פעם, בריאיון טלוויזיה עם ביל גייטס, שאלה אותו השדרנית: 'מה סוד ההצלחה שלך?' במקום לענות, הוא שלף פנקס צ'קים, תלש צ'ק אחד והגיש לה אותו ותוך כדי כך אמר לה: 'תרשמי איזה סכום שאת רוצה'. השדרנית המופתעת סירבה בנימוס, וביל גייטס אמר לה: חבל, יכולת להיות האשה העשירה ביותר בעולם. השדרנית התעשתה וניסתה לחזור בה אך ביל גייטס הפתיע פעם נוספת. הוא אמר לה: 'שאלת אותי מהו סוד ההצלחה שלי, ובכן זהו סוד ההצלחה שלי, מעולם לא היססתי לקפוץ על אף הזדמנות שנקרתה בדרכי. פעמים רבות שהזדמנויות לא חוזרות פעם שניה...

המדרש על המילים "וישמע ראובן ויצילהו מידם" מביא את דברי ר' יצחק: "כשאדם עושה מצוה יעשנה בלב שלם, אלמלא היה ראובן יודע שהכתוב מכתיב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם', בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו".

ראובן כזכור היה זה שניסה להציל את יוסף והציע לזרוק אותו לבור במטרה להרוויח זמן בכדי להציל אותו, אלא שברגע הגורלי שבו החליטו האחים למכור את יוסף לעבד נעלם ראובן מהסיפור. כשראובן חזר אל הבור מאוחר יותר, או ליתר דיוק מאוחר מדי, הוא גילה שיוסף איננו וכל מה שנותר לו לעשות הוא לקרוע את בגדיו. ניתן לשער את גודל צערו של ראובן החוזר באישון לילה אל הבור, משלשל חבל במטרה להציל את יוסף ומגלה שהוא נעלם. ההחמצה הזו ללא ספק ליוותה את ראובן כל חייו.

ראשית, מבחינה משפחתית יש פה פספוס נורא ואיום, אח שלו נמכר לעבד ונעלם למשך עשרים ושתיים שנה, עשרים ושתיים שנה בהן אביו יהיה שרוי בצער וביגון נוראי.

שנית, ראובן מחמיץ פה החמצה הקשורה לתפקידו כבכור שמן הסתם היה אחראי ליוסף. לכן הוא אומר לאחים "הילד איננו ואני אנה אני בא"? לכאורה במה הוא שונה מכל האחים האחרים? אלא שהוא הבכור והוא האחראי.

בנוסף לכך ניתן לומר שיש פה החמצה היסטורית של ההיסטוריה של עם ישראל כולו, שכן אילו היה ראובן מציל את יוסף יתכן שכל ההיסטוריה היתה שונה ולא היינו מתגלגלים לשעבוד מצרים.

ראובן לא שיער עד כמה אותו רגע גורלי ועד כמה ההזדמנות להציל את יוסף היא חד פעמית ולא תשוב עוד. לכך מכוון ר' יצחק בדבריו: "כשאדם עושה מצוה יעשנה בלב שלם. אלמלא היה ראובן יודע שהכתוב מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו".

את רואה חברה עצובה או מהורהרת ואומרת לה מילה טובה? אין לך מושג עד כמה יכולה להיות המילה שלך משמעותית. אתה מייעץ לחבר שמתלבט? אין לך מושג אילו השלכות אדירות יכולות להיות לדרך שבה יבחר ללכת.

בכל פעם שאנו עושים מעשה טוב ומקיימים מצוה, נעשה את זה מכל הלב ונלך עם זה עד הסוף, לא נהסס ולא נשתהה שכן לעולם לא נוכל לדעת עד כמה גורלית המשבצת שבה אנו עומדים.

הלוואי שנזכה לעשות את מעשינו מכל הלב, לזכות לעשות מעשים טובים ולא לפספס.