לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חסרי הנשמה

חסרי הנשמה

היוונים חשבו שהגשמיות היא מטרת חייו של האדם. אך עם ביטול מושג הנשמה, החברה הופכת להיות – במשמעות העמוקה ביותר של המלים – חסרת נשמה.

מאת

זה נשמע כמו התחלה מבטיחה לאחד מסיפורי חלם, "עיר החכמים". הפילוסוף המקומי מודיע בחוכמתו לחבריו התושבים, שמכיוון שהוא לא יכול לראות את הפנים שלו עצמו באופן ישיר, משמע שאין לו פנים. חוץ מזה, הוא מסביר לאנשי עירו, מה שנראה בעיני כולם כמו הפנים שלו שוכן בעצם בתוך המראה.

ההשראה לסיפור החלמאי לא באה משוטים חסרי תקנה, אלא ממדענים ידועי שם. כמו פול בלום, הפרופסור לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ייל, מחבר הספר "Descarte's Baby" (התינוק של דקרט), שעוסק, כפי שכתוב בכותרות, ב"מה הופך אותנו לאנושיים". באחד מטורי הדעות של ה'ניו יורק טיימס', מקונן פרופסור בלום על הנאמנות האנושית העקשנית ל"דואליזם", הרעיון הפילוסופי שאנשים מכילים גם מרכיבים גשמיים וגם רוחניים. הוא מרחם על אלה אשר, כמו בנו בן השש, מתעקשים להעמיד פנים שיש "אני" שיש לו קיום נפרד מהתאים האנושיים של גוף האדם.

אבי הבן, לעומת זאת, יודע שהאינטואיציה של הבן שלו שגויה. "תכונות החיים המנטאליים שאנחנו מקשרים לנשמות, הן גשמיות לחלוטין", הוא טוען בביטחון, "הן עולות מתוך תהליכים ביוכימיים במוח".

אל הקריאה לחנך מחדש ולהשכיל את ההמונים הנבערים מצטרף מעריצו של פרופסור בלום בהארוורד, הפרופסור המחונן לפסיכולוגיה, ד"ר סטיבן פינקר, שבמאמר אישי שלו בכתב עת, לועג לאלה שחושבים "שהמוח הוא מחשב הכיס של הנשמה, המטפל באינפורמציה על פי פקודותיו של משתמש-רפאים". פרופסור פינקר מציע לנו לסלק "אינטואיציות ילדותיות ודוֹגמות מסורתיות" מן הסוג הזה, ולהכיר בכך שמה שנחשב בעינינו נשמה הוא לא יותר מ"פעילות מוחית".

או, כפי שהיו אומרים אולי באוניברסיטה של חלם, מכך שאפשר לתפוס את הנשמה רק דרך השכל, ניתן להסיק שהשכל חייב להיות הנשמה.

לפעמים האינטואיציות דווקא צודקות, ופירוש המידע (ובייחוד חוסר הפירוש) שגוי. מדענים, אחרי הכל, כמו שהבחין הפסיכולוג הבריטי הידוע ה. ג'. אייזנק, יכולים להיות "סתם אטומים וחסרי היגיון כמו כל אחד אחר; והאינטליגנציה הגבוהה שלהם רק הופכת את הדעות הקדומות שלהם למסוכנות עוד יותר". מעבר לכך, כמה מהם נוטים לבורות מסוכנת: הביטחון שיש להם, למרות ההיסטוריה הארוכה והכואבת של 'מה היה צריך להיות' של המדע, הזרועה באמונות שפעם טופחו, ואחר כך הושלכו – מגיעה להכרה סופית.

מדרון חלקלק

בעוד שהדואליות בת זמננו עולה לדיון אקדמי, אנחנו בהחלט יכולים לבחור להתעלם מכך. אבל לרוע המזל, ההתכחשות לייחודיותו של האדם – 'רוח הרפאים' הברורה במכונת הפילוסופיה של בלום-פינקר – היא, מעבר לכל, סמל למשהו מאיים מאוד.

בלי להצהיר על קיומה של הנשמה, החברה הופכת להיות – במשמעות העמוקה ביותר של המלים – חסרת נשמה.

שלילת מושג הנשמה – הניצוץ האלוקי הקדוש, מגיעה עד ללב לִבן של סוגיות חברתיות רבות בנות ימינו. הדבר משפיע ישירות על עמדות החברה בהתייחס לעולם היישומים המוסריים - מצער בעלי חיים ועד להפלות; ממשמעות חיי נישואין ועד לטיפול בחולים סופניים.

בהעדר מושג הנשמה האנושית, אין שום דבר שיצדיק להתייחס לבני האדם, מעצם מהותם, כאל בעלי ערך רב מבעלי החיים; שום דבר שימנע מאיתנו מלסיים בפשטות את חייהם של תינוקות טרם היוולדם; שום דבר שיתיר לנו להחשיב "סגנון חיים אישי" כלשהו כראוי פחות מאחר; שום דבר שימנע מאיתנו לשים קץ, בקור רוח, לחייו של חולה הנוטה למות. אכן, אם נעסיק את המוח שלנו רק עוד קצת, גם לא תהיה לנו כל הצדקה להחשיב כל חרק שהוא כנחות מאיתנו, או להימנע מלאמץ אורח חיים משולח רסן ובלתי מוסרי, או רצח שרירותי. בקיצור: בלי להצהיר על קיומה של הנשמה, החברה הופכת להיות – במשמעות העמוקה ביותר של המלים – חסרת נשמה.

אין מוצא מהמציאות. הסיכום הסופי של המשחק: או שבני האדם הם משהו השונה באיכותו משאר הביוספירה, מרוממים על ידי נשמותיהם, ועל ידי האחריות שנובעת מקיומן; או שהם לא. וחברה שבוחרת להאמין באפשרות השנייה, היא חברה שבה לאף אדם אין שום סיבה לשאוף לשום דבר, מעבר לסיפוק האינסטינקטים או התאוות שמשותפות לנו ולעולם החי. עולם המתכחש לנשמה יכול אמנם לעצב אמנה חברתית תועלתית. אבל ל"טוב ורע", "נכון" או "לא נכון", לא תהיה בו שום משמעות בכלל; בעיני הפרט, יישארו רק חישובים קרים של הישרדות ביולוגית ורדיפה אחר הנאות.

נרות חנוכה

מובן שהרעיון אינו חדש. האנושות פגשה ב"מטריאליסטים" – אלה שרואים את המציאות כמוגבלת אך ורק לחומר – במספר מקרים. אנשים הנעולים על סילוק הרוחניות מהמהות האנושית, היו כוהניה הגדולים של תקופת התבונה וימי התהילה של הקומוניזם.

אולם, יתכן שהמטריאליסטים הראשונים היו היוונים, שהעמידו כמה אלילים הפכפכים במקום שבו מנסים חלק מהפרופסורים להתבסס רק על עצבים וסינפסות.

יוון, שהתמקדה כל כך בסיבתיות וחקירה, הפיקה חגיגה חסרת תקדים של ידע לגבי העולם הגשמי. מאות שנים לפני הספירה הנוצרית, חישב ארטוסתנס את היקף כדור הארץ בסטייה של אחוז אחד בלבד; אויקלידס הגה ופיתח את הגיאומטריה; אריסטרכוס הציג תיאוריה הליוצנטרית שבה מהווה השמש מרכז למערכת הכוכבים. ומחקריהם של היוונים הקדמונים לגבי העולם הפיסי כללו גם, ובצורה בולטת, את בן האדם. אבל רק בתור אובייקט גשמי, ובעצם - כחיה.

בהתאם לכך, הרבה מהמחשבה ההלניסטית נסובה סביב האמונה שההנאה מהחיים היא המטרה הכדאית ביותר של האדם. המלים "ציני" ו"הדוניסט" מגיעות מתוך אסכולות פילוסופיות יווניות.

וכך יצא, כמעט באופן טבעי, שתרבות יוון ראתה את ההתמקדות היהודית באלוקים כפגיעה בה. השבת הכחישה במהותה את טבעו הבלתי פוסק של העולם הגשמי; ברית המילה נתנה ביטוי לכך שגוף האדם אינו מושלם; לוח השנה היהודי העניק קדושה, במקום שבו הייתה רק עונתיות ארצית; צניעות, או כל סוג של הגבלה אחרת על שקיעה בהנאות היצריות, נתפסה פשוט כבלתי-טבעית.

מובן שליוונים היו האלילים שלהם, אבל הם היו מנוגדים לקדושה, וכל העיצוב שלהם בא מתוך הדוגמאות הגרועות ביותר של בני האדם, כשממילא הם מעידים על מידת ההתדרדרות האנושית. כאשר דיברו הפילוסופים ההלניסטיים על "נשמה" הם השתמשו במלה זו רק כדי לתאר את מה שאנחנו מכנים היום 'אישיות' או 'בינה'. הרעיון של ישות "בצלם אלוקים", של נשמה שיכולה לבחור ולזכות בקיום נצחי, היה בלתי מושג לחלוטין בעיני התפיסה היוונית.

הרעיון הזה מהווה חלק אינטגרלי וחיוני בהשקפה היהודית. עם חלוף המאות, ומתוך הדוגמה של אלה שחיו את האמונה היהודית, קיבלה האנושות את הרעיון החדשני הזה, שהאדם הוא למעשה מיוחד בבריאה, ושייחודיותו מתחזקת כשהוא חי כמיוחד; שהנשמות שלנו הן נצחיות ושמה שאנחנו עושים משנה.

חנוכה הוא הזמן לחשוב על ההבדל הקריטי בין האידיאלים שמחיים את האומה היהודית, לבין אלה שגילמו את ההלניזם. יהי רצון שהקדושה שתרד לשנה זו באמצעות נרות החנוכה בבתי יהודים בכל מקום, תסייע לנו להתנגד לניסיונות המודרניים של התכחשות למציאות, ושהיא תותיר בעקבותיה עולם מלא יותר ברוחניות.

24/12/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) שמשון, 1/11/2006 08:29

חומר בנושא האמת הרוחנית

אפשר למצוא דברים יפים בנושא באתר ayalla.net

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub