רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

images

האם נעלתי את הדלת? החיים בממלכת הספק של הocd

ב׳ בשבט ה׳תשפ״ב ב׳ בשבט ה׳תשפ״ב 04/01/2022 | מאת דניאל סונדרס

האו־סי־די חי בעולם הספק והאי־וודאות, במילים הנוראיות "אבל מה אם...?"

כשאנשים חושבים על הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD, להלן: אוֹ־סִי־דִי) הם כנראה מדמיינים אנשים השוטפים ידיהם ללא הפסקה מחשש לזיהומים, הסופרים דברים בכפייתיות, או המוודאים שהדלת נעולה פעמים רבות מאד.

אלו הן אכן צורות נפוצות של אוֹ־סִי־דִי, אבל בַּמציאות האו־סי־די לובש צורות רבות נוספות של התנהגות. המשותף לכולן הוא האופי הבלתי־רצוני והמציק של האובססיות או הכפייתיות (מי שנהנה מן הטורדנות או הכפייתיות שלו, בהגדרה, אינו לוקה באו־סי־די).

או־סי־די חי בעולם הספק, בממלכת האי־וודאות, במילים הנוראיות "אבל מה אם...?". אכן, שום דבר בעולמנו אינו וודאי לגמרי. אני עשוי להחליט להתרכז בנעילת הדלת, להתמקד באירוע כדי לזכור אותו בבהירות מאוחר יותר, אבל אולי זכרוני מתעתע בי, אולי אין זה אלא דמיון שבו אני "נזכר" במה שהייתי רוצה שיהיה, או במה שארע אתמול.

אפילו אם אכתוב לעצמי פתק האומר שנעלתי את הדלת, אולי טעיתי ורק חשבתי שנעלתי כשבפועל לא עשיתי כך. המחשבות האלה מובילות למרדף חסר תוחלת אחר תחושת בטחון חמקמקה, מרדף שרק מזין את האו־סי־די.

אז אני חוזר לבדוק שהדלת נעולה, אבל עד מהרה מטיל ספק גם בחזרה הזו שלי, וחוזר ובודק שוב ושוב.

נראה לי שבמובן מסוים או־סי־די היא מחלה אוֹטוֹאִימוּנִית (מחלת חיסון עצמי) של המוח. כשם שהמערכת החיסונית חיונית לחיי האורגניזם, אבל במקרה של מחלה אוטואימונית היא תוקפת את הגוף עצמו, כך גם או־סי־די לוקח תהליכי חשיבה חיוניים - ההגנות הפנימיות שלנו מפני התנהגות בלתי־הולמת או רשלנית - ומפנה אותם נגדנו, כך שאנו מתמלאים פחד מפני התנהגויות בטוחות ושגרתיות מאד.

ההתמודדות האישית שלי עם או־סי־די נמשכה כמה שנים. היא התחילה די בהפתעה, בעקבות אירוע כלשהו. במקרה שלי מדובר היה בהפרעה טורדנית בלבד (Pure O): אובססיביות טהורה בלי התנהגות כפייתית. המחשבות הטורדניות שונות אצל אנשים שונים. יש שיסבלו ממחשבות אלימות או מיניות טורדניות; אנשים דתיים עלולים לסבול ממחשבות כפירה טורדניות ועוד. ולמרות העדר ההתנהגות הכפייתית, הרי המחשבות עצמן גוררות חשיבה אובססיבית לגביהן: "אם חשבתי לפגוע במישהו, האם פירוש הדבר שאני באמת רוצה לפגוע בו? האם בתוך תוכי אני פסיכופת?".

ושוב מובילות המחשבות לחיפוש בלתי פוסק, במקרה הזה אחר "הוכחה" ניצחת שהאדם הטורדני אינו באמת מסוכן; בלתי פוסק משום שכאמור הוכחה חותכת אינה אפשרית. האמת היא שהפרעה טורדנית טהורה מאופיינת בטבען הטורדני של המחשבות - והעובדה שהאדם כה סובל מהן היא ההוכחה לכך שהוא לא צפוי לפעול על פיהן. אלא שההוכחה הזו בדרך כלל אינה חזקה דיה לקטוע את רצף החשיבה הטורדנית עצמה.

היבט אחר של האו־סי־די שלי היה יסורי מצפון. יסורי מצפון תוקפים את האדם כשהוא חושש שמא עבר על ציווי הדת שלו או הקוד המוסרי שלו. במקרה שלי, יסורי המצפון התלבשו בדרך כלל על ענייני כשרות המזון. הייתי חוזר שוב ושוב - אל הרב שלי או אל ספרוּת ההלכה - לוודא שמה שעשיתי היה בסדר.

היהדות אינה סיבת האו־סי־די שלי. מחקרים מראים שהדת אינה גורמת או־סי־די, היא בסך הכול מעצבת את הצורה שבה הוא יתבטא. אם לא הייתי דואג על הכשרות הייתי כנראה מוטרד מרמת ההיגיינה של המזון. האו־סי־די פשוט מוצא את התחום הכואב ביותר (כי הוא הַכֵּן ביותר) להתלבש עליו.

בסופו של דבר, בעזרת טיפול CBT בחשיפה, עלה בידי להשיג שליטה על המחשבות הללו, כשהכרחתי את עצמי לעשות מעשים שהדאיגו את מוחי הרבה יותר משנדרש. לאט לאט הרגלתי את עצמי להתנהגויות שמוחי האובססיבי ראה כמסוכנות, בשעה שהן לא היו כאלה כלל, עד שהבדיקה הכפייתית שוב לא היתה נחוצה, והטורדנות החלה להתפוגג.

גם התפיסות העצמיות השליליות, השוכנות בבסיס האו־סי־די, נסוגו ככל שהתקדמתי באמונה שלי שאני לא כזה אדם רע, ושיכול להיות אפילו שאני אדם טוב. חוויית האו־סי־די שלי היתה מייסרת, אבל בעזרת האל, שרדתי אותה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן