עמדתי צמוד לציור הקיר שבמוזיאון ולא הצלחתי לראות דבר. מלבד צבעים מעורבבים ללא משמעות, עיניי לא יכלו לקלוט אף דמות או אירוע מן התמונה. ככל שהתרחקתי ועמדתי במרחק הנכון, לא קרוב מדי ולא רחוק מדי, הצלחתי לחבר לאט לאט את הפרטים הקטנים, את הדמויות, הצבעים וחייכתי למראה התמונה המדהימה שהשתקפה למולי. זו הייתה תמונה מקסימה של אם עם שני ילדיה האוחזים בידיה, מחויכים מאוזן לאוזן. תמונה מלאה בביטחון, חן ויופי. העליתי חיוך על פניי. אין ספק, זו באמת תמונה יפה.

החוויה שעברתי במוזיאון גרמה לי לתחושת דז'ה-וו עם מצב שונה, אבל דומה, שאני מכירה מחיי האישיים...

יש לך עבודה טובה, הילדים בבית בריאים, האישה מחייכת, אתה מצליח לשלם את תשלומי המשכנתא, המכולת, המים ועוד כמה מותרות שהעזת לקנות החודש... וכרטיס האשראי עמד בהם ולא נכנסת למינוס.

מודיעים לך שאתה צריך להתחיל מהתחלה!

הכל נראה טוב על פני השטח, אבל כמו במשחק מחשב.. אתה משחק לך לתומך, זז ימינה שמאלה, קופץ, אחורה קדימה... "אכלת" את כל שאר השחקנים ואז, בום! משום מקום זה בא לך... הפתעה! שחקן אחד מגיח מאחור ואתה מוצא את עצמך מול מסך אדום מהבהב, אתה פסול. מודיעים לך שאתה צריך להתחיל מהתחלה! מדוכא ומדוכדך אתה מתחיל ללא אנרגיות שוב את המהלכים הראשונים שביצעת, מקווה להגיע לאותו מסך ולא להיפסל קודם.

כך אנו מוצאים את עצמנו לפעמים בחיים. נראה כי הכל טוב, על פני השטח הכל שקט מתנהל כרגיל, ואז בלי שום התרעה, אתה מוצא עצמך מבולבל, לא מוצא דרך עומד במקום ולא מוצא פתרון, אבוד. נראה כי כל הצבעים התערבבו ולא מצליחים לראות שום צבע אחד ברור, התמונה כולה מחוקה, לא ברורה, מטושטשת ואף מפחידה. קשה למצוא קו מחשבה בריא וטוב.

פשוט לא לזוז

ובכן אז צריך פשוט לא לזוז! מצחיק אבל נכון! המשך באותה הדרך עד שתמצא פתרון מתאים. לא להיכנס לפאניקה ולהיבהל. פשוט המשך ללכת כאילו לא שמת לב למתרחש מסביבך, פעל בצורה מכאנית, המשך כאילו לא קרה דבר. אל תגיב, חַשוֹב!

ואז תתרחק מעט, כשהדברים ברורים יותר, רגועים יותר תוכל לגבש לעצמך דרך מילוט או דרך עשייה.

התגובה הראשונית שלנו מלאה באש, מלאה באימפולסיביות שלא תמיד מובילה אותנו אל הצעד הנכון, להיפך זוהי תגובה המובילה לכאוס ברוב המקרים. כשנרגעים מעט, ולא מדובר בשעה או שעתיים, לפעמים צריך שבוע או שבועיים (של חיים מתוך אינרציה), נראה כי קו המחשבה משתנה ואז מגיע פתרון מתאים יותר.

קו המחשבה משתנה ואז מגיע פתרון מתאים יותר

כאשר אנו מסתכלים על התמונה קרוב מדי, אי אפשר לראות דבר מלבד צבעים רבים המטשטשים את העיניים, אך כשאנו מתרחקים מהתמונה אנו מצליחים לראות דמויות, צבעים, חיות, ואז המרחק מאפשר לנו לראות את התמונה השלמה, ובכך להגיע להחלטה נכונה יותר.

המרחק הזה הוא טוב לא רק לתגובה נכונה במצבים שונים, הוא טוב גם ליחסים בין בני אנוש. יש מרחקים נכונים שצריך לקיים בין בני האדם הסובבים אותנו.

מרחק נכון מתאים למערכות יחסים שונות עם אנשים שונים הסובבים אותנו, ממשפחה ועד לחברים. באם נמצא את המרחק הנכון – את מערכת היחסים הנכונה, אשר מתאימה לנו, נראה כי הדבר ימנע חיכוכים והתעסקות בטפל.

נהיה רגועים יותר, שלווים יותר ונקבל בצורה טובה ונכונה יותר את החיים ואת האחר.