רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מסעות רוחניים

מסעותיי עם בוב דילן

ב׳ באדר א׳ ה׳תשע״א ב׳ באדר א׳ ה׳תשע״א 06/02/2011 | מאת ורדה ברנפמן

בשנות ההתבגרות שלי, היו את החיים בעולם התחרותי בו גדלתי... והיו את השירים של בוב דילן שדיברו על עולם אחר.

בתקופת המעבר שלי בין ילדות לבגרות בשלהי שנות הששים בארה"ב, שיריו של בוב דילן היו עבורי חבל הצלה. חייתי חיים מרובעים למדי, בהם אכלתי, נשמתי וישנתי, עברתי בגרות ונרשמתי ללימודי המשך. חייתי בעולם תחרותי במיוחד שבו ציפו ממני להשיג דברים גדולים... והיו השירים של בוב דילן שדיברו על עתיד שבו 'האחרון יהיה הראשון', על יונים לבנות שישנות בחול, על איש הטמבורין, ודברים נוספים שפרטו על מיתר עדין במקום שהתחלתי להכיר - ונקרא 'עולמי הפנימי'.

נראה היה שלא יותר מדי אנשים מתעניינים בקיומו של העולם הפנימי, אולם אני לא התייאשתי מלמצוא אותו. בשנת הלימודים השנייה שלי בקולג', מצאתי המון תכנים על העולם הפנימי בשיריהם של הסימבוליסטים הצרפתיים, ובייחוד בשיריו של רמבו, שבמקרה היה גם אחד מחביביו של דילן.

לאחר סיום לימודיי בקולג', עבדתי במשך שנתיים במשרה טובה בטלוויזיה, ואז פתאום התפטרתי ועברתי למיין. מספר גורמים תרמו להחלטה הבלתי-שמרנית שלי: פטירתו של אבי, אהבת הטבע, משיכה למקומות מבודדים ושאלה בוערת על מהות החיים שלא זכתה למענה. תמיד פחדתי לעוף באמת עם הרוח, אבל כעת הרגשתי שאני מוכרחה להשתחרר.

נראה שדילן פעל מבפנים כלפי חוץ, במקום מבחוץ כלפי פנים

כמו שירי שנות הששים של דילן, גם שיריו מראשית שנות השבעים היוו מוסיקת רקע נפלאה לאח העץ בדירתי בלילות החורף הקרים במיין. הם דיברו על לשמור על הצפון האמיתי שלנו ומה יקרה אם לא נעשה זאת, על להתקדם על פי החזון האישי והחלומות שלנו, ועל להיות אמיתיים עם עצמנו ועם רגשותינו. לא כל השירים שלו הקסימו אותי, בפרט אלה שעסקו בנשים, והיו אפילו כמה שירים שהכעיסו אותי. אמנם אהבתי את רוב שיריו של דילן, אבל לא היה לי בכיס "כרטיס מעריצה".

אם כך, כיצד בדיוק עזר לי דילן להגיע למקום האחרון אליו יכולתי להעלות בדעתי להגיע - לחיות חיים תורניים בירושלים?

נראה שדילן פעל מבפנים כלפי חוץ, במקום מבחוץ כלפי פנים. הייתה לו שלמות אמנותית שהצעידה אותו בעקבות ההשראה, לאן שזו נשאה אותו. זה לא אומר שהוא אף פעם לא הודה שהוא טעה, כפי שעשה לעתים קרובות בשיריו. אבל הוא ראה את המבוכה ואת הבהירות, את התקווה ואת הייאוש כשייכים כולם לתמונה אחת גדולה, והוא קיבל את זה וניסה לדחוס הכל אל תוך שיריו.

דילן ידע כיצד לנקוש על שערי גן עדן, ובאופן כללי, בבסיסם של שיריו, שהיו מלאים בדימויים תנכיים, נמצאה מודעות לא-לוהים. בראשית שנות השמונים כלל לא הבחנתי בקשר שלו לנצרות, מכיוון שכבר החלטתי לפתוח בחיפוש אחר נשמתי היהודית.

לא לקח לדילן זמן רב מדי כדי לעזוב את השלב הנוצרי בחייו. יש אפילו תמונה שלו מניח תפילין בכותל, משנת 1983. חברה שלי זוכרת איך דילן נסע לרוקווי-קווינס בלימוזינה שלו ובלוויית שומר ראש, כדי לשוחח עם הרב שלמה פרייפלד זצ"ל, ואף גילה התעניינות מספיקה כדי לקבוע פגישה נוספת.

באותה תקופה אני כבר מצאתי די מזון לנשמתי בשיריו של שלמה קרליבך, ובזמירות מסורתיות סביב שולחן השבת בעיר העתיקה של ירושלים.

חיפוש אחר בוב דילן

שנות הנישואין הראשונות שלי עברו עלינו בדנבר. באחת השיחות הארוכות שלנו עלה שמו של בוב דילן, ובעלי סיפר שגם הוא הושפע באופן משמעותי משיריו.

בעלי היה משוכנע שהרב שלו, הרב שלמה טוורסקי זצ"ל, הוא אחד האנשים הבודדים שיכולים לדבר בשפתו של דילן ולפתוח עבורו את הדלת ליהדות. הוא היה כל כך משוכנע בכך, עד שכאשר הוא הגיע לקליפורניה, הוא נסע למיילבו – מקום מגוריו של דילן - וניסה למצוא אותו.

בעלי החנה את מכוניתו בתחילת הרחוב, וצעד לעבר מה, שעל פי המידע שהיה בידיו, נראה כמקומו המשוער של ביתו של דילן. הבית היה ממוקם על גבעה גבוהה, ואישה מבוגרת עמדה בגינת פרחים בחצי הדרך למעלה. הוא שיער שזאת כפי הנראה אמו של דילן.

פשוט רציתי שבוב דילן יפגוש את הרב שלי. אני חושב שהוא יכול לשנות את חייו

היא לבשה בנדנה ומכנסיים הדוקים, וכשהוא התקרב, היא הבחינה בו ובציציות והכיפה שלראשו. בעלי הבין שהכי טוב לגשת ישר לעניין, ולהסביר מדוע הוא בא בלי שיזמינו אותו ובלי להודיע על בואו.

"אני מחפש את בוב דילן. האם זה הבית שלו?"

"לא, בוב גר בהמשך הרחוב. אסור לי להראות לך איפה בדיוק, אבל למה אתה מחפש אותו?"

בעלי הבין שהניחוש שלו היה פרוע. הוא חש צביטת אכזבה ולא היה מעוניין לפתוח בשיחה, אבל הגברת נראתה כל כך חביבה, שהוא הרגיש חובה להסביר.

"בגלל הרב שלי, הרב שלמה טוורסקי. פשוט רציתי שבוב דילן יפגוש אותו. אני חושב שהוא יכול לשנות את חייו."

עיניה של הגברת נפקחו לרווחה כשהיא שמעה את השם "טוורסקי". התברר שהיא עצמה הייתה יהודייה – אשתו של מפיק סרטים ידוע – שגדלה במילווקי, והכירה את אביו של הרב.

"אוי א-לוהים! טוורסקי ממילווקי! אבא שלי היה לוקח אותי אל הרב! כולם במילווקי הכירו אותו. כולם כיבדו אותו. לא היה שופט, יהודי או לא, שהיה פוסק במקרה כלשהו לפני שדיבר עם הרב, ואף עורך דין לא היה לוקח תיק לפני שדיבר איתו. טוורסקי ממילווקי..."

היא טלטלה את ראשה כאילו המילים אינן יכולות לבטא את זיכרונותיה כראוי. "בחור", היא אמרה, "אני באמת רוצה לעזור. יודע מה – קח את הדף הזה וכתוב מסר לבוב, ואני אדאג שהוא יקבל אותו."

זאת הייתה הקִרבה המקסימלית של בעלי אל בוב דילן. תשעה חודשים לאחר שנישאנו הרב טוורסקי נפטר. כנראה שהיה צריך משהו או מישהו אחר כדי לעורר את נשמתו היהודית של דילן.

הקשיבו למוסיקה

שיריו של דילן, קליידוסקופ של תובנות ורשמים על החיים, גילו לי כיצד העולם מבטא את עצמו ולימדו אותי שעליי להקשיב למוסיקה שלו.

לדוגמא, הבוקר יצאתי לחנות הקרובה, וראיתי מכונית של חברה קדישא חונה על המדרכה ואוספת קבוצת ילדות קטנות עם ילקוטים על גבן. 'כל כך לא מתאים ואפילו מוזר', חשבתי לעצמי, 'שאותו רכב משמש גם להסעת ילדים וגם להסעת מתים'.

ואז המילים "חברה קדישא", שנכתבו באותיות בהירות על הרכב הכהה, החלו לפשוט מעליהן את הקונוטציות של חברת קבורה. ופתאום הבזיק לי שקבוצת הבנות שעולה על הטנדר הכהה היא בעצמה סוג שונה של "חברה קדישא", חבורה מתוקה וקדושה של נשמות תמימות בדרכן לבית הספר.

לא גילוי מרעיש, אבל סימן לכך שלבי ער. כמו דילן, ניסיתי להקשיב למוסיקה היקרה.

בוב, במקום בו אתה נמצא, תודה על חבל ההצלה, ועל כך שהיית חלק מההפקה הגדולה של המלחין הראשי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן