בשנת הלימודים השנייה של דוד רוזמרין באוניברסיטה, הוא התחיל לסבול מלחץ נפשי. הלחצים החברתיים והלימודיים שלו ודאי לא היו שונים מאלה של תלמידי אוניברסיטה אחרים בעולם, אולם כשדוד גילה שהוא מתקשה להירדם בלילות, הוא התחיל לחשוב ברצינות על פניה לשירותי בריאות הנפש של הקמפוס, כדי להיעזר בטיפול תרופתי.
לאחר אחד משיעורי התורה השבועיים שלו, דוד התייעץ עם הרב ניסן אפלבוים על השינה שחומקת ממנו. "נראה לך שיהיה לי טוב לשוחח עם מומחה בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר, על המצב שלי?"
הרב קם ללא אומר ממושבו ויצא במהירות מהחדר. דוד יצא אחריו ברגשות מעורבים של מבוכה וסקרנות. "הסתכלתי", מספר דוד, "כיצד הוא מצלם עוד ועוד דפים מתוך ספר, ומכין עבורי אוגדן דפים שישנה את חיי".
כשהרב אפלבוים סיים, הוא הניח את 61 העמודים המצולמים בידיו של דוד. בעמוד הראשון היה כתוב "שער הביטחון". הדפים נלקחו מתוך ספר חובת הלבבות, שנכתב ע"י רבנו בחיי אבן פקודה, במאה ה-11 בספרד. "אני לא יודע אם אתה צריך להתייעץ עם רופא על הלחצים שלך", הרב אמר לדוד, "אבל אני יודע, שיהיה לך טוב לקרוא את הדפים האלה. תלמד מהם 10-15 דקות לפני השינה בכל לילה, ותחשוב טוב על מה שכתוב כאן".
דוד מילא בדקדקנות את ה"מרשם":
להפתעתי, תוך 8 שבועות לא רק שיכולתי להירדם בלי בעיה, אלא גם הלחצים שלי כמעט ונעלמו. מה שהיה מעניין במיוחד זה שהשיפור במצבי הפסיכולוגי התרחש למרות שאף אחד מגורמי הלחץ בחיי לא נעלם. למעשה, באותו שלב עמדתי מול מערכת מבחנים מתישה, קשיים חברתיים רבים יותר מאשר קודם, ועתידי נותר חסר ודאות לגמרי! הדבר היחיד שהשתנה היה הגישה שלי לקשיים, ולחיים בכלל. רמת הביטחון שלי באלוקים גדלה, ורכשתי את הכישורים הרוחניים הדרושים כדי לנווט בעולם שמכיל גם דאגות. באותו אופן שחולה בוטח בפסיכיאטר מיומן ומוסר את עצמו לידיו, אני הבנתי שבסופו של דבר כל מה שקורה בחיי נשלט בידיו הכל יכולות של ה', ושבסופו של יום, נותר לי אך מעט מאוד מקום לדאגה.
כתב חוכמה יהודי קדמון זה, גילה שיטה סודית להפחתת לחץ על בסיס חוכמה רוחנית
עם תום לימודיו האקדמיים, המשיך דוד ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה. כאשר הגיע הזמן בו הוא היה עליו לבחור תזה לעבודת המאסטר שלו, הוא נזכר בניסיונו האישי בהתמודדות מול חרדה. דוד התחיל שוב לקרוא את "שער הביטחון", כשהפעם הוא בוחן את הטקסט מנקודת מבט פסיכולוגית. "פחות משלושה עמודים אל תוך הפרק", מספר דוד, "הבנתי שאפשר להבין את הטקסט כתיאוריה פסיכולוגית מושלמת לגבי סיבת החרדה האנושית. כתב חוכמה יהודי קדמון זה, גילה שיטה סודית להפחתת לחץ על בסיס חוכמה רוחנית. הצגתי את החומר בפני המנחים שלי, אשר התפעלו לא פחות ממני מתובנותיו של רבנו בחיי."
האם אמונה דתית מסייעת להתמודדות עם לחצי החיים?
למעשה, דוד נכנס בלי כוונה אל אחד מתחומיה המתפתחים של הפסיכולוגיה - "פסיכולוגיית הדת". בשני העשורים האחרונים התפרסמו כ-1800 מחקרים פסיכולוגיים בתחום זה, אשר חוקרים שאלות כגון:
-
האם אמונה/אורח חיים דתי יכולים להוות אמצעי התמודדות בזמני לחץ?
-
האם קיים קשר בין השתתפות שבועית בפעילות דתית לבין רמות הדיכאון והחרדה?
-
האם קיים שוני בהשפעתם של טיפולים פסיכולוגיים על אנשים דתיים לעומת חילוניים?
-
האם ניתן להכליל רוחניות ודת בטיפול הקליני בבעיות פסיכולוגיות?
דוגמא למחקר כזה הוא מחקרו של מיכאל אינזליכט – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. החוקרים מדדו את רמת הפעילות המוחית ב-anterior cingulate cortex (פיתול החגורה הקדמי במוח), שמעידה על לחץ. הנבדקים התבקשו לערוך תרגול מתסכל שמכונה "משימת סטרופ".
פרופסור אינזליכט סיפר שבהתחלה הם פשוט ניסו לבחון אילו גורמים יעוררו את הפעילות המוחית הרצויה, ולא לבחון אמונות דתיות. בתחילה, הם ביקשו מהמשתתפים להגדיר את עצמם על פי השתייכותם הפוליטית, מאחרים הם ביקשו לתאר את רמת הביטחון העצמי שלהם. באף אחת משיטות מיון אלה לא נמצאה התאמה כלשהי לרמת פעילות "גלי הלחץ" במוח. רק כשהחוקרים ביקשו מהמשתתפים להגדיר את עצמם על פי רמת אמונה באלוקים ודת, התחילה להתגלות תבנית ברורה. לבעלי האמונה הדתית העמוקה ביותר היו סיכויים גבוהים יותר לקבל בקלות רבה יותר את טעויותיהם. בעוד שלבעלי הנטייה האתיאיסטית היו סיכויים גבוהים יותר לסבול מלחץ ודאגה אחרי ביצוע טעות. פרופסור אינזליכט דיווח שאף אחד מהאתיאיסטים בקבוצה לא גילה רמת לחץ נמוכה ואף אחד מהדתיים לא גילה רמת לחץ גבוהה.
האמת המדעית על דת ופסיכולוגיה
פרויד עמד על דעתו שקיים יחס הפוך בין רמת הדתיות לרמת הבריאות הפסיכולוגית. הפסיכולוג הנודע אלברט אליס, אשר דורג על ידי חבריו למקצוע בתור הפסיכולוג השני בהשפעתו בהיסטוריה, טען בשנות ה-80 שבני אדם בעלי שכנוע דתי עמוק יגלו סובלנות מועטת יותר למצבי אי ודאות, יהיו פחות גמישים, יסבלו מחרדות, ותהיה להם יותר נטייה לנוירוזות.
בשנות ה-90, נעמד הפסיכולוג קנת פרגמנט מול ענקים אלה, וביקש לבחון את טענותיהם באופן מדעי דרך ניסויים פסיכולוגיים מעשיים, ללא אג'נדה דתית או אנטי-דתית מוקדמת. כך יסד ד"ר פרגמנט את המדע האמפירי של פסיכולוגיית הדת, ופרסם שני ספרים ולמעלה מ-150 מאמרים מדעיים. הוא זכה למספר רב של פרסי הוקרה מאגודות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקאיות. באופן כללי גילו מחקריו שרוחניות מהווה משאב אנושי חשוב בעיתות לחץ, ושקשר עם אלוקים יכול לשפר סימפטומים של חרדה, דאגה ודיכאון. לאחר שד"ר אליס בחן את מחקריו של ד"ר פרגמנט, הוא חזר בו בפומבי מהצהרתו הקודמת, והודה על כורחו שמנקודת מבט פסיכולוגית, דת "אינה בהכרח דבר רע".
ילד ממוצע היום, בטווח הגילים 11-13, לחוץ כמו הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע של שנות ה-50
למען האמת, עם התגברות החילוּן החברתי, עלו גם רמות החרדה והייאוש. כפי שרוברט ליהי, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קורנל, הסביר לא מזמן בראיון עם דניס פרגר: "אנו רואים מגמה היסטורית גדולה של עליית החרדה... הילד הממוצע היום, בטווח הגילים 11-13, לחוץ כמו הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע של שנות ה-50." ד"ר ליהי העיר גם ש"יש מחקרים שמגלים שלמעשה חייהם של אנשים בעלי מערכת אמונית וקהילה תומכת, טובים יותר ומאושרים יותר."
בחמש השנים האחרונות, עבד דוד רוזמרין על תוכנית דוקטורט עם ד"ר פרגמנט, ולאחרונה אף זכה להתמנות בתור חבר צוות במחלקה הפסיכיאטרית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד. רוזמרין פרסם מחקרים רבים בכתבי עת אקדמיים, והציג אותם במספר כינוסים לאומיים שדנו בקשר בין דת ורוחניות לחרדה, סטרס ודיפרסיה [לפרטים נוספים ראו האתר www.jpsych.com]. למרות שמחקרים רבים מסוג זה כבר נערכו בקרב נוצרים, רוזמרין היה חלוץ המחקר בקהילה היהודית. מחקריו גילו בעקביות שאמונה באלוקים, כמו גם שמירת מצוות (כגון תפילה, לימוד תורה, השתתפות בתפילות) קשורות לרמות נמוכות של מצוקות פסיכולוגיות.
מרשמים מרקיעי שחקים
ב-20 השנים האחרונות עלו בהתמדה שיעורי המרשמים לתרופות פסיכו-אקטיביות (משנות מצב רוח) עבור מבוגרים עצמאיים בארה"ב. למעשה, השימוש הכפיל את עצמו בפחות מעשור בין השנים 1994 ל-2002, ובחלק מהתרופות הפסיכו-אקטיביות השימוש אף כמעט ושילש את עצמו באותה התקופה.
לתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה אלה קיימות תופעות לוואי שונות כגון הפרעות בתפקוד מיני, בחילות ולמרבה האירוניה – נוירוזה והפרעות שינה. תרופות נפוצות אחרות לטיפול בהפרעות מצבי רוח/חרדה כגון תרופות טריציקליות, נוגדי דיכאון ו-MAOI, עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות בהרבה, כגון תרדמת ואף מוות.
בעוד שלפעמים אין ברירה וחייבים להשתמש בטיפול תרופתי כדי לעזור לאנשים במצוקה, לאור הסכנות הנ"ל, דוד רוזמרין שאל את עצמו אם ניסיונו האישי בהגברת הביטחון באלוקים לא יוכל לסייע גם לאחרים. "החלטתי שאני חייב לנסות להשתמש בידע שלי כדי לעזור לאנשים להפחית את רמת הלחץ בחייהם."
רוזמרין, בעזרת הרב לייב קלמן, הרב נח אורלווק וד"ר פרגמנט, פיתח תוכנית לטיפול בדאגה ולחץ בקהילה היהודית. התוכנית מבוססת על התערבות רוחנית כמפורט ב"שער הביטחון", שעזרה לו כל כך כתלמיד אוניברסיטה לחוץ, ועל טקסטים יהודיים נוספים.
אמונה בא-ל ויציאה לחירות
ה"ביטחון באלוקים" אותו מעודדת התוכנית בנוי משלושה מרכיבי יסוד:
-
אמונה שאלוקים יודע הכל (ולכן גם יודע מה אנחנו צריכים).
-
אמונה שאלוקים כל יכול (ולכן הוא יכול לשנות את המציאות הגשמית שלנו).
-
אמונה שאלוקים אוהב אותנו (ולכן עושה הכל לטובתנו).
כפי שמסביר רוזמרין, הגיוני שאדם שמאמין באלוקים יודע כל, כל יכול ואוהב, לא יאכל את עצמו מרוב דאגה ודיכאון.
האמנם? האם לא יתכן להאמין באלוקים יודע כל, כל יכול ואוהב שברא את העולם, אבל כזה שלא אכפת לו שאיבדתי את כל קרן הפנסיה שלי במשבר הכלכלי? האם אי אפשר להאמין שאלוקים אוהב את העולם, אבל לא מתכוון להתערב בבעיות הבריאות שלי?
כאן נכנסת לתמונה יציאת מצרים. כפי שכל שומר מצוות ודאי שם לב, היהדות עוסקת באינטנסיביות ביציאת מצרים. בעוד שנס ההצלה מתוכנית ההשמדה של המן מוזכר רק פעם אחת בשנה בפורים, ונס ההצלה מהיוונים מוזכר רק אחת לשנה בחנוכה, גאולת מצרים מוזכרת לא רק בפסח, אלא אף בקידוש השבת, ובתפילת שחרית בכל יום. למעשה, אנחנו מצווים לזכור את יציאת מצרים בכל יום. מדוע?
האמונה היהודית באלוקים מכילה שני מרכיבי יסוד בסיסיים:
-
אלוקים ברא את העולם.
-
ה' מתערב בהיסטוריה האנושית.
אלוקים לא מתערב רק באירועים עולמיים חשובים אלא גם בנסיבות החיים היומיומיות שלנו
בדיוק כפי שמשמעותו של העיקרון הראשון היא, שאלוקים לא ברא רק את הרי ההימלאיה אלא גם את החולשות שלנו, כך משמעותו של העיקרון השני היא, שאלוקים לא מתערב רק באירועים עולמיים חשובים אלא גם בנסיבות החיים היומיומיות של חיינו. על פי היהדות, יציאת מצרים היא מילת קוד לרעיון הרחב שאלוקים מנהל את העולם גם ברמת המיקרו, שההשגחה העליונה מפקחת ומתערבת, ושאלוקים הוא א-ל אקטיבי שאכפת לו מאיתנו.
מהצד האנושי, יציאת מצרים היא עדות לביטחון של עם ישראל שאלוקים באמת ידאג להם. בין מצרים לארץ המובטחת היה רק מדבר, בלי מים או מזון שיוכלו לכלכל המון רב. היציאה משעבוד מצרים הייתה כמו בריחה מכלא אלקטרז תוך קפיצה לאוקיינוס שורץ הכרישים שמקיף אותו. כמו שמאות שנים אחר כך אמר אלוקים לעמו מפי נביאו: "זכרתי לך חסד נעוריך... לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." לכן, בפסח, אנחנו לא נזכרים רק איך אלוקים התערב כדי להצילנו, אלא גם איך אנחנו בטחנו שהניסים הגדולים של יציאת מצרים יימשכו כהגנה אלוקית וכדאגה לכלכלה היומיומית במדבר.
ואכן, פסח הוא חג של אמונה באלוקים. המצה מייצגת הן את "לחם העוני" והן את "לחם החירות". הסדר עמוס בסמלים של סבל ושל גאולה. המסר שאנחנו חייבים להפנים הוא שקיים קשר בל יינתק בין הסבל לגאולה, ושאלוקים לעתים מביא עלינו סבל כדי שנהפוך לראויים יותר מבחינה רוחנית לקבל את הגאולה. בליל הסדר, אנחנו מתעלים לדרגת אמונה בה כל אחד מאיתנו מעיד: "אתה מודע לסבל שלנו, אתה יכול לפעול לגאול אותנו, ואנחנו בוטחים בכך שמשום שאתה אוהב אותנו, אתה תעשה את הטוב ביותר עבורנו."
כפי שהצהיר דוד רוזמרין: "עם קריסת השוק הכלכלי, ועם עליית החשש הביטחוני בעולם, הלחץ והדאגה מזנקים כלפי מעלה – בייחוד בקהילות היהודיות. הגברת האמונה באלוקים עשויה לסייע בהפחתת שיעור המצוקה."
(20) מרים רשילובסקי, 22/12/2017 12:14
שם של מאמר של דוד רוזמרין
יוכבד, שלום! את יכולה, בבקשה לשלוח לי את השם המדויק של המאמר של דוד רוזמרין שאת מסתמכת עליו ? הקישור http://www.jpsych.com/ לא עובד תודה ושבת שלום!
(19) שמעון, 12/6/2011 15:03
מאמר חשוב מחזק ומועיל
הלואי שתפרסמו מאמר זה לכל יהודי בעולם, חשוב מאוד להבין שהאמונה היא לא בריחה אלא בלי אמונה האדם חושב שהוא בורח בעוד שהאמת שהאמונה היא הבסיס לשלותינו האמיתית.
(18) אנונימי, 5/5/2010 14:22
אמונה? ידיעה ת הנפש וכוונה פנימית
אינני נוטה להאמין, עלי לדעת,לא מהראש,ידע פנימי, אינטואיטיבי. אינני מאמינה באלוהים,אך כאדם רוחני שרואה את המחזוריות בטבע, לא יכולתי לקבל שאנו מחוץ לזה, ןמה לזה ולדעת את אלוהים? בצעירותי נודע לי שאני חולה בטרשת נפוצה, כמובן שראיתי סביבי רק כסאות גלגלים וחרדתי לבאות. מדריך רוחני נתן לי כמה עצות ,בינהן: התפללי כל בוקר לאלוהים, שיעזור לך להחלים ויראה לך את הדרך, מה כבר היה להפסיד. בהומור דיברתי עם האלוהים: אם אתה קיים תוכיח לי ותנחה אותי. ואכן ההנחיה הגיעה,אותה ישמתי במעט ספק שהפך לבבטחון ,למרות התמיה החברתית למעשי, זה עבד!בשלב מסויים ידעתי מתוכי, לא אגיע לכסא גלגלים אשאר על רגלי. לדעתי החיבור לאלוהים הוא חיבור לפנים שלך שבו האלוהים לוקח חלק, איך...אלוהים יודע. יודעת מנסיוני שזה פועל ועל כך אני אסירת תודה בכל יום. כשיש משבר, מתגלים בנו כוחות נפש ובשעת משבר אנו באמת מכוונים חזק פנימה ויכולים לקבל את ההנחיה הנחוצה, יותר מאשר כשהחיים מתנהלים על מי מנוחות. הגיוני שמי שמאמין חרד פחוד ממי שלחוץ ומרגיש עזוב. בכל מיקרה לא הייתי רוצה להיות תלוייה ברפואות או ברופא, מה הוא יודע עלי? על נפשי? הוא תוצר של החברה בה גדל ורואה סביבו רק חולים, זה לא מעודד.אך יש דבר שאינני מסוגלת להבין והוא: אנשים שעברו את מחנות הריכוז בשואה, ילדים שחלו, אנשים שחטפו מחלה ממארת ורק רוצים לחיות, בכל מחיר, אפילו בזבל של החיים, כפי שהתבטאה אשה יקרה שנפטרה בגיל 33.לזה אין לי תשובה.
(17) מירה סול-אליעוז, 21/4/2010 18:48
האמונה במגזר החרדי
אני מסכימה עם כל מילה שיש להאמין ולבטוח בקב"ה בצורה "עיוורת". לצערי בקורסים שאני מעבירה אני נתקלת בנשים חרדיות שבעצם היו אמורות להאמין, אך בתוכן ישנו בילבול, היסוס, חרדות, ספקות והתלבטויות. אז איפה האמונה? ראיתי לנכון לשים דגש על נקודה זו, להאיר את עינייהן וליטוע בתוכן אמונה וביטחון עם כל הקושי היום יומי. שינוי ברמת התת מודע מאפשר שינוי בדפוסי חשיבה, רגשות והתנהגות ולפעול באמונה ומתוך בחירה מודעת ללא רגשות אשמה, עול כבד וקיטורים. אני מטפלת באנשים עם חרדות, טראומות, חוסר ביטחון והערכה עצמית, הבסיס הינו אמונה בקב"ה ובאדם עצמו, כל ניסיון קשה בא כדי שניפקח את העיניים ניתמודד ונתחזק, הקץ לתרוצים ולהאשמות, לקיחת אחריות מביאה לכוח ושינוי. כל הטיפולים מלווים בטכניקות חדישות לשינוי ברמת התת מודע, התוצאות מדהימות ולאורך זמן.
(16) אנונימי, 8/4/2010 11:53
האמונה קיימת - ובכ"ז יש דאגות וחרדות אז? .... זה אומר שגם לדתיים חרדים אפילו יש דאגות וחרדות לא?
(15) אנונימי, 7/4/2010 16:20
האם נבדק סטטיסטית כמה החלימו כליל מחרדה ודיכאון עפ"י השיטה של דר' רוזמרין?ומה בדבר חולים במצבים קליניים?
(14) טלי, 6/4/2010 16:19
לאנונימי-
איזו מציאות סותרת את האמונה? תפרט בבקשה. ויש דרכים ללמוד הכל, השאלה היא אם באמת רוצים.
(13) אנונימי, 4/4/2010 12:08
איך אפשר להמשיך ולהאמין באלוהים?
איך אפשר להמשיך ולהאמין באלוהים, כאשר כל אדם שעיניו בראשו רואה מידי יום שהמציאות סותרת בעליל את האמונה? גם אם אני רוצה להאמין כדי להיות בריא יותר, אני לא יודע לשקר לעצמי. או שיש לכם דרכים ללמד אותי זאת?
(12) ד,"ר הלל דיוויס, 31/3/2010 13:32
מאמר בעייתי שמביא מסר מבלבל ומחזיר אותנו לעידן פרימיטיבי שבו חשבו שכל מחלות הנפש נובעות מכשלון באמונה. צריכים לחשוב כמה סבל נגרם על ידי תאוריות כאלה כאשר אנשים פשוטים הלוקים מדכאון (אחד המחלות הנפוצות בימינו) מרגישים תוספת אשמה וסבל כאשר אינם מצליחים להיעזר על ידי כלים רוחניים וקריאה של ספרי מוסר. האמת פשוטה - כדי להיעזר בספרי אמונה ולהשתמש נכון בספרי מוסר צריך בסיס נפשי בריא ושלם. אנשים עם בעיות יותר מורכבות זקוקים לעזרה של אנשי מקצוע וטיפולים תרופתיים ואחרים. אין בכוונתי למעט בחשיבות של ספרים שהם יסודות האמונה וחלק חשוב של תפיסת עולם התורני אלא להיזהר מלחצים מיותרים ומבלבלים הריני כותב מתוך שנים של נסיון בתחום בריאות הנפש וטיפול באנשים דתיים חרדים וחילונים
(11) אליה, 31/3/2010 08:33
ישר כוח אחד גדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המאמר הזה אחד הטובים והמרתקים ביותר שקראתי בחיי
(10) , 30/3/2010 09:32
נהניתי מאוד לקרוא את המאמר. מנסיון אישי ההתחזקות והאמונה בהשם מקלה רבות על התופעות של החרדה. צריך רק להזכיר ולהוסיף יותר בעניין של התועלת של התרופות ולא לבטל את החיוניות שלהן. נכון שלאמונה יש את הכוח שלה אבל זה יכול לבוא יחד עם התועלת של העזרה הכימית ולא במקומה, לעניות דעתי.
(9) , 30/3/2010 05:33
אינני דתי
למרות שאינני דתי אני מאמין בבורא עולם הכל יכול ואני פועל לפי העקרון שהקדוש ברוך הוא אשר ברא את האדם בצלמו הוא ומישם את זה במציאות היום יומית מאחר שאם מכבד אני את האדם בראש וראשונה מכבד אני את הקדוש ברוך הוא אשר ברא אותנו ולעולם לא ישכחנו אני מאוד מאמיו בעזרת השם שיושיע כל אדם אשר מאמין ומבקש זאת מהקדוש ברוך הוא
(8) , 29/3/2010 13:08
כל אחד והאמונה שלו
לדעתי,לדת היהודית יש רעיון אמיתי ונכון,והאמונה היא דבר בסיסי וחשוב בחיים,כמו שנכתב כאן במאמר.אבל,דרך הביצוע של הרעיון והאמונה,לא חייבת לכלול את כל האיסורים של, למשל, חג הפסח. אם האדם מצליח להפנים את הרעיון הבסיסי של האמונה שיש כוח עליון מעלינו,שדואג לנו ופועל לטובתינו,הוא יכול לוותר על האיסורים. אני לא דתייה בכלל,כיום,,ואני יכולה לומר על עצמי כי יש לי אמונה חזקה מאוד בעולם,ביקום,באלוהים-כל אחד קורא לזה איך שהוא מרגיש- ורמת החרדה שלי בעבר,כשהייתי דתיה,היתה גבוהה בהרבה יותר מאשר היום,כחילוניה. המסקנה שלי היא,שכל אחד בנוי אחרת,גם כיהודי,וכל אחד מוצא את השלווה שלו בדרך שונה.וזה מה שיפה בחיים. חג שמח לכולם!
(7) , 29/3/2010 07:43
סיון
אין ספק שהאמונה היא מרכיב מאוד חשוב אבל חרדות ודכאונות זה משהו יומיומי שהאמונה לא מספיק עוזרת לפעמיים..סוריי אבל הפעם לא לא עשיתם לי את זה!
(6) שרה, 28/3/2010 20:56
איך??
הרעיון הבסיסי של המאמר נשמע לי נכון בהחלט, אבל למי שלא "נולד" עם המושג של אלוקים, למי שלא חונך אל תוך האמונה הזו, מאד לא פשוט להגיע אליה. ומבלבל, לעמוד בין שני עולמות, לא כאן ולא כאן.
(5) אנונימי, 28/3/2010 20:23
אמונה מול פרוזאק
יש להזהר מאד כאשר מפרסמים מאמרים כאלו!! אמונה לא תפתור בעיה פסיכיאטרית אמיתית והיא איננה תחליף לטיפול במקום שהוא נצרך באמת. אמונה תקל על אדם בריא להתמודד עם מצבים שונים שמעוררים, בין השאר, גם רגשות חרדה, חשש, תסכול, חוסר אונים,בגלל היעדר וודאות ויכולת שליטה על הנסיבות או התוצאות. אני מדגישה- אדם בריא בנפשו. אקוה שלא תוכיחו בדרכים דומות שאמונה שקולה לטיפול רפואי אחר...
(4) יוסף, 28/3/2010 13:28
משתתף עם כל מילה במאמר המרתק הזה
הדברים מאד נוגעים לליבי מאחר ואני חווה את זה מנסיוני בתוך עולם וחיק היהדות הדתית זה שנים רבות. והכח של האמונה והבטחון בבורא עולם שהוא כל יכול, והוא יודע כל, ובידו לרפאני ולעשות בי כרצוני, נתן לי את הכח להתמודדות ברע ובטוב. ולהבין שהרע הוא גם טוב סמוי, שמגלים אותו לאחר זמן לפעמים קצר ולפעמים רב. אבל הוא מתגלה בסןופו של דבר. זכיתי להתמודדות עמוקה במהלך העשור האחרון עם ocd חמור, וב"ה זכיתי להתמודד עם המצבים הקשים והמרים עם כח האמונה, הוי אומר התפילה. ככה שלא נזקקתי תודה לאל לכדורים וכיצ"ב. לאחרונה חיברתי ספר הנקרא "הכניעה". לדעתי הוא ספר שמהוה פריצת דרך בתחום זה, ובכל משברי החיים התלויים בחרדות ופחדים. ובו ישנם את הכלים לרכישת גבורה ואומץ, ולהפוך את הפחד לאומץ וגבורה. מגלה הרבה תובנות עמוקות ופשוטות מאין נובעים החרדות וכיצד יש לטפל בהם בשיטה נכונה ופרקטית. הספר אינו מחובר בלשון תורנית, אבל כל כולו בנוי על פי מאמרים תורניים והבנות רוחניות. יש בחלקו, פרק המתייחס למבנה הנפש על פי הקבלה, ושזהו בעצם המפתח לחדור ולחבור ללנבכי הנפש, ולטפל בה כהוגן. לטענתי רפואה קובנצינאלית, שייכת לאנשי המדע, אבל רפואה פסיכולוגית ופסיכאטירית, אינה שייכת לרופאים כל כך, כי אי אפשר לטפל ברובדי הנפש כבטיפול הגוף, שם צריכים שמוממחים הבקיאים במבנה הנפש יתנו לנו מענה לרפואותיה, ואלו מובאים באורך בספרי הקבלה. בנין הנפש על פי הספירות העליונות. נעשה אדם בצלמינו כדמותינו. מי שלא בקיא בקבלה ובמעשה מרכבה אינו יכול להבין היטב במבנה הנפש כהוגן, אולי ברובדים החיצוניים, אבל לא ברובדים העמוקים. ככה שאין לו יכולת לטפל בבעיות שורשיות.
(3) , 28/3/2010 05:43
למס' 1
בלינק שמפנים אליו באמצע המאמר יש מידע נוסף. אתה מוזמן גם לחפש בגוגל ולראות את שפע המאמרים בנושא. כמובן שכאשר צריך טיפול תרופתי אז צריך, המאמר בא לתת תשובה לכל אותם מקרים שלוקחים תרופות למרות שלא צריך - הרי זה ממש נס גלוי שפתאום כל אדם 5 צורך תרופה נגד דיכאון, דבר שמעורר מחשבה לגבי אורח החיים שמנהלים אותם האנשים והתרבות אותה הם צורכים.
(2) someone, 28/3/2010 05:37
beautiful. I would like to read more on this topic.
(1) נועם, 28/3/2010 04:55
פסיכולוגיה
לדעתי אתם נכנסים לתחום בו אין לכם מושג, ומסכנים בכך אנשים הסובלים מחרדות ודיכאון קלינים, שימנעו מלפנות לעזרה. אין במאמר שלכם כל הוכחה או ציטוטים ממאמרים מקצועיים בנושא. לא אתפלא אם לא תפרסמו את תגובתי, שהרי אינכם נוהגים לפרסם תגובות החולקות על דעותיכם