ג'יי פיינברג הוא אחד האנשים הכי צנועים שאני מכיר. אפילו באירוע של Gift of Life, הארגון שאותו הקים ושהוא עומד בראשו, הוא לא אוהב להתבלט. אמנם הוא לעולם לא יגיד לך זאת ישירות, אולם לא יהיה מוגזם לומר שהוא אחראי באופן אישי להצלת חייהם של אלפי אנשים. 

ג'יי הוא איש החזון מאחורי ארגון Gift of Life, ארגון שערך למעלה מ- 10,500 נסיעות לבדיקת מח עצם בלמעלה מ- 49 מדינות, יש לו 374,855 תורמים רשומים, הוא מצא 17,888 התאמות וסייע לביצוען של 3,645 השתלות. 

אולם כל זאת כמעט לא יצא לפועל. ב- 1991, בשנה הראשונה שלו בבית הספר למשפטים, אובחן ג'יי כסובל מלוקמיה. למשפחתו נאמר שהוא יזדקק להשתלת מח עצם כדי לשרוד, אולם במשפחתו או בכל המאגר הלאומי לא היו תורמים מתאימים. במשך ארבע שנים, בהן בריאותו של ג'יי התדרדרה, בני משפחתו הנחושים ערכו נסיעות בכל רחבי העולם. הם בדקו 60,000 תורמים ומצאו התאמות למאות חולים במהלך הדרך. לבסוף, הם מצאו תורם גם לג'יי.

כשג'יי החלים, הוא היה נחוש בדעתו לפעול כדי שאחרים לא יצטרכו לחכות זמן רב כל כך להשתלה או יסתכנו באי-מציאת תורם מתאים. במקום לחזור לבית הספר למשפטים, עקב החוויה שעבר, החליט להקים ארגון המוקדש ללמד ולעודד אנשים להוסיף את עצמם למאגר תורמי מח העצם ולשפר את יעילות מציאת ההתאמות ותיאום ההשתלות בתוך הקהילה היהודית ומעבר לה. 

השבוע חל יום השנה ה- 25 להשתלה של ג'יי, בו חתם על החוזה החדש שלו לחיים. הוא לא רק חוגג באופן אישי ומרגיש אסיר תודה שהוא בחיים – כולנו צריכים להעריך את מתנתו של ג'יי לאנושות ולעם היהודי.

אמנם ג'יי והסיפור שלו הם יוצאי דופן, אולם ישנם אנשים מדהימים שבלעדיהם לא היה לסיפור הזה סוף טוב. כשמצבו של ג'יי החמיר מאוד, שני חברים שלו במילווקי, בנג'י מרזל והרב אמיר גוטמן, סירבו להרים ידיים וארגנו נסיעה אחת אחרונה. בחורה צעירה מאילינוי, בקי (פייביסוף) קלר, התנדבה להצטרף לנסיעה, אולם בגלל הפחד שלה ממחטים, היא החליטה שלא להיבדק בעצמה.

הצוות כבר החל לארוז את הציוד בסוף היום לאחר שבדק 130 אנשים חדשים, בתקווה שאחד מהם יתגלה כתורם מתאים וכך יציל את חייו של ג'יי. ברגע האחרון אמרה בקי לעצמה: 'עד שכבר באתי ועזרתי, חבל שלא אבדק בעצמי'. היא התגברה על הפחד והייתה האחרונה מבין 60,000 איש שנבדקו, והאחרונה באותה נסיעה אחרונה שנערכה למען ג'יי.

ניחשתם נכון – הסתבר שהייתה לה התאמה מושלמת עם ג'יי וההשתלה התרחשה זמן קצר לאחר מכן במרכז פרד הצ'ינסון לחקר הסרטן בסיאטל.

בני משפחה נחושים יצאו לדרך למצוא לג'יי תורם. שני חברים סירבו להרים ידיים. ואישה צעירה אחת התגברה על הפחד לעשות מעשה טוב שלא רק הציל את ג'יי בעצמו, אלא שבעקבות מעשה זה ניצלו חייהם של אלפים וניתנה תקווה לחולי לוקמיה ברחבי העולם.

בית המקדש עדיין לא נבנה, ירושלים עדיין לא שלמה. מהי הנחמה בכך ששום דבר ממה שהתאבלנו עליו לא השתנה? אולי הנחמה שלנו נובעת מהאופן שבו אנו משתמשים במאבקי העבר – כדי לעורר השראה וליצור עתיד מלא בנדיבות, טוּב ועזרה לזולת. 

מה היה קורה אילו בני משפחתו של ג'יי היו פחות נחושים? מה אם חבריו של ג'יי לא היו עורכים מסע אחד נוסף? מה אם בקי לא הייתה מתגברת על הפחד?

מי יודע מה התוצאות, איזה "לו רק" נוצר, כשאיננו עושים את המעשה הטוב הזה? ייתכן שמישהו זקוק נואשות לשיחה, לדרישה בשלומו, מישהו צריך שיקנו בשבילו או יבשלו לו ארוחה, ישלחו לו פרחים בלי שום סיבה או יציעו לו ללמוד בטלפון. אין גבול למעשים הטובים האפשריים שיכולים להעשיר או אפילו להציל את חייהם של אחרים, אפילו כשהקרבה הפיזית היא קשה או נראית בלתי אפשרית.

התגברו על הפחדים והעכבות, צאו מאזור הנוחות שלכם והושיטו יד כדי לעשות משהו טוב למען האחר. מי יודע באילו חיים תגעו, ואולי אפילו תצילו? מעבר לאדם עצמו ייתכן שתצילו אלפי חיים. 

לפרטים נוספים על  Gift of Life בקרו באתר  www.giftoflife.org