רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה ויום כיפור

להסתתר מא-לוהים

כ״ח באלול ה׳תשס״ח כ״ח באלול ה׳תשס״ח 28/09/2008 | מאת הרב נחמיה קופרשמיט

מיהו אדון העולם שלך? התבוננות לעומק ראש השנה.

נקודה רגישה בכל מערכת יחסים קרובה היא מציאת האיזון בין קרבה לפרטיות. אם פעם הרגשת שבא לך לצעוק על מישהו שאתה אוהב - "תן לי לנשום!" - אתה בחברה טובה; מבחינה רעיונית, אדם הראשון עשה את זה לא-לוהים.

לאחר שאדם הראשון אכל מפרי עץ הדעת, "ויקרא ה' ...אל האדם, ויאמר לו: אַיֶּכָּה?" ואדם ענה: "את קולך שמעתי בגן, ואירא, כי ערום אנוכי, ואֵחָבֵא". (בראשית ג, ט-י).

הרב שמשון פינקוס ז"ל, הסביר את תשובתו של אדם כך: "א-לוהים, שמעתי שאתה מחפש אותי, אבל פחדתי. אחרי הכול, אני רק אדם פשוט ואני לא רוצה להיות אתך כל הזמן. זה יותר מדי בשבילי! אני צריך קצת לנשום, אז הסתתרתי. ניפגש שוב בימים הנוראים, מאה אחוז, אבל עד אז – עזוב אותי, תן לי לחיות את החיים שלי."

כן, פעמים רבות אנחנו מרגישים התעוררות לעשות את רצון הא-ל, ללמוד את תורתו, לשמור את מצוותיו; אבל בזמנים אחרים אנחנו מציבים גבול ומתכנסים אל תוך המרחב הפרטי שלנו, שבו לא א-לוהים הוא אדון העולם… אלא אנחנו.

אבל, יכול להיות רק מלך אחד. אם אנחנו מאמינים שאנחנו שולטים בטריטוריה הקטנה שלנו, ואפילו אם מדובר בכמה רגעים ביום, אנו בעצם מסתכנים בתחושה שבכוחנו להדיח את א-לוהים ממלכותו – אפילו לזמן קצר.

המוטיב המרכזי בראש השנה הוא המלכת השם. זהו הנושא העיקרי בתפילה שבמחזור:

 

"מלוך על כל העולם כולו בכבודך... והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך... ויאמר כל אשר נשמה באפו – 'ה' א-לוהי ישראל מֶלֶך, ומלכותו בַּכל מָשָלָה'".

 

מה זאת אומרת "להמליך את א-לוהים"?

הרב פינקוס מגדיר מלכות בתור 'המטרה העיקרית שהיא הכוח המניע מאחורי המעשים'. למישהו שבאופן קבוע מבלה ב'טאואר רקורדס', מוציא כל שקל אפשרי כדי לקנות את הדיסקים האחרונים, וקורא רק מגזינים מוזיקליים - מוזיקה היא המלך ששולט על חייו. זאת כאשר עבור האחרים יכולה המוזיקה להיות תחביב נחמד, או אמצעי פרנסה בלבד.

להמליך את א-לוהים זאת אומרת להתעורר מדי בוקר עם המטרה המרכזית והשַלֶטֶת בחיים - להתקרב אל בורא העולם. כל ההחלטות והפעולות יהיו בהתאמה לשיקול היסודי: האם זה יקרב אותי אל א-לוהים או ירחיק אותי ממנו? במלים אחרות – די להתחבא.

להמליך את א-לוהים – למה?

השאלה היא: למה שנרצה להמליך את א-לוהים?

יש מספר גישות לגבי שאלה זאת, וכל אחד צריך למצוא את זו שהכי מדברת אליו. ההסבר הבא מתאים לי.

יש סצנה משכנעת במחזהו של קורט וונגוט, "ארוחת בוקר של אלופים", בקשר למשמעות מלכותו של הא-ל. הדמות הראשית, קילגור טרוט, שותה בבָּר ועסוק בענייניו האישיים. פתאום הוא שם לב לדמות מרשימה שעומדת להיכנס לבר, והוא מתחיל להזיע.

כשמחבר הספר נכנס אל תוך היצירה כדי לבקר את דמויותיו, הן מבינות שהן לא קיימות באופן עצמאי

מי נכנס?

קורט וונגוט.

כשמחבר הספר נכנס אל תוך היצירה כדי לבקר את דמויותיו, מתהפכת לחלוטין תפיסת עולמו של קילגור. הוא מבין שהוא אינו קיים באופן עצמאי. כל רגע מחייו דורש עוד שרבוט בעטו של המחבר. מבלי המחבר, הוא חדל מלהתקיים.

הוא מבין שהעולם קיים רק במוחו של המחבר, ושמעבר לעולמו בר-החלוף יש מימד גבוה יותר – ממלכתו של קורט וונגוט, שהיא אמיתית יותר מזו שלו.

הוא מגלה גם שכל דבר בעולם הוא ביטוי של קורט וונגוט. משום שבעולמו של קילגור, המחבר הוא הישות היחידה שיש לה קיום אמיתי.

אילו יכול היה קילגור לצאת מדפי הספר ולגעת במחברו, הייתה לו חוויה רוחנית מדהימה: באותו רגע יסיר קילגור את פרגוד עולמו הדמיוני – ויחשוף את שורש המציאות. הוא יפרוץ מעבר לגבולותיו.

גם עולמנו המוגבל הוא תוצאה של בריאה. כל דבר שבתוכו הוא ביטוי של האחדות הא-לוהית. שום דבר לא יכול להתקיים בלי להתחדש באופן מעשי בכל רגע. הקיום האמיתי היחיד הוא האינסוף. כמו שאומר הרמב"ם: "הוא [זה מה] שהנביא אומר, 'וה' א-לוהים אמת' (ירמיה י, י) – הוא לבדו אמת ואין לאחר אמת כאמיתתו. והוא שהתורה אומרת, 'אין עוד מלבדו', כלומר – אין שם מצוי אמת מלבד כמותו" (יסודי התורה א, ד).

זאת משמעות מלכותו של א-לוהים – הוא, לבדו, מושל בכיפה על העולם, משום שהוא המציאות הקיימת היחידה. זוהי גם משמעות הביטוי "השם אחד" - האחד והיחיד; אין עוד דבר מלבדו.

להמליך את א-לוהים משמעותו להמליך את העל-טבעי על הטבעי, את הנצחי על הארעי, את המציאות על הדמיון.

ולמעשה

עכשיו, כשראש השנה הולך ומתקרב, איך נוכל ליישם את הרעיון באופן מעשי? נבין שאנחנו לא המלכים בעולמנו. לעולם לא נוכל לברוח ולהתחבא מא-לוהים. אין פינה שבה הוא לא נמצא.

הרבנית פייגה טוורסקי נותנת כלי פשוט ואפקטיבי, שעוזר להגביר את המודעות לנוכחות הא-לוהית בחיינו. שאלו את עצמכם כמה פעמים ביום, ולא משנה מה אתם עושים באותו רגע, "האם א-לוהים מרגיש כאן נוח?" האם הוא מרגיש בבית כשהוא מצטרף למשפחה שלכם סביב שולחן האוכל? האם הוא נהנה לבלות אתך ועם בן/בת זוגך? האם הוא שמח להיות אתך בעבודה? להקשיב לשיחות הטלפון שלך? כשאתה גולש באינטרנט?

אם נשאל שאלה זו לעיתים קרובות במשך היום, נוכל להגביר את המודעות לכך שא-לוהים נמצא כאן ממש, יחד איתנו. כך נגיע להכרה שרק אם נצא ממקומות המחבוא שלנו, נוכל לגעת בעצמאות המוחלטת.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן