי ששלושה מילדיו גדלו, והבכור שירת בצבא ארה"ב באפגניסטן, דיויד פרש והפנה את מרצו לתחום האמנות. השינוי בחייו גרם גם לתשוקה גוברת להתחבר לדת ששמו מעולם לא אפשר לו לשכוח.

"אשתי עודדה אותי", הוא אמר. "היא ראתה שזה חשוב לי ושמחה ללמוד ולהשתתף איתי במסע הזה".

 משפחת כהן לפני תחילת מסעם 

בשנת 2017, מתוך רצון להתחיל להתקרב ליהדות באיזשהו אופן, העלה דיויד את הרעיון בפני בניו בארוחה משפחתית. הוא ציפה לשתיקה ארוכה ומביכה, אולם תגובתם הגיעה כהפתעה, כאשר כל אחד מבניו אמר שגם הוא מעוניין בזיקה חזקה יותר ליהדות. 

“ציפיתי שתהיה שיחה קשה, אבל כל אחד מהם פשוט אמר, 'אז מה עושים, אבא?'" דיויד, שנותר מופתע אך מלא אנרגיה, אמר שינסה להשיג מידע נוסף. כיוון שהקהילה היהודית הקרובה ביותר הייתה במרחק 200 ק"מ, בפורטלנד, אורגון, הוא החליט לערוך חיפוש באינטרנט.

תחילה הוא חיפש באתרים הקשורים ליהדות רפורמית וקונסרבטיבית, אולם לא מצא את מבוקשו. הוא הרחיב את החיפוש ותוך כמה קליקים הגיע לאתר של Aish.com וקרא מאמר על משפחה שחגגה את השבת הראשונה שלהם.

"למרות שלא היה לי אפילו מושג מה זו שבת, זו הייתה התחלה טובה". אבל אחרי שסיים את המאמר הוא הרגיש שזה גדול עליו. "איך עוברים ממצב שמעולם לא שמרת את השבת כל חייך, למצב שבו אתה מוביל את המשפחה שלך לקראת משהו כזה? ככל שקראתי יותר, נלחצתי שמא אהרוס את העניין הראשוני שהמשפחה שלי גילתה בנושא". 

לייב צ'אט עם רב

כשדיויד סיים את המאמר, הסמל של הצ'אט עם נציג קפץ על מסכו: "איך אפשר לעזור לך? כאן הרב ברוקר". 

דיויד הרגיש מאוים ולא כתב כלום. "אם היה שם רב אמיתי, לא רציתי שהוא ידע מי אנחנו". 

הוא המשיך בחיפושיו ביום המחרת, כשיותר ויותר שאלות מצטברות בו. הצ'אט עם נציג שוב קפץ והפעם החליט דיויד לקבל את הצעתו של הרב ברוקר לעזרה.

"הי, אני דיויד כהן", הוא פתח וכתב. "יש לי כל כך הרבה שאלות - אין לך זמן לענות על כולן". 

“בוא נתחיל עם מה שמעסיק אותך כרגע".

תשובתו של דיויד הייתה, "אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים". 

 ארבעת הבנים

דיויד המשיך בצ'אט, והרב ברוקר הגיב לחלק מהפחדים שכרסמו בו, כשהחל לשאול שאלות על השבת. "אני זוכר שהוא אמר, זה לא 'הכל או לא כלום', תתחילו עם משהו קטן". הרב שלח לו כמה קישורים נוספים לאתר של Aish.com והתנתק. "תעדכן אותי איך הולך". 

השבת הראשונה שלנו

באותו ערב שיתף דיויד את בני משפחתו בכמה פיסות מידע שהצליח לאסוף. 

“נצטרך כמה דברים, כולל שתי ככרות לחם, בקבוק יין, כוסות, כוס מיוחדת מכסף וגם נאמר ברכה". נרגשים מהרעיון של ארוחה מיוחדת, בני משפחתו של דיויד ניגשו למלאכה כשקריסטן מורה לאחד הבנים להביא קופסה מעליית הגג. "אני די בטוחה שיש שם איזו כוס כסף בתיבה שירשתי מסבתא שלי". 

אותה כוס קידוש מכסף, ירושה מסבתה של קריסטן, הייתה הרמז הראשון לכך שלבני משפחת כהן יש קשר עמוק יותר לעם היהודי מכפי שהעלו אי פעם על דעתם, אולם המשפחה עדיין היתה כל כך רחוקה מידע על היהדות ומנהגיה, שדיויד לא יכול היה להתחיל לחבר את הנקודות. 

התיבה של סבתה של קריסטן הכילה גם שני פמוטות קריסטל ומפית ששימשה לכיסוי שתי ככרות הלחם. אבל שום דבר מהדברים האלה לא נקלט אצל דיויד.

השמש שקעה ביום שישי ובני  משפחת כהן החלו את השבת הראשונה שלהם. קריסטן הדליקה נרות, דיויד בירך על היין ברכה באנגלית שהוריד מהאינטרנט, בני המשפחה נטלו ידיים ואכלו מעט לחם. הם נהנו מארוחה משותפת וזו הייתה הטעימה הראשונה שלהם מהיהדות. התאריך, שנחרט בזכרונו של דיויד, היה ה- 19 בינואר, 2017.

“למרות שאף אחד מאיתנו לא באמת ידע מה אנחנו עושים, כולנו הרגשנו שמשהו מדהים קורה והחלטנו להמשיך במסורת הזו של שישי בערב. מאז לא הפסדנו אפילו ארוחת שבת אחת". 

למה הרב לא עובד בשבתות?

בבוקר המחרת, נלהב לדווח לרב ברוקר, דיויד נכנס לאינטרנט, לא מודע לכך שהשבת נמשכת מהשקיעה עד השקיעה. הוא היה מאוכזב לגלות ששירות הצ'אט עם נציג לא פועל.

בסופו של דבר הוא השיג את הרב ברוקר ביום ראשון ושיתף אותו בחדשות הטובות. "זה אני, דיויד כהן מאורגון", הוא החל להקליד בתיבת הצ'אט, וסיפר על החוויה החדשה של המשפחה. "הרב ברוקר כל כך שמח, הוא שפע עידוד. היה זה הרגע הראשון בחיי שבו הרגשתי באמת שייכות למשהו. אני לא יודע אם בכלל דיברתי אי פעם עם רב לפני כן, אתם לא מתארים לעצמכם איזו הרגשה מדהימה זו היתה". 

צעד אחד בכל פעם

 

בשבועות שלאחר מכן, דיויד והרב ברוקר שוחחו למעלה מ- 20 פעמים באמצעות הצ'אט, לפני שהחלו לתקשר באמצעות דואר אלקטרוני, כשהרב ברוקר עוזר לדיויד למצוא תשובות לשאלותיו. מבחינת דיויד, כל שיחה יצרה קשר קרוב יותר ליהדות ולעם היהודי.

"היה צריך לעבור הרים, פשוטו כמשמעו, כדי להגיע לבית הכנסת הקרוב. היינו כל כך מבודדים במקום שבו שגרנו, והרגשתי את הבידוד הזה בעצמותיי במשך שנים. כשהתחלתי לדבר עם הרב ברוקר, כל התחושות האלה החלו להתפוגג". 

"הוא היה כל כך נדיב, הוא באמת רצה שנצליח ולא ניקח על עצמנו יותר מדי". בעזרתו של הרב ברוקר, דיויד יצר בסופו של דבר קשר עם הרב מייקל קפלן בפורטלנד, אורגון, שגם הוא עמד להיות בעל תפקיד מפתח במסעו של כהן. דיויד נסע כדי להיפגש איתו וליצור קשר פנים-אל-פנים עם קהילה יהודית, לראשונה בחייו. 

“אחת המטרות שלנו היא לעזור ליצור מערכת יחסים אמיתית, במפגש פנים מול פנים, עם רב בקהילה המקומית שלהם", מסביר הרב ברוקר. "לאחרונה, אם אחת יצרה קשר וסיפרה שבנה עבר לארץ אחרת בעקבות העבודה ואין לו רשת חברתית יהודית. מהר מאוד חיברנו אותו למה שקורה באזור מגוריו. גם הפנינו אנשים לקבלת ייעוץ באזור שלהם". 

האישה היהודיה שלא ידעתי שיש לי

לצד העניין ההולך וגובר שלו ביהדות, רצה דיויד לדעת יותר על שורשי המשפחה שלו. באמצעות אתר של אילנות יוחסין, הוא נדהם לאתר שישה דורות אחורה, ואפילו למצוא מצבות עם סמל של שתי ידיים פרושות, תוספת מקובלת למצבות של כהנים, המתארת את ברכת הכהנים. לפתע החלו מילותיו של סבו לקבל משמעות.

הם החליטו לחקור גם את ההיסטוריה המשפחתית של קריסטן. התוצאות הדהימו את המשפחה. סבתה של קריסטן מצד אמה היגרה כילדה לארצות הברית מלובלין שבפולין לאחר מלחמת העולם השנייה. משפחתה של סבתה של קריסטן גורשה מגטו אחד לשני בזמן השואה, וכולם נרצחו במחנות המוות הנאציים. סבתה הייתה הניצולה היחידה. בעקבות הטראומה שלה ושל משפחתה, ומבלי לדעת מה מחכה לה בארצות הברית, היא החליטה לשמור על זהותה היהודית בסוד. 

יצירת אמנות של דיויד כהן

"למרות שקריסטן גדלה בידיעה שיש לה שורשים פולניים ונזכרה שמדי פעם היא שמעה שפה זרה שמדוברת בבית", אומר דיויד, "בזמנו לא היה לה מושג שהשפה הזו הייתה ככל הנראה יידיש".

אחרי 25 שנות נישואין, גילה דיויד שאמה של אם אשתו הייתה יהודיה. "זה עדיין היה שוק רציני", אומר דיויד. "קריסטן גדלה מבלי לדעת כלום. לקח לה קצת זמן לקבל את זה שהיא יהודיה". 

תגלית זו שימשה כתמריץ נוסף לבני משפחת כהן להתחזק ביהדות. 

צמיחה משותפת

כל בני המשפחה החלו ללמוד עם מורים שונים באינטרנט. "לכל אחד מאיתנו היו תחומי עניין שונים, שאלות שונות וצרכים שונים. בערבי שבת היינו משתפים זה את זה במה שלמדנו". 

"אחד האתגרים הגדולים שלי, שאותו שיתפתי עם הרב ברוקר, היה איך לעזור לבניי ולאשתי עם המסע שלהם ליהדות, ואיך לעשות את זה בצורה יעילה עם כל אחד מהם, לפי הקצב שלו. הוא ענה לי, 'הכי טוב שתהווה דוגמה'. שמעתי בעצתו". 

דיויד וקריסטן

“כל פעם שלמדנו משהו חדש, היינו מנסים להפנים אותו. יום אחד, למדתי שהיין שאנחנו שותים בליל שבת צריך להיות כשר, ובפעם אחרת הבן למד להכין קוגל והוא שיתף את המתכון עם חבריו בתיכון". 

שולחן השבת של בני משפחת כהן הפך בסופו של דבר למקום מפגש עבור חבריהם של הבנים, שהיו סקרניים לגבי מנהגיה החדשים של המשפחה. לא הייתה שום משפחה יהודית אחרת בעיר.

"בשלב מסוים היו לנו באופן קבוע 20 איש ליד שולחן השבת שלנו ושרים שלום עליכם. כל החברים הלא-יהודים שלנו למדו את המילים". 

צעדים ראשונים בארץ ישראל

רכבת ההרים של מסעה של המשפחה המשיכה כשדיויד ראה מודעה על טיול חינם לישראל מטעם ארגון תגלית. בנו הצעיר ביותר, זאכרי בן ה- 18, השתתף וחזר עם תובנות מלאות השראה לגבי ירושלים, הגליל וחוויה עמוקה של חיים יהודיים מוקף ביהודים, בארץ האבות העתיקה. דיויד המסוקרן החליט שהגיע הזמן שכל בני המשפחה יבקרו בישראל. 

הם יצאו לטיול בן חודש בישראל, שם הם ביקרו לראשונה בכותל המערבי, טעמו מאווירת השבת בירושלים, ויצרו קשר עם הרב יום טוב גלזר, מורה בישיבת אש התורה.

בביקור בישראל

“מעולם לא כפיתי כלום על המשפחה שלי", אומר דיויד. "אחד הדברים שעליהם הקפדתי מאוד היה לתת לכולם ללכת בדרך שלהם, בקצב שלהם. שאלתי את בניי מה דעתם על ברית מילה. הסברתי מה זה, הסברתי חלק מהחשיבות שלה בתור מצווה מרכזית המסמלת את הכניסה ליהדות וכמובן, שזו הבחירה שלהם. די נדהמתי כשכל אחד מהם אמר שהוא רוצה להעמיק את המחויבות שלו ליהדות והסכים לעבור את התהליך".

בתום ארוחה חגיגית, כשנשאל על-ידי תלמידיו של הרב גלזר מדוע בחר לעבור ברית מילה בגיל 50, נזכר דיויד בתשובתו. "הרגשתי שאיכשהו, הנשמה שלי זעקה אליי כל חיי, זו הייתה החלטה שהגיעה ממקום עמוק בתוכי". 

עלייה לארץ

ב- 28 באוגוסט השנה, דיויד, קריסטן ומשפחתם מתכוונים לעלות לארץ. לא ברור אם בניהם יישארו כאן, אבל בינתיים הם יתגוררו בעיר צפת שבצפון הארץ, עיר בעלת היסטוריה עשירה של מיסטיקה יהודית. כשבחר בעיר זו להיות ביתם החדש, לא ידע דיויד, שהוא כיום אמן מוכר, שיש בה מושבת אמנים ידועה. 

“אני מאמין שא-לוהים כיוון אותנו למקום יפהפה ומבורך זה. בורכנו בדרך שלא הייתי יכול להעלות על דעתי. אני מחכה בקוצר רוח לחוות את הרוחניות המיוחדת שקיימת שם, כהשראה לשילוב תימות מהיהדות באמנות שלי".

פגישה עם הרב ברוקר

לא יצא לדיויד עדיין להיפגש עם הרב ברוקר. מחויבויות קודמות בזמן הביקור של בני משפחת כהן בישראל מנעו מהם להיפגש ופירוש הדבר שהפגישה תצטרך לחכות לאוגוסט, כשהם יגיעו לארץ כעולים חדשים. 

“זה רגע שדמיינתי לעצמי הרבה מאוד פעמים. הוא העניק לי ולמשפחה שלי כל כך הרבה תמיכה אוהבת". דיויד עובד כרגע על ציור של שבת המינים, אותו הוא מתכוון להעניק לרב ברוקר במתנה. 

 הרב צבי ברוקר מ- Aish.com

“אני מקווה שהוא אוהב חיבוקים ושלא אכפת לו שיהודי שחזר מהשממה יבכה על כתפו. יש בי הכרת תודה עמוקה לו ול- Aish.com על כך שהושיטו לי יד". 

“אני מקווה שהסיפור שלי יעניק לאחרים את האומץ ללחוץ על הקישור ולהגיד שלום לרב בחלון הצ'אט באתר Aish.com".

גם הרב ברוקר מתרגש לפגוש את דיויד ומשפחתו. "אני מלא השראה מדיויד ומהמסע המופלא שלו ושל משפחתו. הסיפור שלהם מדהים וממחיש את התשוקה הבוערת של הנשמה להתפתח מבחינה רוחנית. אני מתרגש לפגוש אותו ואת משפחתו פנים אל פנים".