רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

עצמאות מוסרית

כ״ב בתמוז ה׳תשס״ז כ״ב בתמוז ה׳תשס״ז 08/07/2007 | מאת הרב נחמיה קופרשמיט

בתור יהודים אנחנו נדרשים לפתח אומץ מוסרי ואינטלקטואלי ולחיות על פי האמת, אפילו אם כל העולם עומד מן העבר השני.

ניסוי מצמרר

האם נראה לכם שבני אדם, בריאים בנפשם וטובים מיסודם, יכולים לרצוח אנשים חפים מפשע?

הסרט "ציות לסמכות" (Obedience to authority) מתעד ניסוי מצמרר שנערך באוניברסיטת ייל לפני מספר שנים, ע"י ד"ר סטנלי מילגרם, ומצייר תמונה קודרת מאוד של הטבע האנושי.

למתנדבים במחקר אמרו שהם לוקחים חלק בניסוי שבא לבחון "כיצד ענישה מסייעת ליכולתו של האדם ללמוד". הציגו בפניהם אדם שמתאמץ לזכור רשימת מילים. הוא יושב בחדר צמוד שממנו יוכלו לשמוע אותו אך לא לראותו, קשור לכיסא וזרועו מחוברת לחוטי חשמל. בכל פעם שהוא טועה באמירת המילים אותן שינן, מבקשים מהמתנדב ללחוץ על כפתור שנותן מכות חשמל מתחזקות והולכות. ממש לפני תחילת הניסוי, הגבר מזהיר את המתנדב על מצב הלב שלו. מה שהמתנדבים לא יודעים הוא, שהגבר הזה הוא למעשה משתף פעולה של מילגרם בניסוי האמיתי, והניסוי שהוצג בפניהם הוא פיקטיבי. בפועל, לא ניתן שום הלם חשמלי.

הניסוי מתחיל. כמה טעויות בדקלום המילים – והמתנדב מפעיל כמה מכות חשמל. המתנדב צוחק בעצבנות כאשר הוא שומע נהמות כאב מכיוון הגבר שבחדר השני. מנהל הניסוי, אדם בחלוק רופאים לבן, מעודד אותו להמשיך עם השוקים החשמליים המתעצמים והולכים.

אם כולם מושפעים מההתניה החברתית, איך יכול מישהו להיות אחראי מבחינה מוסרית על מעשיו?

כאשר עולה המינון, נשמעות מהחדר הסמוך צעקות מלוות בתחנונים להפסיק את הניסוי. הוא צועק שזה מסוכן ללב שלו.

ובכל זאת, המתנדב – ורוב המתנדבים האחרים – ממשיכים לתת מכות חשמל עד לנקודה שבה הם מאמינים שפגעו באופן חמור באדם. במקרים רבים המתנדבים המשיכו לתת שוקים קטלניים אפילו לאחר שהצעקות השתתקו(!). בכל פעם שמנהל המעבדה הנחה את המתנדבים להמשיך לתת מכות חשמל, הם צייתו לדמותו הסמכותית במקום להתנגד לו.

הניסוי הנורא הזה מראה שאינך חייב להיות סדיסט או מטורף כדי להכניס אנשים לתאי גזים. אתה יכול להיות נורמאלי לחלוטין, אך פשוט לא מספיק עצמאי כדי לבדוק את מידת המוסריות של מעשיך.

התניה ואחריות מוסרית

כשאין כוח להתנגד לְמָרוּת ולבקר את הנורמות המקובלות, ביצוע עוולות הוא פשוט פונקציה של זמן ומקום. כיצד היית מרגיש במפלגה הנאצית אילו נולדת במשפחה גרמנית טיפוסית בראשית שנות העשרים?

אף אחד לא נולד וגדל בריק.

למה לטעון שצעיר גרמני בן 17 אחראי על בחירתו להצטרף לתנועת הנוער הנאצית? הרי מההתחלה נטבעה בו התניה חברתית לשנוא יהודים. הוא מעולם לא נחשף לפני כן לדרך חשיבה ואמונה שונה. כל חבריו מצטרפים לנוער ההיטלראי!

ובכל זאת, העולם עדיין רואה בנאצים אחראים מבחינה מוסרית על מעשיהם. למה? אם כולם מושפעים מההתניה החברתית, איך יכול מישהו לשאת באחריות מוסרית על מעשיו?

אברהם: הדוגמא הראשונה לעצמאות

אברהם העברי, אבי האומה היהודית, התמודד עם הסוגיות הללו פנים אל פנים.

בעולם מלא בעבודת אלילים, מבין אברהם הצעיר שחייב להיות בורא יחיד לעולם ודוחה את החינוך האלילי שקיבל. הוא מגלה את המונותיאיזם בעצמו ולעצמו, ופותח בשליחותו לחינוך העולם, למרות שמהלך זה מסכן את חייו.

לאחר שנים רבות של נאמנות מסורה, מדבר האלוקים סוף סוף אל אברהם בפעם הראשונה:

"ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך. והיה ברכה..." (בראשית י"ב, א-ב).

הציווי הראשון של ה' לאברהם מעורר הרבה קושיות. ברור שאדם לא יכול לעזוב את ארצו בלי לעזוב את בית אביו ואת מולדתו. למה לא להגיד פשוט "לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך"?

יותר מזה, אדם עוזב קודם כל את בית אביו, אחר כך את מולדתו ואז את ארצו. למה ערוכה הרשימה בסדר הפוך?

המסר היסודי שהתורה מעבירה לנו כאן, אינו פרידתו הפיסית של אברהם מארצו. אחרת היה מספיק לומר "לך מארצך". הניסיון שעמד בפני אברהם היה להיפרד מבחינה רוחנית, להותיר מאחוריו את ההשפעות, המנהגים והתמיכה הרגשית של בני משפחתו וחברתו, על מנת להפוך להיות עצמאי באמת.

שלושת התחומים האלה (ארץ, מולדת, בית-אב) מיצגים שלושה תחומי השפעה שונים על הפרט, בסדר עולה של עוצמה.

אברהם מצווה תחילה לעזוב את ארצו – לפרוץ ולצאת מהשפעת עבודת האלילים של ארצו. אחר את מולדתו – להותיר מאחוריו את המנהגים וההרגלים שהוטבעו בו. לבסוף, הוא צריך להתאמץ ולהתנער מהקשר החזק מכולם – בית אביו – מקור הזהות וההערכה העצמית הראשוני שלו.

העמידה בניסיון הזה היא צעדו הראשון של אברהם בדרך לפיתוח עצמאות רוחנית. זו משמעותו של הביטוי "לך לך" – לך אל עצמך. האלוקים אומר לאברהם להסיר מעליו את ההשפעה החיצונית על מנת לצמוח כפרט עצמאי באמת.

אחריותו של כל אדם

אברהם העברי - רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מֵעֵבֶר אחד, והוא מעבר אחד (מדרש רבה, בראשית מ"ד, ח').

העצמאות החותכת הזאת מתייגת את אברהם בתור העברי הראשון, מונח שנגזר מהמלה "עֵבֶר" – צד. אברהם עמד לבדו בעבר הנגדי.

פרוץ את המסגרת החברתית שלך ובחון מחדש את יסודות הנחותיך.

המפתח לעצמאות? פרוץ את המסגרת החברתית שלך ובחון מחדש את יסודות הנחותיך. זהו אתגר יסודי שעומד בדרכו של כל אדם בדרכו להיות בעל חשיבה חופשית. משום שמבלי לבחון ולאמת את נכונותם של ערכים מוטבעים, האדם לא יוכל לדעת לעולם אם עמדותיו נכונות.

הן הנער הגרמני והן המחבל המוסלמי אחראים על מעשיהם, למרות ההתניה החברתית. במקום להכיר בצורך לבחון את ערכי חברתם, הם בחרו להישאר פסיביים.

מצוותו הראשונה של ה' לאברהם, ולכל אדם שהוא, היא להיות עצמאי. אנחנו צריכים לפתח את האומץ האינטלקטואלי והמוסרי לחיות ע"פ האמת, אפילו אם כל העולם עומד מן העבר השני. בלי הדבר הזה, אנחנו לא יותר מתוצר מותנה וכנוע של החברה.

עם העצמאות המוסרית, מגיעה העצמאות האמיתית.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן