רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מסעות רוחניים

הנס הפרטי שקרה לנו

כ״ג בכסלו ה׳תשע״ה כ״ג בכסלו ה׳תשע״ה 15/12/2014 | מאת הרב תולי וייס

חנוכה הוא הזמן לראות ניסים. השנה זכתה המשפחה שלנו בנס מדהים.

אני אדם פרטי, אולם בערב חנוכה, כשאנחנו מודים לה' על הניסים שהוא עשה "בימים ההם בזמן הזה", אני מרגיש שחשוב לספר על כמה רגעים מתוך השנה הכי קשה שעברה על המשפחה שלנו.

לפני שנה, אחותי התחתנה בירושלים, זאת הייתה שמחה מיוחדת משום שהיא הייתה האחרונה מבין ארבעה אחים שזכתה להקים בית. הוריי התרגשו מאוד לחתן את בתם האחרונה. למחרת החתונה, אחותי אמרה לאבי שהוא לא נראה טוב. "אני חולה מלשלם את הוצאות החתונה", הוא ענה בחיוך. אבל אחרי שאחותי אמרה את זה, כולנו ראינו למה היא מתכוונת. לעורו ולעיניו של אבי היה גוון צהבהב מוזר.

מימין לשמאל – אבא, אני, החתן הטרי ושני חתנים נוספים ביום שלאחר החתונה בו הבחנו שאבא לא נראה טוב.

ברגע שהורי חזרו לביתם באוהיו, אבי קבע תור לרופא, נשלח לבדיקות, משם לבדיקות נוספות ועד לאבחנה הנוראית: סרטן הלבלב. מדובר בסוג קטלני במיוחד של המחלה הנוראית, עם שיעורי החלמה מייאשים ופסימיסטים במיוחד, משום שהוא נוצר כל כך עמוק בבטן, שכמעט ואין שום סימפטומים עד שבדרך כלל כבר מאוחר מידי. מבחינתנו זה היה אפילו יותר גרוע, כולנו הכרנו את המוניטין הגרוע של המחלה, משום שסבא שלנו נפטר ממנה עשר שנים קודם.

אחרי שההלם הראשון חלף, כולנו נכנסנו להילוך גבוה: חרשנו את האינטרנט בחיפוש אחר מקורות מועילים, קראנו כל מה שיכולנו, נרשמנו להודעות מרשת הפעולה נגד סרטן הלבלב, ובאופן כללי עשינו כל מה שאפשר כדי לשמור על מבט חיובי ולא לשקוע לייאוש. אמא הפכה למעודדת המשפחתית שלנו, אבא היה אמיץ ונחוש, ואנחנו האחים, עשינו מה שהורינו הרגילו אותנו לעשות מאז שהיינו קטנים – להתפלל. אחיותי חילקו פרקי תהלים בין כמה בני משפחה וחברים וכולנו יחד סיימנו ספר שלם כל יום.

עברנו קורס מזורז באונקולוגיה, ולמדנו על סוגי ההקרנות השונים ועל כל מיני שילובים כימותרפיים בהם יטפלו באבא, בתקווה להקטין את הגידול כך שבסופו של דבר יוכלו להסיר אותו בניתוח מורכב להסרה חלקית של הלבלב. הורי נסעו לניו יורק ופגשו את ד"ר צ'בוט, רופא מיומן ומנוסה במיוחד, אולם מה שהרשים את הוריי במיוחד הייתה דווקא העובדה שהוא היה "מענטש" – ג'נטלמן מכובד בעל קול רך שטוב ליבו ויחסו האנושי שכנעו אותם שהוא הוא האדם המתאים, השליח שבעזרתו אלוקים יוציא לפועל את רצונו.

מחר לא יהיה גזר דין המוות שלך, מחר יהיה חוזה החיים החדש שלך!

ביום שלפני הניתוח, נסענו לקבל ברכה מהרב בנימין אייזנברגר מברוקלין. בעוצמה חודרת, הרב הצדיק והצעיר אמר לאבי, "אל תפחד. מחר לא יהיה גזר דין המוות שלך, מחר יהיה חוזה החיים החדש שלך! הניתוח יצליח בזכות אמונתך השלמה שלא משנה כמה הרופא מומחה, אלוקים הוא זה שמרפא. אל תדאג או תחשוש אפילו טיפה. אתה תהיה דוגמא חיה ומופת לכולם, שאלוקים יכול לעשות הכל. אין דבר קשה מידי או קטן מידי עבוד אלוקים, והוא יכול לסלק אפילו סרטן בלבלב."

אבא רצה מאוד להיות דוגמא ומופת שילמדו אחרים, שאלוקים הוא המקור לכל הברכות והניסים.

אבי עם אחותי

בשש בבוקר בבית החולים, כל המשפחה התכנסה יחד – מישראל, מונטריאול ואוהיו. היינו מבועתים, אולם להפתעתנו אבא היה רגוע ושליו. כמה רגעים לפני שאבא נלקח לניתוח, הוא פנה לד"ר צ'בוט ואמר, "דוקטור, המשפחה שלנו באה משושלת של כהונה יהודית, שראשיתה באהרון, אחיו של משה. בבית המקדש בירושלים, הכהנים היו מברכים את עם ישראל בברכה מיוחדת שאני רוצה להרעיף עליך היום: 'יברכך ה' וישמרך'." דמעות עמדו בעיני כולנו, מלבד אבא, שתמיד אהבתו ליהדות ולמסורת עומדת אצלו בראש מחשבותיו. הוא נכנס לניתוח בשלווה, משליך את כל כולו אל ידיו האוהבות של האלוקים.

פנינו לחדר ההמתנה. שלא כמו בטלויזיה, בחיים האמיתיים אין עדכונים שוטפים מצוות הניתוח. שעתיים עברו בלי שום מלה מהרופאים. ארבע שעות עברו בלי שום עדכון. שש שעות, שמונה שעות, 10 שעות.... ואז, סוף סוף אחרי 12 שעות, ד"ר צ'בוט יצא. המתח היה סמיך, גזר הדין כבר ניתן. כולנו התכנסנו סביבו בפחד, אולם בתקווה, "הוצאנו אותו. הסרנו את הגידול. את כולו".

מה, באמת? לא האמנו למשמע אוזנינו. תודה לא-ל! ד"ר צ'בוט השתמש בשיטה חדשנית שלא הייתה קיימת אפילו ששה חודשים קודם, ואולי אפילו היה המנתח היחיד בכל ארה"ב שהיה יכול לעשות אותה. אין ספק שהוא היה השליח הנכון, המלאך שאלוקים מינה כפי שהורי הבינו כבר בפעם הראשונה בה הם פגשו אותו. התרגשנו ושמחנו ובכינו בחדר ההמתנה. אלוקים עשה לנו נס גדול ואנחנו הרגשנו כל כך קטנים.

השבוע אבא קיבל את הטיפול הכימותרפי האחרון בסדרה שלאחרי הניתוח. אחרי שנה עמוסה ומלחיצה של טיפולי כימותרפיה דו שבועיים, האחיות נגשו אל הורי עם 'תעודת גבורה לניצול' עליה חתמו כל אנשי הצוות. ההורים שלי עזבו את בית החולים מלאים הכרת תודה לכל הצוות הרפואי שעודד אותם במשך כל השנה הקשה.

אנחנו מספרים את הסיפור כדי להודות ברבים לכל האחיות והרופאים שעזרו לאבי להגיע לנקודת הציון המשמעותית הזאת. ולכל מי שכורע בפני חדשות רפואיות רעות, שלא יתייאש, אלא ידע שישנם גם הרבה סיפורים שמחים. למרות שמאוד חשוב ללמוד הכל על סוגי הכימותרפיה, המשפחה שלי למדה על שילוב רפואי מוצלח נוסף. בתערובת נכונה של תמיכה מחברים ומשפחה, תפילה, יחס חיובי מהצוות הרפואי, עידודה של אם ונכונותו של אב להילחם - יש תקוה. אלוקים יכול להסיר אפילו סרטן מהלבלב.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן