לפני מספר שנים אבדתי תינוק.
אני זוכרת שחשבתי לעצמי: עכשיו, במשך השנה הזו שבה יוולדו תינוקות נוספים שצריכים להיות בני גילו, יכאב לי מאוד, כי אשווה את מצבי כאם שידיה ריקות למצבן של האמהות האחרות. היה ברור לי שבאופן טבעי אערוך כזו השוואה, הרי התכוננתי נפשית לכך שיהיה לי ילד והנה איננו.
למרות שהתכוננתי לכך שכלית, ולמרות שאין לי בדרך כלל נטייה חזקה מדי להתבונן ב"דשא של השכן", חשתי באותה שנה דקירה בלב בכל פעם ששמעתי על חברה שילדה במזל טוב.
עד… שעברתי ברחוב סמוך לאולם שמחות, ובדיוק מולי הגיעה אם עם תינוק עטוף בשמיכה לבנה. הם עמדו לערוך ברית מילה. שוב חשתי את הצביטה המוכרת. הזיכרון שלי היה טרי והכאב היה חזק.
נעצרתי והתבוננתי באם המוציאה את התינוק מתוך העגלה כשסביבה מכרכרות הסבתא ועוד איזו דודה. ואז שאלתי את עצמי: האם אני באמת רוצה את התינוק הזה?
ועניתי לעצמי: לא, אלף פעמים לא. אני רוצה רק את התינוק שלי. אני לא רוצה להיות אמא של תינוק של מישהו אחר. התינוק שלה טוב בשבילה, והתינוק שלי היה טוב בשבילי.
באותו רגע, אני חושבת שקלטתי גישה חשובה לחיים: מה שיש לי טוב בשבילי ומה ששייך לאחר טוב בשבילו.
ובאמת, מי אמר שאנחנו צריכים את מה שיש לשני?
"האוכל של אדם אחד הוא הרעל של אדם אחר."
אחרי הכל, ולמרות כל ה'דמוקרטיה', אנחנו לא נולדים שווים לא באופי ולא ביופי, לא בטעם ולא ביכולת, ודווקא טוב שזה כך. תארו לעצמכם שכולם היו בעלי אותם הכשרונות, אותו האופי ואותן התכונות. נאמר לדוגמא, שכולם היו נולדים עם נטייה למתמטיקה. הרבה מאד מקצועות בעולם היו נזנחים כי כולם היו רצים דווקא לאותם מקצועות שמתאימים לאוהבי חשבון. אם מוסכם עליכם שגיוון הוא דבר טוב מעיקרו, ברור גם שלכל אחד מאתנו טובים דברים אחרים לגמרי. או כמו שמבטא זאת ביטוי אנגלי ידוע "האוכל של אדם אחד הוא הרעל של אדם אחר."
צרכים אמיתיים
אם כך, למה נדמה לנו שאנחנו צריכים דווקא את מה שיש לשני?
מה שקורה לנו קשור לכיוון אליו מופנה מבטנו. המבט של רוב בני האדם פונה באופן טבעי החוצה במקום פנימה, על פי הכלל השגוי "הדשא של השכן ירוק יותר". למה שגוי? מפני שתמיד בדמיון הדברים נראים יותר טוב מאשר במציאות. רק בדמיון מה ששייך לשני טוב בדיוק גם בשבילי.
נהפוך לרגע את היוצרות ונניח שאנו בעלי ה"דשא של השכן." כעת, במצב החדש, איזה דשא יהיה חביב עלינו? אם היינו באמת בעלי ה"דשא של השכן", אז הדשא שלנו היה נראה לנו ירוק יותר!
קל להבין, שמה שנחשק בעינינו הוא דווקא הדבר שעדיין לא השגנו... אולם ברגע שנשיג אותו נרגיש חסרון חדש.
קרה לכם אולי, כשרציתם בגד/ מכונית/ תכשיט (מחקו את המיותר ותקנו במידת הצורך) בדיוק כמו שיש למישהו אחר? האם הייתם בטוחים שאם תשיגו את הפריט הנכסף תהיו מאושרים עד הגג, וזמן קצר לאחר שהשגתם את מאוויי לבכם הרגשתם שזה עוד לא זה… עדיין לא הגעתם אל האושר הנכסף?
הקנאה רוכבת בדיוק על הסוס הזה.
הקנאה רוכבת על הסוס הזה בדיוק. מתוך הרצון לחקות את הזולת, אנו הופכים לרודפי התענוגות של הזולת, כפי שהם נתפסים בעינינו.
אמנם יש יתרון לכך שהאדם מתבונן בחברה סביבו, לומד ממנה, מחקה אותה ונוהג כמותה. ויש יתרון גם לכך שהאדם מקבל משוב מן הסביבה לגבי ההתנהגות שלו. אבל אי אפשר לתת לחיצוניות לשלוט על כל חיינו. אם המבט החוצה אל הזולת, אינו מאוזן על ידי מבט פנימה, אנחנו מקבלים מבט עקום ומזויף.
מי אמר שאני צריך מכונית/מכסחת דשא/ מיבש כביסה, בדיוק כמו של השכן שלי? אולי לגבי מתאים דווקא משהו אחר לגמרי?
למה איננו בודקים תחילה מה הצרכים האמיתיים שלי לפני שאנו בודקים בחניון של השכן או באמבטיה שלו?
קנאה חיובית ושלילית
אפילו הפרסומות עובדות על ליבוי הקנאה שלנו. הפרסומאים חושבים (במידה מסוימת של צדק) שאם נראה טיפוס מצליחן נשען על איזו מכונית חדישה, נשאף ביתר-שאת לרכוש אותה.
ובעצם למה לא? מה שלילי בקנאה כזו?
בבסיס הקנאה נמצאת ההסתכלות על מה ששיך לשני שגורמת לנו לרצות את אותו הדבר. אולם ישנה קנאה "בריאה", מה שנקרא "קנאת סופרים", שהיא מסוג המקדם – אם הוא סופר טוב, גם אני יכול להיות כזה, וישנה קנאה לא בריאה שגורמת לנו להתבשל במיץ של עצמנו ולנסות לרדוף אחר דברים שאינם טובים עבורנו.
כדי להימנע מן הסוג השלילי של הקנאה מוטב שנשאל האם מה ששייך לשני הוא באמת הדבר שנחוץ לנו ביותר? האם הסתכלות כזאת משרתת באמת את מטרותינו החיוביות? האם אנו באמת נהנים ממנה?
זאת אומרת, במקום להסתובב עם רגשות שליליים קשים ללא פתרון, ננסה את הגישה האחרת: לרצות את מה שבאמת נחוץ ומתאים לנו אישית לפי הנתונים הבלעדיים שלנו. אולי הגישה הזו תחסוך מאתנו את הצורך להיאבק כל כך קשה ולהרגיש תמיד במרוץ אחרי החברה.
ננסה להפנים את הרעיון שמה שיש לנו טוב עבורנו, ומה שאין לנו, לעיתים קרובות הוא פשוט מיותר.
החליפה של האיש המאושר
מלך אחד חלה ונטה למות. רופאיו המליצו לו ללבוש את החליפה של האיש המאושר ביותר עלי-אדמות כדי להבריא. המשרתים שלו עברו בין כל השרים והפקידים והסתבר שבכל הממלכה אף אחד לא היה מאושר באמת. בסוף הם שמעו שיש איש אחד מאושר בכפר קטן ורחוק. כשהגיעו לשם במאמצים גדולים ובקשו לרכוש את החליפה – הסתבר שלאיש המאושר ביותר… לא היתה אפילו חליפה אחת.
(19) ליאת, 24/9/2013 08:19
אני כל כך מבינה אותך יש לי מקרה דומה
גם אני מרגישה שאישתו של אח של הבן זוג שלי הרבה יותר אהובה כי היא כולה רעש וצלצולים ומתחנחנת כל הזמן ואני מרגישה תמיד בצד...כי אני יותר שקטה ורצינית. אבל הקנאה הזו מיותרת תאמיני לי תסתפקי במה שיש לך והמנעי מלעשות השוואות תנסי לשדר חיוכים ומצב רוח טוב ושימי את הרגש השלילי בצד.... בעזרת השם יהיה לך ילדים מןצלחים.
(18) אלימלך, 20/9/2013 05:41
הקנאה שלי
קראתי את המאמר בעקבות רגשות קנאה שעולים בי לאחרונה. הקנאה שלי היא בעצם בגיסי בעל אחותי. הסיפור שלי מתחיל מלפני 12 שנה. אחותי הקטנה מתחתנת עם בחור בן גילי. הבחור מגיע ממשפחה מאד צנועה ובלי הרבה כסף בכיס. מיום לאחר החתונה הבחור מתחיל את החיים במלוא המרץ מתחיל עבודה ובכל תקופה אנחנו שומעים על כך שהוא מתקדם בכל זמן הוא מתקדם לעבודה טובה יותר עוד ועוד. ממשרה למשרה פותח עסקים נהיה מנכ"ל של עסק גדול. ידו בכל. מיום ליום הבחור מתעשר יותר ויותר. עד היום הם גרו בדירה קטנה שאיתה התחילו את חייהם. לאחרונה הם נכנסו לוילה רחבת ידיים ענקית עם כל הפינוקים. אני רואה את זה וליבי רושף קנאה. ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. למה זה קורה לי מצד אחד אני באמת רוצה שלאחותי יהיה טוב ומפנק. למה לא. זה לא על חשבוני או שלקחו ממני משהוא. אבל תמיד אני שואל את עצמי "למה כואב לך שלהם יש יותר" אולי בגלל שזה אדם שהוא בן גילי ולכאורה עם יכולות כמו שלי. והתחיל כמוני מאפס. ותראה לאן הוא הגיע והיכן אני. אולי זה לא קנאה אולי זה רגש נחיתות. אני מרגיש לידו כזה דפוק כזה. וזה מה שמציק לי. צריך להלחם עם הנחיתות . . .
(17) ron, 4/8/2013 08:05
כל הכבוד על המאמר
כתיבה טובה אהבתי
(16) אנונימי, 12/11/2012 16:51
תודה רבה
תודה רבה
(15) יעל, 3/10/2012 07:17
כמה שהקנאה קשה
לפני חודשיים איבדתי גם אני ילד, כלומר ההריון לא צלח והפלתי, והאמת היא שמתחילת ההריון משהו "הרגיש לי לא טוב". מעבר לכך היה לי חשוב מאוד להכנס להריון לפני גיסתי (אשתו של אחל של בעלי), שתמיד אני מרגישה שהיא אהובה יותר ומקבלת יותר מהוריו של בעלי, ובעיקר בתה מקבלת הרבה יותר מבחינה חומרית ורגשית מהסבא והסבתא ואני נשרפת מזה. כשגיליתי שאני בהריון שמחתי כל כך גם משום שנכנסתי להריון וגם משום שהתחלתי להכנס להריון לפניה... ואז הפלתי. אני מרגישה שקיבלתי עונש על תחושה מבישה שלי. חשבתי שהתגברתי והשבוע נודע לי שהיא בהריון ושוב מציפה אותי התחושה הנוראה הזו של הקנאה.
(14) אנונימי, 26/8/2010 15:07
מאמר מדהים שעזר לי להבין דברים.
תודה ענקית!
אביב, 11/2/2013 19:27
אני כל כך יכול להבין אותך את לא מבינה כמה ..
קודם כל צר לי לשמוע על עבר ההפלות שלך , אבל לא נדבר על זה עבר זה עבר הווה זה הווה . לפעמים אנו מרגישים רגש נשלט כזה שכל מה שהאחר עושה הוא עושה אותו יותר טוב ממני , אני בגיל 18 גיל התבגרות כזה , יישמע לך גיל מאוד צעיר אך מגיל כל כך צעיר חוויתי המון דברים בחיים שלי שכל מבוגר הכי גדול לא חווה את כל אלו לא לו לעבור ולא רוצה שיעברו . אני תאום לבת , ותמיד אני חושב שאותה תמיד אוהבים גם את אחי אבל בגלל שאחי יותר גדול מאתנו אדבר בנושא העיקרי על אחותי תמיד אלייך מתייחסים היא הכי יפה כל מה שהיא תעשה וגם אם היא תכשל בו היא תעבור אותי , יותר חכמה מצחיקה גם אם אחקה אותה אהיה כמוה למרות שאני שונא להיות כמו אחר אני זה אני ומי שרוצה לאהוב ולקבל אותי יקבל אתי אך לא משנה מה אעשה אף פעם לא אקבלו אותי כמו שאותה אין ספק יש לי משפחה מדהימה , שאוהבת תומכת ולפנים גם מחבקת . אך אחותי תמיד תהיה מעבר לגדותי . אין מה לעשות אף אחד לא מושלם ותמיד את האחר יאהבו יותר יגנו עליו יותר לדוגמא כל דבר הכי קטן שקורה עליי תמיד צועקים גם ואם היא אשמה , אני יודע שאחרי שתקראי זאת תאמרי : ״ מה הוא רוצה אבל ? הוא בן והיא בת ״ ונכון , אני מסכים . אמנם אנו תאומים אבל יש הבדלים אני בן והיא בת וגם אם זה היה שני בנים או שתי בנות כל אחד מקבל את החלק שלו . אבל כשמדובר באפליה ואפליה פסולה זה מגיע לטו מאץ … בהצלחה בהמשך החיים …
(13) יעל, 10/3/2010 13:26
התובנה של מרגלית היא בדיוק מהסוג של קנאה חיובית.
שאתה רואה משהו שאתה רוצה מאוד אצל משהו אחר ואתה אומר: גם לי יכול להיות דבר כזה. גם אני מסוגל להגיע למה שיש לו.
(12) אנונימי, 1/11/2009 16:40
יפה מאוד!
תודה רבה הייתי צריכה את החומר הזה! הכתיבה הייתה יפה מאוד! בהצלחה בהמשך
(11) חני, 10/8/2008 07:03
מאמר מקסים!@@
מוד ה\נכון ומעודד..ני גם טיפוס כזה מרה להסתכל על הדשא של השכן ומאמר גרם לי לחשוב קצת על זה..חשוב לפרסם תובנות חשובות כאלה ולשתף אחרים..
תודה!
(10) חדד אוריה, 13/1/2008 05:08
הקנאה
בס"ד
אודליה שלום!
המאמר יפה מאוד ולדעתי מתאים לתקופה בה אנו נמצאים,יש אנשים שאינם מודעים לכישוריהם וליופי הפנימי שלהם ולו רק בגלל הקנאה. בפרקי אבות כתוב: "איזהו עשיר השמח בחלקו" ולא איזהו עשיר שיש לו הרבה ממון.
יישר כח
אוריה
הדר, 21/12/2011 16:25
המאמין שהכל מאתו אינו מקנא
הכתבה נפלאה, נחוצה מאד לדורנו , החיים מלאי קשיים, ההתמודדיות לא קלות. אך הרוצה חיים שמחים ושלוים צריך לחזק את אמונתו ולדעת : '' שאין אדם נוגע במוכן לחבירו כמלא הנימה''. והאדם מקבל מה שמיועד לו ולא יותר ואין אדם שיכול להטיב לו או להזיק לו יותר ממה שנגזר עליו. על כן אין להצטער על מה שניתן לזולת , ואין לך מה לחשוב שכל מה שיש לשני שייך לך. אדם הבא להצטער על מה שחבירו קיבל הרי הוא ככופר. הערער על החלטת הבורא. והמאמין אינו מקנא ושליו ושמח כי יודע שה' נותן לו את הטוב בשבילו והמצב שאליו נקלע זה הכי טוב כי כך ה' רוצה. ואם ידע לקבל בהכנעה ובשמחה את רצון ה' אז חיו מאושרים לעד וזוכה לעוה''ז ולעוה''ב. לנו אין אדם נוגע במוכן לחבירו,
(9) רחל לקס, 7/1/2008 01:55
כאב על אבדן לעומת קנאה שלילית
כתגובה על מאמרה של אודליה ברצוני לחזק את דבריה בעניין קנאה שלילית לעומת קנאה חיובית.
כולנו מכירים את הפתגם "קנאת סופרים תרבה חוכמה"
יש להניח שקנאה מסוג זה משמשת כעין מנוע המגלגל את הקידמה ואת האנושות על המצאותיה. "אנחנו יכולים יותר טוב"
לעומת זאת קנאה שלילית יכולה להוביל לאסון ולהתנהגות אלימה שכן.
יחד עם זאת הדוגמא של כותבת המאמר בעניין סיפור האבדן אינו דומה לעניין סוגי הקנאהץ
אבדן תינוקה הוא כאב גדול וטבעי בעותר לכאוב ולהרגיש צביטה בלב ברגע שרואים אם אחרת מוציאה את בנה מהעגלה.
התובנה הזו שמרגלית הגיעה אליה שהיא רוצה תינוק שיהיה שלה ולא תינוק אחר של מישהי אחרת מאד חשובה בדרך לריפוי הכאב ואינה קשורה לשני סוגי הקנאה הרגילים: הקנאה החיובית והקנאה השלילית.
(8) אנונימי, 29/7/2007 17:02
תודה!
מאוד עזרת לי.
(7) נורית, 28/1/2006 15:30
תודה אודליה,
את כל כך צודקת,ואם את מאמינה כמוני שאין מקריות,אז רק שתדעי שלחצתי על מאמר אקראי וזה נפתח אצלך.סידרת לי את הראש,
ונתת לי בדיוק תשובה על משהו שהייתי צריכה.תודה לך,ותודה לקב"ה.
(6) אביגיל, 18/12/2005 11:34
קנאה
כל הכבוד לכם על המאמר!
הוא מאוד עזר לי וגרם לי לחשוב ולהגיע למסקנות.
תודה רבה.
(5) blonda22, 3/1/2005 01:00
מדהים!
אמאמר שלך על הקנאה פשוט מעניין ומדהים!
השתמשתי בו לעבודה שלי על מידות והמלמצי על אתרך!
(4) ש, 19/8/2004 10:22
סיפור על הרב איבן עזרא [מאמר מלא משמעות יפה והסתכלות נכונה על מידת הקינאה
קינאה חיובית – "קנאת סופרים" כל מה שיש לזולת – אנו מתאמצים (וזאת מילת המפתח) ומשתדלים, גם להשיג
ומה שאין לנו ויש לזולתנו- אנו שמחים שיש להם , הרצון הקנאי שלא יהיה להם זה קינאה שלילית.
בגשמיות – אנו תמיד מסתכלים על אלה שיש להם פחות משלנו ומודים להשם על כל מה שיש לנו.
ברוחניות – אנו תמיד מסתכלים על אנשים שהם יותר רוחניים מאיתנו (יותר טובים, יותר צדיקים, "תלמיד חכם")
ושואפים ללמוד מהם.
מסופר על האבן עזרא שהיה אדם מאוד מאוד עני- עד כדי כך שאמר שאם היה קברן , אנשים היו מפסיקים למות. תלמידיו החליטו לתת לו משהו, לכן הניחו בפתח ביתו שק כסף, ודפקו על דלתו וברחו- פתח הרב את הדלת וכשלא ראה איש סגר, כך חזרו התלמידים ועשו 3 פעמים, ובשלישית צעק תלמיד אחד - תראה יש אבידה ליד ביתך , זה שלך, הרב אמר אתה מצאת לכן זה שלך- אח"כ ששאלו התלמידים סיפר, שבאותו יום לא היה מה לאכול בבית, ואישתו אמרה שקשה לה לראות את הילדים כך, כשרק תפוחים היו לאכול ואז דפק על דלתם עיוור -וכשהלך אמר האבן עזרא לאישתו את רואה יש אנשים יותר עניים בגשמיות מאיתנו (בבחינת להסתכל בגשמיות לזה שיש לו פחות בכדי שנעריך ונודה ונשמח על מה שיש לנו [ וכמובן נעזור לזה שאין לו]) האבן עזרא , ראה זאת ולדקות הקרובות התנהג כעיוור ... ובדיוק אז דפקו תלמידיו , לכן לא ראה את מה שהם שמו במפתן דלתו...
(3) מאיר בלליס, 12/8/2004 08:15
החצי הכוס המלאה
כאשר אדם רודף תמיד אחר מה שאין לו ממילא תמיד יהיה חסר לו. שמעתי היום משל יפה והייתי רוצה לשתף את הקוראים.
דוד מביט על חברו הדייג אשר מידי יום הולך מיד לאחר שהוא דג, דג אחד. יום אחד דוד החליט לשאול את חברו הדייג למה הוא ממהר ללכת?. דוד שאל אותו את השאלה והחבר ענה לו- "זה מספיק לי ליום שלם ואיני צריך יותר מזה" .דוד: "תראה אתה דייג טוב ואתה יכול להשאר ולדוג עוד דגים, ותוכל למכור אותם ולהרויח כסף". ענה לו החבר- " נו... מה אני יעשה עם הכסף". דוד: תוכל לקנות סירה ולדוג עוד יותר דגים ולהתעשר יותר "
משה:ואם אני יתעשר מה יצא לי מזה?
דוד:תוכל לצאת לנופש לדוג דגים...
הרבה מאתנו לא מעריכים את מה שיש לנו ותמיד רוצים את מה שאין לנו. אמר אחד החכמים "למה לאדם אין כלום כי הוא לא רוצה את מה שיש לו. אם הוא היה רוצה את מה שיש לו היה לו הכל. חברים בואו יחד ונפסיק להסתכל על אחרים ונסתכל על מה שיש לנו. תודה רבה מאיר
(2) עזרא, 29/7/2004 03:03
יופי של מאמר!
בס"ד
אבל הייתם יכולים לפרט יותר גם מהי קנאה חיובית, אבל סה"כ מצויין!
(1) לילך, 27/7/2004 04:05
קינאה
המאמר היה ממש מעניין ונכון תמיד יש לנו את הרצון במה שיש לאחר אבל ככה נולדנו אם הרצון להשיג את מה שאין לנו וזה טוב לרצות להשיג את מה שאנחנו רוצים ולהשיג אותו אבל צריכה לעלות השאלה אם זה באמת מה שאנחנו רוצים וצריכים