הארייט לא ראתה את הוריה שותים אלכוהול. אמה שתתה בשירותים ואביה שתה כשישנה. אולם הארייט ואחיה חשו את השפעות האלכוהוליזם על הוריהם. 

הארייט חזרה מבית הספר בשעות אחר הצהריים לאם השרועה על הספה בעילפון חושים. בלילה היא השכיבה את עצמה לישון ללא סיפור וללא נשיקת לילה טוב מהוריה. בנוסף על ההזנחה הרגשית, החלו הוריה להוציא יותר כסף על אלכוהול מאשר על צורכי המזון הבסיסיים של המשפחה. בסופו של דבר הפסיקו הוריה לקנות לה ולאחיה בגדים. הם החלו להזניח את הבית ואף לא שיפצו אותו לאחר ששריפה שפרצה בו גרמה נזק רציני. 

ביתה היה בתהליכי התפרקות, מבחינה פיזית ורגשית. הארייט ידעה שהיא רוצה ליצור לעצמה חיים אחרים. באמצעות נחישות, התמדה ועזרה של כמה מלאכים לאורך הדרך, הצליחה הארייט לבנות לעצמה חיים מאושרים ומלאי משמעות.

להלן חמשת השיעורים החשובים ביותר שהיא למדה בעקבות ילדות בצל שני הורים אלכוהוליסטים.

מצאו אנשים טובים בחייכם

"טיפוח מערכות יחסים בריאות עם מבוגרים אחראים ומהימנים כגון סבא, דוד או מורה הוא חיוני ביותר", אמרה הארייט. "האנשים האלה מתגלים בהמשך כמלאכים בחייכם". 

עבור הארייט, סבתה הייתה מקור כוח. 

"חשוב גם לבחור את החברים שלכם בחוכמה ולהבין שאתם לא לבד. אלוהים נותן לנו אתגרים שנוכל להתגבר עליהם. למרות שלפעמים נדמה שהאפלה משתלטת, חייבים להאמין שהוא שומר עלינו". 

ידע הוא כוח

סבתה של הארייט תמיד הדגישה את חשיבות החינוך. "אף אחד לא יוכל לקחת ממך את מה שהכנסת למוחך. זה הכרטיס שלך להצלחה". 

הארייט הייתה תמיד תלמידה טובה ומצאה את הנחישות להשקיע אפילו יותר בגלל מצבה המשפחתי. היא סיימה את בית הספר התיכון בהצטיינות ולמדה באחד מבתי הספר הטובים ביותר במדינה. 

כשהייתה בקולג', פוטר אביה מעבודתו והנסיבות החמירו אף יותר. כשהבינה שאין לה על מי לסמוך אלא על עצמה, היא הרגישה מלאת אימה ומשוחררת בו-זמנית. 

בן לילה, היא החלה לשלם את שכר הלימוד בקולג'. היא נרשמה לתוכנית המשלבת עבודה ולימודים כדי לשלם על הקולג' והייתה חייבת להיות מחושבת מאוד עם כספיה. העבודה הקשה שלה השתלמה, ודלתות רבות נפתחו בפניה אחרי שסיימה את הלימודים. 

פייק איט טיל יו מייק איט

הארייט יצאה מהבית כל בוקר ובאופן מודע בחרה להשאיר את הבעיות שלה בבית. היא העלתה חיוך על הפנים והציגה, בלי לספר לאיש את האמת. הדבר אפשר לה להתחבר לאנשים וליצור חברויות. היא הייתה הקפטנית של נבחרת המעודדות ומנהיגה בכיתה. כשהתחזתה למישהי שמחה ובטוחה בעצמה, הדבר עזר לה להרגיש כך מבפנים.

"אין שום דבר רע בהעמדת פנים", היא מסבירה, "אם יודעים שהכיוון נכון. בסופו של דבר זו כבר לא תהיה העמדת פנים, זה יהיה אמיתי".

למדו מטעויות של אחרים

"חשוב לא רק ללמוד מטעויות של עצמכם", יועצת הארייט, "אלא ללמוד גם מטעויות של אחרים. אנו יכולים ללמוד מאחרים גם כיצד לא להתנהג. לכל חוויה יש ערך כיוון שיש משהו שאפשר ללמוד מכולם. 

"אם אינני רוצה להיות כמו הוריי המכורים, אעשה כל שביכולתי כדי להתרחק מאלכוהול או מסמים. אבחר חברים שהם באותו ראש כמוני ואתרחק מאלו שיסיטו אותי מדרך הישר. ולא אהיה גאה מכדי לקבל עזרה. זוהי לא חולשה, זהו אומץ. בקשו עזרה לפני שיהיה מאוחר מדי". 

תכננו את חייכם

נקודת המפנה של הארייט הגיעה בזמן שעבדה כבייביסיטר. נפלה לידיה חוברת בשם "אומץ אמיתי" ובה מקבץ סיפורים של חוסן נפשי. הקריאה בחוברת זו ובספרי עזרה-עצמית אחרים נתנה לה תקווה. היא הבינה שהיא יכולה לעשות משהו שונה מהוריה ולקחת אחריות על חייה. 

התמלאתי בכוחות והחלטתי שאני לא עומדת להיות קורבן של הנסיבות. 

"התמלאתי בכוחות והחלטתי שאני לא עומדת להיות קורבן של הנסיבות. עמדתי לתכנן את החיים שלי. החוויה הזו שחררה לי את האזיקים". 

היא מעודדת אחרים לדעת שהמצב שלהם בחיים אינו חייב להגדיר אותם ואת מה שהם מסוגלים לעשות. היא מאמינה שניתן לקחת את הגורל בידיים. 

היא דמיינה חיים אופטימליים ואז הציבה לעצמה יעדים לטווח קצר ולטווח ארוך כדי להשיגם. "הבחירות של הורינו אינן מגדירות אותנו. נחליט מי אנו רוצים להיות ונתעלה מעל הבחירות שלהם. זה לא קל, אבל בעזרת בהירות, תשוקה ועבודה קשה, זה אפשרי".