רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מסעות רוחניים

הלב של דוד המלך

ב׳ בסיון ה׳תשע״ה ב׳ בסיון ה׳תשע״ה 20/05/2015 | מאת בתיה בירד

הניסיונות הקשים בחיינו הם מה שאנחנו צריכים כדי להלחין את השיר הייחודי שלנו.

אין זה מקרה שחג השבועות, יום מתן תורה, הוא יום השנה, היארצייט, לפטירתו של דוד המלך. בשבועות, עם ישראל קיבל את תפקידו כעם, להיות אור לגויים. המלך דוד מלמד אותנו על התפקיד הייחודי שלנו בעולם כפרטים.

המלך דוד תמיד היה בשבילי מקור להשראה והתפעלות. אפילו קראתי לאחד מבני, שנולד בשבועות, על שמו.

התנ"ך מספר לנו על חייו של דוד המלך. הם לא היו קלים. כבר מגיל צעיר נשלח דוד - בנו הצעיר ביותר של ישי - לרעות את הצאן במדבר, במקום האריות והדובים. אחרי שהנביא שמואל משח אותו בסתר למלכות על ישראל, דוד הוכיח שהוא יותר מסתם רועה צאן ונגן נבל, כאשר התייצב באומץ מול גולית הענק, והרג אותו בעזרת אבנים ומקלע. אחרי שדוד נישא למיכל בת שאול, הוא נרדף במשך שנים על ידי חמיו, שניסה כמה פעמים להרוג אותו. דוד הגיב ברחמים ואהבה, ביטחון ואמון בבוראו, שכפי שהוא ידע, מנהל את העולם. הוא איבד תינוק בלידתו, עבר שערוריות משפחתיות עם ילדיו, ובן אחד אפילו ניסה להרוג אותו ולהדיחו מכס-מלכותו.

לאורך כל זה הוא נשאר הגיבור שלנו, נלחם וניצח בקרבות רבים למען עם ישראל, וזכה שבנו שלמה יבנה את בית המקדש. אולם העומק והלב של המלך דוד, נחשפים בצורה הגלויה ביותר בספר התפילות שלו, שאנחנו מכירים בשם: "תהלים".

המלך דוד נוגע בליבי דרך מזמורי התהלים, בשל עוצמתם של ניסיונות חייו, בשל הכנות, גילוי הלב, הרגישות והאומץ לחשוף את נקודותיו החלשות ואת פחדיו. בשל הענווה שלו וכמיהתו להתקרב ליוצרו, הן בזמנים המוארים, והן באפלים. הוא לא נבוך להיות מי שהוא. הוא לא התבייש ברגשותיו. הוא חשף את עצמו, והחזיר את הכל לאלוקיו. שום דבר שהוא חש או חוה, לא היה לבטלה. הכל שימש אותו כדי להתחבר שוב. הכל התקדש על ידי מעשיו.

ואני גם אוהבת את העובדה שהוא היה זמר. כתוב ששער הנבואה הגבוה ביותר הוא דרך שירה, ששרים בכוונה טהורה.

כל צער הוא תו שאנחנו משלבים יחד כדי ליצור שיר, שאיש מלבדנו אינו יכול לשיר

לכל אחד מאתנו יש שיר ייחודי שנח עמוק בנשמתו. זאת המוזיקה הטהורה ביותר בעולם, שנובעת מהמהות האמתית שלנו, בכל ההוד וההדר שבנו. השיר שמגלה את כל כולנו, חסרונות וכל השאר.

כשאנחנו עומדים מול אתגר קשה בחיינו וסובלים, חלק מאתנו רואים בזה הפרעה לחיים, קטיעה. אולם הצרות האלה אינן הפרעות – הן בדיוק מה שיוצר אותנו. הכאבים והחלקים הלא נעימים בסיפור שלנו, עוזרים לעצב את האישיות והאופי המיוחדים שלנו. רגעי השפל יוצרים את השיאים, המדרונות ונקודות המבט שרכשנו, הם יוצרים את המקצב של שירינו. כל צער הוא תו שאנחנו משלבים יחד כדי ליצור שיר, שאיש מלבדנו אינו יכול לשיר. וכשאנחנו שרים את השיר הזה בחזרה לאלוקים דרך תפילה, כמו שעשה המלך דוד, אנחנו משיגים את תכליתו הרוחנית של כל הסבל שקיבלנו.

זהו חלק מגדולתו של המלך דוד, והשיעור שהוא מלמד כל אחד מאתנו.

סבל, כאב ומועקה אינם זמנים בהם החיים נקטעים; הם נותנים תכלית לתסבוכות, לצמצומים, להדגשים ולמהפכים שבנו. כשאנחנו כנים עם הכאב והמחסור, ומניחים לעצמנו לצחוק או לבכות או לצרוח ככלי להתקרב יותר לבוראנו, זה חלק מהפזמון שלנו. זה חלק מהשיר שאיש מלבדנו אינו יכול לשיר. אנחנו יכולים להפוך את החושך לניצוצות אור. כשאנחנו הופכים כאב לאמצעי להתחבר עם אלוקים, אנחנו מכניסים משמעות לסבל ומקדשים אותו. אלוקים לא עושה את זה; הבחירה הזאת נמצאת בידינו.

המלך דוד הפך להיות 'המלך דוד' לא למרות החיים הקשים שלו, אלא בגללם. האם אתם יכולים לדמיין מה היה אילו היו לו חיים נורמאליים, יציבים ומאוזנים, מלאים בכל מה שהוא רוצה ובלי התמודדויות? הוא לא היה נהיה המלך דוד. הוא לא היה כותב את התהלים שבוקעים שערי שמים. הוא לא היה הופך לגיבור הרוחני שלנו.

העולם הוא בית הספר שלנו. אנחנו עומדים מול המבחנים שאלוקים נותן לנו, כדי להתגבר על חולשה ולכתוב בית נוסף בשירת חיינו. ואנחנו יכולים לסמוך על עזרתו והכוונתו של אלוקים.

ילדי איבדו לפני פחות משנתיים את אביהם. בעלי היקר מת לי מול העיניים. בשבעה, שמעתי כל מיני דברי ניחומים, ומה שזכור לי במיוחד, היה שכמה מחברותי סיפרו שהן איבדו הורה בגיל צעיר, וזה חור שמלווה אותן כל חייהן. אולם הן גם השיגו משהו בזכותו. הן השיגו קשר מיוחד עם אלוקים, שאף אחת מחברותיהן כנראה לא הרגישה. מנה כפולה של עזרה משמים וקירבה, במקומו של ההורה החסר, בדיוק כמו שדוד המלך כותב בתהלים.

האם ילדי היו בוחרים את עסקת החבילה הזאת אילו היו שואלים אותם? לא נראה לי. אבל מי בוחר בכלל? כשאנחנו מפסיקים להילחם נגד הסיבות, כשיוצאים מהגישה המאשימה מדוע נסיבות החיים שלנו כאלה ולא אחרות, מקבלים את התוכנית השמימית, מנסים לשמוח במה שיש לנו ובמה שאנחנו צריכים לעשות כאן, אז משנים מצב תודעתי, ויכולים להשתמש בכל התוים המקסימים, המוזרים – וגם המזייפים שבנו, כדי להלחין שיר מיוחד שרק הנשמה שלנו יכולה לשיר.

הרבה יותר קל לומר את זה מאשר ליישם. תאמינו לי, אני יודעת. אבל הזמן כל כך יקר, וגם אתם. בואו ננסה לנצל אותו כראוי!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן