אני חייבת להתוודות בפניכם: אני מאוהבת בארץ ישראל.
אחרי כמעט 18 שנה שאני חיה כאן, שתי אינתיפאדות, שתי מלחמות מפרץ, העליות והמורדות (בעיקר מורדות) בכלכלה הבלתי יציבה של מדינת ישראל, וגלי הטרור הפוקדים אותה שממלאים אותי חרדה וכאב, אני עדיין אוהבת את הארץ באותו הלהט.
למה אני אוהבת את ישראל? משום שהייתי בחצי מהמקומות הקדושים בעולם. עשיתי מדיטציות בווראנאסי, טבלתי במים הקדושים בגנגס, ביקרתי בוותיקן, הקפתי את הסטופה (מקדש) הבודהיסטית בסרנאת, רחצתי במימיו הקדושים של מעיין הלוּרד (מקום בעל סגולות ריפוי ניסיות, לפי האמונה הנוצרית), העפלתי למקדש המאדונה הבוכיה בשלג של שלושה מטרים בהרי האלפים הצרפתיים, וביקרתי גם באשראמים המרוחקים ביותר בהימאלאיה. הרגשתי תחושת התעלות בכל ביקורי באותם מקומות.
רק בישראל אני חשה את נוכחותו המוחשית של א-לוהים, גם כשאני מחפשת מקום חניה.
אך רק בישראל אני חשה את נוכחותו המוחשית של א-לוהים, כשאני מחפשת מקום חניה, כשאני מבשלת ארוחת צהריים, כשאני תולה כביסה, כשאני תקועה בפקק, וכשאני תוהה איך נצליח לשלם את חשבון הטלפון.
זה לא מפתיע. א-לוהים בכבודו ובעצמו הבטיח בתורה שיעמוד בקשר תמידי, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עם ארץ ישראל ושוכניה: "ארץ אשר ה' א-לוהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' א-לוהיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה" (דברים יא, יב).
השגחה א-לוהית
לרוב חבריי בירושלים יש שפע של סיפורים שמתארים כיצד התגלמה ההשגחה הפרטית בחייהם. הנה כמה משלי:
כשבעלי המוזיקאי ואני עלינו לארץ, קבע החוק שעולים חדשים יכולים להביא לארץ שלוש מכולות "פטורות ממס". משמעות הדבר היתה שיכולנו לשלוח לעצמנו מכשירי חשמל וריהוט מארה"ב, עם פטור של 100% מס עליהם. במכולה האחרונה קנינו מכשיר מיקרוגל, מייבש כביסה משובח, תנור עם מנגנון ניקוי עצמי, וכל מה שחשבנו שנזדקק לו בשארית חיינו. כששבנו לישראל, חישבנו את עלות המוצרים שהבאנו, נוסף על דמי המשלוח והביטוח, והסתבר לנו שחסרים היו לנו 2,100 $. התפללתי לא-לוהים שיכסה גירעון זה. ככלות הכול, רכישות אלה נועדו לחיינו החדשים בארץ.
מספר ימים לאחר מכן, הגיעה אלינו בדואר מעטפה מאיגוד המוזיקאים האמריקאי, מחוז 47, אליו השתייך בעלי בעבר. תדפיס המחשב הודיע לו ששידורים חוזרים של תוכנית טלוויזיה מוזיקלית, בה השתתף לפני עשר שנים, נמכרו לרשת טלוויזיה נוצרית. למעטפה צורפה המחאה בסך 2,100 $.
סיפור נוסף: כידוע, בדירות הישראליות, נודעת חשיבות רבה לכל שטח פנוי. לפיכך, כשעברנו לדירתנו לפני 14 שנים, הרגשתי שנפל בחלקי מזל גדול, כשמצאתי שני סלי כביסה מפלסטיק, שהתאימו בדיוק למעבר הצר שבין חדר השינה לחדר האמבטיה, בו ניצבה מכונת הכביסה. אחרי שנות שימוש רבות, נסדק אחד הסלים, וכמעט נשבר לגמרי. הסל השני היה במצב מצוין.
יום אחד התבוננתי בסל השבור, ואמרתי לעצמי: "סל שבור אינו הולם את תפארתה של ירושלים". אך היכן אוכל לקנות סל כביסה דומה, שיתאים לסל הכביסה הטוב? אפילו החנות בה קניתי את סלי הכביסה נסגרה. ומה היה הסיכוי שאמצא שני סלי כביסה שיתאימו בדיוק לרווח הצר הזה?
ביום שלמחרת, גזמתי וניקיתי את גינתנו, ומילאתי ארגז שלם בפסולת. בעיר העתיקה בירושלים, מקום מגוריי, אנו מביאים את האשפה לחדרי אשפה סגורים, שכל אחד מהם משמש כמה משפחות. לא הייתי בחדר האשפה מזה מספר שבועות, שכן בעלי הוא זה שמוציא את הזבל. כשפתחתי את חדר האשפה, לא יכולתי להאמין למראה עיניי. היה שם סל כביסה זהה לשלי, ללא רבב.
האם אני מתכוונת לכך שא-לוהים בכבודו ובעצמו מתערב בכלכלת ביתי ובמצב סלי הכביסה שלי? כן, בהחלט! זוהי סגולתה של ארץ ישראל: מעורבות טוטאלית. השגחה א-לוהית פרטית, מיידית, תמידית על כל פרט ופרט. אינטימיות חסרת פשרות עם האינסוף.
לא פלא שקשה כל כך לחיות כאן.
"לך לאני האמיתי שלך"
הא-ל אוהב את ארץ ישראל יותר מהציוני הנלהב ביותר. איך אני יודעת את זה? הוא אומר זאת בעצמו, בספרו, שוב ושוב. אין חוברת תיירות בעולם שמשבחת ומהללת את ישראל כמו התורה. לפי התורה, ישראל אינה רק מקום נפלא לבקר בו, אלא גם פיסת ארץ הקשורה בצורה עמוקה ושורשית לנפשו של העם היהודי.
הכרזתו הראשונה של א-לוהים בפני היהודי הראשון, אברהם, היא הציווי ללכת לישראל. "לךְ לךָ מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א).
הליכה לארץ ישראל מובילה להליכה אל האני העמוק ביותר, האמיתי ביותר.
מייד אחרי המלה "לךְ" מופיעה המלה "לךָ", כלומר, לעצמך. פרשן המקרא החשוב, אור החיים, מפרש כי הליכה לארץ ישראל מובילה להליכה אל האני העמוק ביותר, האמיתי ביותר.
הברית שכרת הא-ל עם אברהם, יצחק ויעקב מבטיחה שני דברים לצאצאיהם: את נצחיותו של העם היהודי ואת ארץ ישראל.
כשא-לוהים התגלה למשה בסנה הבוער, הוא הצהיר שהוא מודע לסבלם של בני ישראל תחת עול המצרים, ואז הוא גילה למשה את תוכנית הגאולה שלו: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, ח).
יציאת מצרים אינה רק ממצב של עבדות למצב של חירות, אלא גם ממקום בשם מצרים, למקום שמאוחר יותר ייקרא ארץ ישראל. ההגעה לארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהגאולה. עם שיש לו מערכת יחסים מיוחדת עם בורא עולם, שחזה בהתרחשותם של ניסים במו עיניו, עם שהתורה ניתנה לו, ישכון אך ורק במקום מסוים – בארץ ישראל.
התורה, לכל אורכה, מתייחסת לארץ ישראל כ"ארץ רחבה". זה כמעט מצחיק, כי ישראל היא ארץ קטנטנה. אפילו ביחס למסופוטמיה, הסהר הפורה, ישראל היתה פיסת ארץ מזערית, מוקפת אימפריות גדולות. חכמים אומרים לנו ש"רחבה" אינו בהכרח תיאור גאוגרפי, כי אם רוחני. ישראל היא ארץ "רחבה" משום שהיא מרחיבה את דעתם של האנשים החיים בה.
רק בישראל
היהדות היא הדת היחידה בעולם הקשורה לארץ מסוימת. לדתות אחרות יש מקומות, נהרות ומעיינות קדושים, אבל היהדות טוענת שכל ס"מ בארץ ישראל, בגבולותיה התנ"כיים (שאינם כוללים את אילת ואת רוב הנגב) הוא קדוש.
לענין זה יש השלכות מעשיות ומיידיות. למשל, כל המצוות החקלאיות (מצוות המעשר, השמיטה, וכו') חלות רק על ארץ ישראל. הרבנית ציפורה הלר אוהבת לומר: "עגבניה שגדלה בארץ ישראל היא קדושה יותר מהמן שירד במדבר" מדוע? משום שהמצוות חלות על העגבניה, ומשום שהמצוות הן הדרך בה היהודים מתחברים לה'.
לאדמת ארץ ישראל עצמה יש סגולות רוחניות.
מצוות רבות שא-לוהים מעניק לנו, נאמרו במילים: "כי תבואו אל הארץ...". הרמב"ן, החכם בן המאה ה-13, טען שמצוות התורה יכולות להתקיים במלואן רק בארץ ישראל. קיום המצוות מחוץ לארץ, נועד כדי לשמר אותן, כך שבשובם לארץ, ידעו היהודים מה לעשות.
ספר הכוזרי מתאר את התוכנית הא-לוהית לטיפוח העם היהודי כשתילת כרם. כרם זקוק לארבעה דברים: גפנים, חלקת אדמה, שמש, וגשם. הכוזרי מסביר כי הגפנים הם העם היהודי, האדמה היא ארץ ישראל, השמש היא ההשגחה הפרטית, והגשם הוא התורה. מובן שאם שותלים גפנים צרפתיות בעמק נאפה שבקליפורניה, יצמחו עליהם ענבים שונים מאשר היו צומחים בצרפת. בדיוק כך, העם היהודי, כשהוא נמצא במקום שאינו ארץ ישראל, אינו יכול למלא בשלמות את יעודו הא-לוהי, ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.
לאדמת ארץ ישראל עצמה יש סגולות רוחניות. יהודים רבים שמגיעים לכאן מהגולה, חשים התעוררות רוחנית כשהם מגיעים לישראל, לירושלים, או לכותל המערבי. לכותל, שנמצא בבסיסו של הר הבית, והוא השריד היחיד לבית המקדש השני, אין קישוטים ועיטורים: אין ציורי קיר, אין קטורת, אין מוזיקה, אין ארכיטקטורה מדהימה. אך הרוחניות, נוכחות הא-ל, היא כה מוחשית בו, שמעטים אינם יכולים שלא לחוש בה.
המקום המיוחד של בורא עולם
תארו לעצמכם אוהב שלוקח את אהובתו ל"מקום מיוחד". הוא לוקח סל ובו לחם ויין, ובעודם פוסעים לאותו מקום, הוא מתאר באוזניה את מקום פגישתם הסודי, המיוחד. "זה כל כך יפה, כל כך שקט, כל כך מרוחק, כמו עולם אחר. את תאהבי את זה".
לבסוף הם מגיעים למקום, קרחת יער מבודדת. היא מעיפה במקום מבט אחד ומסננת: "זה? זה המקום המיוחד שלך? אין כאן כלום! אין אפילו ספסל לשבת עליו! אין שולחן! אתה מצפה שאני אשב על האדמה ואלכלך את החצאית שלי? ויש חרקים בעשב. אני שונאת חרקים!"
אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שלו, מה הסיכוי שהקשר ביניהם יצליח?
התורה מספרת כיצד בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, הגיעו היהודים לגבולות הארץ המובטחת. עשרה מתוך שנים-עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ תיארו אותה בצורה שלילית, והאנשים סירבו לעלות אליה. חכמים מלמדים שחטא זה, דחיית ארץ ישראל, היה, מבחינות מסוימות, חמור יותר מחטא עגל הזהב. לאחר שהעם סגד לעגל הזהב, חזר משה לפסגת הר סיני וביקש סליחה ומחילה מא-לוהים, ואף קיבל אותה. אך החטא של דחיית ארץ ישראל לא נסלח באופן מלא.
שוב, אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שמציע לה האוהב, מה הסיכוי שהקשר יצליח?
הרבה יותר מלאומיות
דרך אחת לדחות את ארץ ישראל היא לסרב לחיות כאן. יש דרך חמורה יותר לדחיית המקום המיוחד של א-לוהים: להתייחס אליה כאל פיסת נדל"ן.
ארץ ישראל אינה ענין לאומי. היעד "להפוך את ישראל למדינה ככל המדינות" מחטיא את המטרה.
תארו לעצמכם שהאוהב מביא את אהובתו לאותו מקום מיוחד. היא מתבונת בו ואומרת: "זה מקום יפה! אפשר להפוך אותו לנכס נדל"ני. אפשר לחלק אותו ל-50 מגרשים, כל אחד בגודל 50 על 60 מטר".
ארץ ישראל אינה ענין לאומי. היעד "להפוך את ישראל למדינה ככל המדינות" מחטיא את המטרה. מה היה קורה לו מתכנני פירנצה היו מחליטים למחוק את כל יצירות האמנות של העיר, שערכן לא יסולא בפז במטרה להפוך את פירנצה "לעיר ככל הערים". האוצר שלא יסולא בפז של ישראל הוא זהותה היהודית הייחודית, כוחה הרוחני, קדושתה.
ארץ ישראל לא נועדה להיות מקלט מפני האנטישמיות. היא לא השיגה מטרה זו. ישראל היא המקום היחיד כיום בעולם בו יהודים רבים נהרגים רק משום שהם יהודים.
ארץ ישראל אינה בהכרח המקום בו יהודים שולטים. כן, יש בישראל נשיא יהודי, וראש ממשלה יהודי, חברי כנסת יהודים, ראשי עיריות ופקידים יהודים. ויש בה גם פושעים ונרקומנים יהודים.
ארץ ישראל היא המקום המיוחד שהקצה הא-ל לו ולעם ישראל.
איך לא נאמץ הזדמנות כזאת בזרועות פתוחות?
(39) Shoshana, 7/7/2014 11:28
יפה מאוד!!!!!
באמת, גם בזמנים היותר קשים כשהמצב בארץ מתוח כמו בתקופה עכשיו, צריך לזכור שהקב״ה הוא זה ששולח את הפורעים להרוס לנו את השלווה והוא זה שהציל אותנו בכל ההיסטוריה מן הקמים עלינו והוא יציל אותנו גם עכשיו וישמור עלינו. הכל נעשה תחת עיניו הפקוחות, הכל נשלח ממנו באהבה כדי לבדוק את מידת אהבתינו אליו, אז בואו לא נאכזב אותו ונביא לו גאווה ונראה לו שאנחנו הילדים שלו המאמינים בו תמיד בלי שום פקפוק. והלוואי שנזכה לראות בבנין משיח צדקינו. אמן
(38) ofra, 6/7/2014 13:57
אור לגוים!
מאמר מרגש! תודה! עם ישראל יש לו תפקיד בעולם להיות אור לגוים, בכל מקום ובמיוחד בארץ ישראל. יהי רצון שנזכה לכך בקרוב.
(37) רונית, 8/5/2014 06:12
מאמר מקסים מרגש ונפלא!!
"לרוב חבריי בירושלים יש שפע של סיפורים שמתארים כיצד התגלמה ההשגחה הפרטית בחייהם. הנה כמה משלי:" ותוספת קטנה למאמר: לא רק יושבי ירושלים חווים בהשגחה הפרטית אלא גם יהודים החיים בכל רחבי ישראל, כולל אותי בהרצליה... רק צריך לפקוח עיניים ולהתבונן סביבנו
(36) נאוה יגודניק, 15/4/2013 05:45
הדגש והמשמעות. כארץ- שהרוחניות עוטפת את היהודי שבה.
(35) אילן נוב, 15/4/2013 02:55
אורה של א'י
בשעתו כשלמדתי קולנוע באונ' ת'א, למדנו שהאור של א'י הוא החזק ביותר בעולם ולא זאת אלא אף גם זאת - האור סביבות ירושלים בוהק אף יותר. וכי הדבר מדיד. לימים, בסעודה שלישית ביישובי, סיפרתי עובדה זאת. סיפר אחד החברים שלמד עובדה זו באונ' בלימודי מטאורולוגיה.
(34) אנונימי, 14/11/2012 08:13
מרגש כ"כ!
(33) עומר, 6/11/2012 09:26
ברכות
שרה,שלום. הרבה ברכות על מה שכתבת,מזדהה במאת האחוזים עם מה שציינת במאמרך.תבורכי ותמשיכי להאיר את עינינו בכל מה שאת רואה לנכון לעשות. כל טוב.
(32) דינה בוחבוט, 28/10/2012 15:25
פנחס לבון 75 נתניה
שרה שלום קראתי את המאמר שלך ואני מזדהה מאוד עם דבריך . גם אני שהיתי בארה"ב מספר שנים ואין לתאר את געגועי לארץ ישראל. דברים שראיתי משם לא תמיד ראיתי מכאן. כשהתרחקתי מארץ ישראל אז הרגשתי בעוצמות שאין לתאר את אהבתי וכמיהתי לארץ. הלוואי ודבריך יגיעו ויגעו בכל היהודים ובעיקר בישראלים שחיים בחו"ל. "וישובו בנים אל גבולם" אמן. דינה בוחבוט
(31) יענקלה, 16/5/2011 21:20
מתוק מדבש!
(30) מומלץ לקרוא, 19/12/2010 22:07
הרב שמחה יששכר טייכטל כתב דברים מדהימים בנשא בספרו: "אם הבנים שמחה".
הרב שמחה יששכר טייכטל כתב דברים מדהימים בנשא בספרו: "אם הבנים שמחה". בעקבות ספרו של רבי יוסף קארו: 'מגיד מישרים' (דברי המלאך בהתגלותו לר' יוסף קארו)הוא מסביר את הגלויות והחורבנות כנגזרת של חטא המרגלעם.
(29) אנונימי, 19/4/2010 12:44
לגיורא - המתלונן על שטחיות המאמר
נו... אם השטחיות שאתה מתלונן עליה היא בגלל אהבה יתרה - לא לעם ישראל - אז כוונותיך גלויות לחלוטין. שיהיה לנו חג עצמאות שמח! עם ישראל חי!
(28) אנונימי, 19/4/2010 12:40
תודה!
איזה יופי!!
(27) אנונימי, 18/4/2010 12:30
תודה
תודה! מאמרים מעמיקים ומאירים. מרוממים מהשטחיות ומהשגרה, מעניקים לנו את התחושה של הטוב שאנו חיים בתוכו.
(26) רונה, 24/12/2008 16:39
מדהימה
כל מילה בסלע. אני ממש חשה בדיוק את אשר כתבת. גם אני נוסעת לחו"ל הרבה כשחוזרת מרגישה שהנשימה קרי הנשמה חוזרת אלי. תודה לך.
(25) ניצן, 20/11/2008 12:16
פרוייקט ארץ ישראל לכל
יש פרוייקט חדש בשם ארץ ישראל לכל.
www.eretzyisrael.co.il
(24) גיורא, 10/6/2007 01:06
של מי הוא האל
האם הניסים הקטנים האלה שקרו לך (סל הכביסה וכו') הם הבסיס לתזה השטחית שלך לפיה אלוהים הוא שלך ולפיכך גם הארץ?מה עם האנשים האחרים החיים במרחב הזה,בני כל הדתות והלאומים?מה עם מי שסובל יותר ולא קרו לו ניסים כאלה?אין לי מושג אם דברי יפורסמו כאן או לא.הרי לבעלי הבלעדיות על חיבת האל אין מחוייבות הכרחית לחופש הביטוי.בכל מקרה אסיים בזאת:תפיסה כה אגוצנטרית ושטחית של משמעות הדת והאל,לא משנה איזה אל,היא ממקורות הרע בעולמנו.
א., 16/4/2013 04:19
בתגובה ל-24 השרוי במצב רוח נרגן
בס"ד נכון, כי זה שהקב"ה בוחר לו עם קטן שיעזור לעולם לראות שמשמעות המוסר היא המוסרות שבהן אוחז אותנו באהבה בוראנו ומגדל ומטפח אותנו, ולא מוסרות האגו והאנוכיות שלנו, זה ממש עוול לאנושות. בוודאי. ואיך שהוא ממש מקפח את כל עמי העולם כשהוא יתברך מעז לתת לנו ארץ קטנה בכל העולם הזה, ממש עושה עוול לכל העמים האחרים שניתנו להם כל הארצות האחרות ואוצרות הטבע בהן. ולאורך ההסטוריה גם ראינו כמה לא הוגן בפינוק שלו התפקיד הזה שנתן הקב"ה לישראל, כי הוא בכלל לא דורש עבודה או ציות, וכי בכלל אין מחיר לאי עמידה בו. על אנשים כמותך נאמר: "ורוגנים ילמדו לקח" - חפש את זה לבד. ולשרה - החוויות של ההשגחה ששתפת בהן היו מתוקות מדבש, וכל כך נחמד ונעים לחשוב על אהבתו של הקב"ה אלינו גם בחיי, ועל כמה שטוב ומתוק לבטוח בו יתברך ולחסות באהבתו. תודה!
(23) אתי, 23/4/2007 04:17
ארץ ישראל שלנו
זה למה צריך להתיישב בכל מקום פנוי שיש בארץ ישראל ולא רק במרכז, לטייל בה ולהכיר בה של משעול ודרך, כתבה מדהימה תודה לך,
(22) אנונימי, 22/4/2007 03:56
מאמר ממש ממש יפה!
יש לך כתיבה מדהימה!
(21) מורן, 24/7/2006 01:37
לא נוכל לדחות....
(20) שמשון, 30/9/2005 07:52
http://ourisrael.blogspot.com/ ארץ ישראל שלנו
http://ourisrael.blogspot.com/ ארץ ישראל שלנו
(19) אלונה פרחי, 1/9/2005 16:25
לעידו קוריסקי
אני יודעת שלא התרבות ולא האדמה מקשרות אותך אל ארצנו.אולי נוח לך לאהוב את הארץ(נואשות..)מסיבה ציונית או חלקים מסויימים בה כמו אתרי תיירות, אבל את אתה לא מרגיש אהבה אמיתית של קדושת המקום ובטח ובטח ובטח לא מחובר לתרבות של ארצנו, שהיא התרבות שאבותינו העבירו לנו-שאתה קורה לה פרימיטיבית-משהו..אתה הולך בתרבות הגויים ולומד מעשיהם. התרבות הישראלית שאתה מדבר עליה הינה פרימיטיבית וברברית. אם אתה מתכוון לאומנות, תיאטרון, ספרות וכדומה אז גם בכלל אתה בן אדם ביקורתי שלא יכול להינות מתרבות אתנית ואומנות.
(18) אלעד אברהם יוסף, 21/7/2005 13:45
ארץ ישראל- לא סתם אדמה..
התענגתי על קריאת המאמר הנפלא שלך! דברים עמוקים ואמתיים בשפה קולחת!
לסיון, עידן ועידו, אני רוצה לומר:
ארץ ישראל איננה אדמה גשמית בלבד,אלא הרבה יותר מזה. המקובלים הקדמונים מספרים לנו, שארץ ישראל אינה מצמיחה לנו רק תנובה גשמית (כמו שראינו במאה החולפת, שהארץ נתנה לנו את פירותיה, בניגוד לכל העמים שניסו לישבהּ בהיותינו בגלות והעלו חרס בידם). ארץ ישראל היא גם אוצר החיים הרוחניים שלנו. התישבות של יהודים בכל מקום בה, מצמיחה אצלינו חיים טבעיים ומקוריים, שנובעים מנשמתינו. (אפשר לומר, שכמו שהאדמה מוציאה עץ פרי מתוך גרעין שבו קיים הפוטנציאל של העץ בלבד, כך ארץ ישראל מוציאה לפועל את כל הטוב הקיים בנשמתינו).
גם אני מאוהב במדינה שלי, שהיא הקשר המיוחד של העם המתוק שלנו עם הארץ המופלאה הזאת. כל הצדדים הטובים הרבים והמגוונים שיש בתרבות המיוחדת שלנו, נובעים מהארץ הזאת, שממנה התחיל העולם להיברא.
ארץ ישראל גם נקראת "ארץ חפץ", משום שהיא מעצימהּ את הרצונות הטובים והטהורים שלנו, וכידוע, העולם כולו מוּנע על ידי הרצונות.
מסירת חלקים מארץ ישראל, איננה בכריתת אבר מגוף האדם, אלא כקריעת נתחים מליבו.
שמירת אמונים לארץ ישראל, תביא בהכרח לפתרונם של בעיות רבות הקיימות בציבור שלנו השוקק חיים לכל עבר... (כמובן שבמקביל צריך להשקות את הגרעין.. ).
(17) קוריסקי עידו, 13/7/2005 15:05
על אהבה המיועדת למקום לא נכון
צר לי לראות אדם שכמוך, שאהבתו עזה ותמימה כל כך, מפנה את אהבתו לארץ ישראל תחת להפנות אותה למדינת ישראל. אני מאוהב (נואשות) במדינת ישראל ואין לי כל כוונה להפסיק לאהוב. אני מאוהב במקום זה מאחר ואני חלק מהתרבות שבו, ולא חלק מהאדמה. אני גדלתי פה, ורצה הגורל - או כל כוח אחר שתרצי - כאן חי העם שאני מאוהב בו והתרבות שאני מאוהב בה בבשרי ובעצמותיי. אין לי קשר - כמו שלך - למרות היומרה - לדבר גשמי כמו הארץ, על רגביה ומשעוליה (הנהדרים ויפים אגב) - אלא לתרבות שהתפתחה פה - התרבות הישראלית.
(16) טלמור דרור, 3/5/2005 06:52
אהבתך לארץ ישראל
כמה מרגש לקררוא את דברייך, גם אני מאוד ציונית כך אני מגדלת את ילדיי, ביתי הגדולה חזרה מפולין לפני כחודש, היא היתה במשלחת מא"י שיצאה השנה וחזרה עם חוויות קשות ומרגשות .
אנו לא ביקקרנו כמוך במקומות רבים בעולם אבל מאוד מרגש לקור שאחת כמוך שניחשפה לעולם הגדול אומרת את אשר אמרת .
ישר כוח!!!!!!!!!
(15) שמול, 1/12/2004 15:24
כותבת מדהים...
ממש בחסד עליון! ממש נהניתי, תודה רבה!
רק נקודה אחת: אני הבנתי מכמה ספרים (של הרב קוק) שארץ ישראל היא דוקא כן עניין לאומי (ברור שלא ככל העמים..)
אה ועוד דבר: לצערינו גם היום גם בחו"ל יהודים נרצחים על כי הנם יהודים :(
חיים טובים:)
(14) לאהלה הקטנה, 11/8/2004 11:00
לאיתמר מ13
אתה יכול ללכת לאיפה שאתה רוצה,אבל -מניסיון-אל תיתלונן אים יום אחד ,אחרי שתבלה בכל תענוגות חו"ל,פיתאום תתגעגע נורא למולדתינו,אבל זה יהיה כשהיה מאוחר מדי היתחיבות של עבודה ומשפחה או שהערבים לא ישאירו לאן לחזור
(13) איתמר, 16/5/2004 09:01
מה אני יגיד לכם אני בכלל לא אוהב את הארץ....
מה אני יגיד לכם אני בכלל לא אוהב את הארץ....
ואני לא מתכוון להשאר פה עוד הרבה זמן
(12) adi haziza, 16/5/2004 07:14
נהניתי מאוד לקרוא את המאמר. זה עוזר לי יותר להתחזק מבחינה רוחנית.
הייתי רוצה לקרוא עוד מאמרים כאלה.
תודה!!!
(11) רות וידאל, 4/5/2004 14:58
אני שמחתי מאוד לשמוע אותכם
יש לי ספר "לדבר עם ה' "זה ספר מאוד נפלא
יש דברים כל לדבר עם בשם יש לי מספר שלהם 055-228183 גלית או 055-228182 מיכאל חוברת זאת לדבר עם בשם זה עולה רק 1.80 שח זהו לבקש הם שולחים להם בדואר הם מאוד שמחו ,הצלחה,-
(10) יורם וינברג, 3/5/2004 18:54
נהדר אני שמח עבורך ובשבילך
אני מוקסם !!!
כמובן שרק במושגיי אהבה אפשר לתאר את יחסנו לארץ ישראל.
(9) עידן סובול, 1/5/2004 11:07
מה זאת אהבה?
אם את באמת ובתמים אוהבת את ארץ ישראל, עליך לעשות ובמהרה כמיטב יכולתך לחילוץ מדינת ישראל מזרועות התמנון של ההזיות המשיחיות ולהחזרתה אל חיק השפיות הסבירה שאפיינה אותה בגבולות הקו הירוק. זה מכבר חצינו את הקו הסגול ואת הקו האדום, ואם נמשיך בדרכים המשיחיות הנלוזות שאינן חדשות לנו - לא ירחק היום שבו נחצה את הקו השחור בדרך לחורבן בית שלישי, רחמנא ליצלן.
(8) יקירתי, 1/5/2004 10:22
אני מקבלת את אהבתך לאדמת הארץ
ולמשמעות שהיא נושאת בחובה ואולי לו היית במצבי הכלכלי או חס וחלליה במקורם נמוך יותר בסקלה הסוציו-אקונומית באדמת הקודש היית מדברת אחרת.
ואני מקנה בסבוב הטרנס אטלנטי שלך כשלי אין כסף להשאיל ספר ולקרוא על כך.
(7) רות וידאל, 30/4/2004 03:16
אהבת ישראל
רבש"ע זכה אותי באהבת ישראל ! שלא אכעס ולא אקפיד על אף אחד, עזור לי להאיר פנים ולחייך לכל יהודי עזור לי שזה לא יהיה חיצוני ושטחי אלא ארגיש אהבה אמיתית בלב לכל יהודי , וארצה לעזור לכל אחד , עזור לי למצוא כיצד לזכות את הרבים ולהחזיר אנשים בתשובה , כי הרי זוהי הרחמנות האמיתית - לתת לכל יהודי דעת של קדושה ולהיטיב לו טובה נצחית!
(6) נדב, 30/4/2004 02:54
תגובה לסיפורי ההשגחה
הסיפור הראשון הוא סיפור מלהיב. נראה לי שה' שמר עליכם.
הסיפור השני משעמם רצח,זה לא כמו הסיפור הראשון, הוא הרבה פחות קטלני.
(5) סול, 28/4/2004 07:14
פשוט... ללמוד יהדות !!! ( תורה )
מה בעצם עושה אותנו יהודים?
אם איננו לומדים יהדות?
והחשוב מכל לקיימה, ללמוד את ערך מעלתה ותרומתה לאנושות ולנו עם ישראל.
מסר ממני אליכם:
אחדות זו אידיאולוגיה אחת, אמונה אחת, באל אחד, הקדוש ברוך הוא.
הזכויות שמורות.
(האימרה הזאת פשוט אומרת הכל, למי שחושב לעומק ודואג לשלום העולם, וכמובן לנו עם ישראל, עם קטן ורועש אך מיוחד במינו.
אין זה פלא?
(4) סיון, 27/4/2004 14:15
נכון אבל..
כל זה טוב ויפה ונכון אבל האם שווה את חייהם של חיילים רבים כ"כ שמנסים להגן על המקומות. במקרה כזה יש להיכנע ולוותר לאויב, עצוב לומר זאת אך אני מזדהה יותר עם השפחות השכולות מאשר עם הכתבה הנ"ל.
(3) מור כהן, 26/4/2004 13:57
א"י
את מעבירה שיעורים??
אני חושבת שחשוב מאוד במיוחד עכשיו להעביר את אהבת המולדת שלך לכל העם ולנוער במיוחד.....
(2) אנונימי, 26/4/2004 03:01
כשקראתי את הכתבה המופלאה הזאת, הרגשתי הזדהות מלאה עם הנאמר(הנכתב),והתרוממות רוח. אכןיש לנו ארץ נפלאה!!!!
(1) תמיר, 26/4/2004 02:41
איפה נחיה ?
מאמר מעיינן ומעורר מחשבה
אך יש לי הסתיגות אחת - אם "ארץ ישראל לא נועדה להיות מקלט מפני האנטישמיות" אז איפה יחיו היהודים - באיזה מדינה ואיך נתגונן שם בפני האנטישמיות ?
דבר נוסף, מי ישמור על הארץ הקדושה ועל היהודים שעולים לרגל למקום הקדוש אם היהודים לא יגנו לישלטו על המדינה ???